פטנט ישראלי מהטכניון: טכנולוגיה לטיהור שפכי תעשייה מפורמלדהיד
הטכנולוגיה משלבת בין חרסית מעובדת הסופחת את הפורמלדהיד ומפחיתה את ריכוזו וחיידקים המפרקים את החומר הרעיל
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 08/8/2019

חוקרות בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית, שנרשמה כפטנט, לטיהור שפכים תעשייתיים מפורמלדהיד (Formaldehyde) CH2O, שהינו חומר מסרטן המשמש בין השאר בתהליכים תעשייתיים ולכן יכול להימצא בשפכי תעשייה.

המחקר, אותו הובילו  ד"ר עדי רדיאן, הדוקטורנטית יעל זבולונו מהטכניון, ושותפות בו פרופ' אילת פישמן וד"ר זהר בן-ברק זילס גם הן מהטכניון, התמקד בהסרת פורמלדהיד ממים בתהליכים תעשייתיים. המחקר נתמך על ידי מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה (RBNI) ומשרד המדע והטכנולוגיה.

פורמלדהיד מהווה בסיס לייצור של דבק ולכן נפוץ בתעשיות העץ, הנייר, הטקסטיל ועוד, שם הוא מצטבר במים הנוצרים בתהליכי הייצור. הזרמת שפכי פורמלדהיד למערכת הביוב אסורה, ולכן נעשים מאמצים למצוא דרכים לפירוק החומר בטיפול קדם – בשטח המפעל. כיום הסילוק שלו מהמים יקר מאוד.


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. דליפת פורמלדהיד בלב שכונת מגורים, 17.05.2016
  2. טיפול חדש מסיר 95% משאריות תרופות בשפכים, 16.12.2018
  3. מחקר: מיקרומזהמים מהווים סמן לדליפות שפכים, 3.06.2018
  4. למידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot

החרסית סופחת את הפורמלדהיד

הפיתוח של חוקרות הטכניון מבוסס על חרסית מסוג מונטמורילוניט – מינרל טבעי שאחד ממאפייניו הוא שטח פנים גדול מאוד - בגרם אחד של חרסית מונטמורילוניט יש שטח פנים של כ-760 מ"ר. תכונה זו מקנה לחרסית יכולת ספיחה נדירה. הפטנט שפותח בטכניון מבוסס על עיבוד של החרסית באופן המגביר את ספיחת הפורמלדהיד.

סרטון אנימציה קצר שממחיש את הטכנולוגיה [15 שנ']

שימוש בחיידקים שגילו עמידות לחומרי חיטוי של חקלאים בנגב

בנוסף לחרסית, הטכנולוגיה עושה שימוש בחיידקים מפרקי פורמלדהיד שהתפתחו בנגב בעקבות שימוש רב שנים בפורמלדהיד לחיטוי הקרקע. חיידקים אלה פיתחו עמידות לפורמלדהיד ויודעים לפרק אותו. פרופ' אילת פישמן שסייעה לחקלאי הנגב בפתרון בעיית העמידות של החיידק לחיטוי, רתמה את החיידק למחקר הנוכחי. וכך, העמידות שהזיקה לחקלאים אפשרה את פיתוחה של הטכנולוגיה החדשה בטכניון.

אלא שהסתבר כי הריכוז הגבוה של פורמלדהיד בשפכי תעשייה קוטל את החיידקים שגילו עמידות לפורמלדהיד בריכוזים נמוכים יותר בקרקעות הנגב. לכן נדרש לפתח מערכת הגנה שתאפשר לחיידקים לשרוד גם את הריכוזים הגבוהים של פורמלדהיד ולפרק את החומר המסוכן.

הפתרון שפיתחו חוקרות הטכניון מבוסס שוב על חרסית מעובדת, בעלת מטען חשמלי חיובי, הסופחת אליה את הפורמלדהיד ומפחיתה את ריכוזו ואליו מוצמדים חיידקים המפרקים את החומר.

לאחר כל סבב של פירוק פורמלדהיד מנקה היחידה את עצמה לקראת סבב נוסף. לדברי ד"ר רדיאן, הפיתוח עשוי להיות רלוונטי גם לשימושים אחרים, למשל ספיחה ופירוק של חומרי הדברה שנשטפו בגשם ומאיימים לזהם את מי התהום.

----------

מסמכים רלוונטיים:

  1. המחקר שהתפרסם ב