בשבוע שעבר פרסמנו כתבה המציגה את התועלת הכלכלית הנובעת מיישום חוק אוויר נקי. לכאורה, הצלחה חד משמעית עם תועלת ציבורית גדולה פי 3 מאשר ההשקעה ביישום החוק. אלא שיש גם מי שמעביר ביקורת חריפה על החוק – התעשיינים שנשאו באופן בלעדי בעלות יישום החוק, וטוענים כי חוק אוויר נקי כולל פגמים משמעותיים - הוא קיצוני ומחמיר ביחס למדינות ה- OECD ובמקרים רבים כלל אינו ישים. הם דורשים לשנותו בהתאם.

הדוברים השונים (משרד להגנ"ס, ארגונים ירוקים, ח"כים, תעשייה) בכנס לציון עשור לחוק אוויר נקי שהתקיים בשבוע שעבר, הסכימו ללא עוררין עד כמה חשוב היה שיתוף הפעולה של התעשייה בתהליך החקיקה של חוק אוויר נקי וציינו לשבח את ההתגייסות של התעשייה ליישום החוק. הם גם הכירו בכך שחוק אוויר נקי הביא את התעשייה לצמצם פערים גדולים מול מדינות ה OECD בפרק זמן קצר יחסית, של שנים בודדות, בכל הקשור לניהול הפליטות לאוויר.

התעשיינים: חוק קיצוני ומחמיר ביחס לעולם המערבי

חבר הנהלת איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים, גבי ביטון, טען בכנס כי חוק אוויר נקי אינו מידתי, ולא תואם את הרגולציה במדינות מערביות - הן בדרישות והן בלוחות הזמנים הלא ריאליים ליישום טכנולוגיות חדשות. התוצאה לדבריו היא פגיעה בחוסנה של התעשייה הישראלית ופגיעה בכלכלת המדינה.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. האם חוק אוויר נקי הוא הצלחה או כישלון?, 16.07.2018
2. ערכי הסף לזיהום אוויר בישראל מחמירים מאירופה, 27.06.2018
3. נמשכת הירידה בזיהום האוויר מתחנות הכוח של חברת החשמל, 09.04.2018
4. מידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

לטענת ביטון, קביעת רגולציה שאינה ברת מימוש ואינה תואמת את המקובל בעולם, פוגעת הן בתעשייה הן במשרד להגנ"ס, הנתפס כגורם שאינו מסוגל לאכוף את יישום החוק. ביטון הוסיף כי בשנים האחרונות התקיימה הידברות עם המשרד וגורמים נוספים לקידום הצעת חוק רישוי משולב, שהתיימרה לתקן חלק מהתחלואים של חוק אוויר נקי. אולם לדבריו, התעשיינים נאלצו להתנגד להמשך קידום החוק, מאחר וראו שחלק מהעקרונות המהותיים אינם מקבלים ביטוי. "אנו מקווים שנצליח להגיע להידברות עם כל הנוגעים בדבר על מנת להגיע לרגולציה שתואמת את עמדתנו".

ד"ר עמית מרמור, יו"ר ועדת אוויר בהתאחדות התעשיינים וסמנכ"ל איכות הסביבה בנשר מפעלי מלט ישראליים, הוסיף כי אין ויכוח שהתעשייה בעד רגולציה סביבתית יעילה ומתקדמת ואוויר נקי, אלא שבמקרה של חוק אוויר נקי הלכו רחוק מדי. מרמור ציין כי הרגולציה הסביבתית בישראל מחמירה הן בדרישות הטכנולוגיות מהמפעלים (טכנולוגיות שמקובלות באירופה כ-BAT אינן מקובלות על המשרד להגנ"ס, והוא דורש השקעות עתק נוספות ומיותרות) והן בנושא תקני איכות אויר (חוק אויר נקי קובע תקנים ל-28 חומרים, בהשוואה ל-11 באירופה, וברמות מחמירות יותר בהשוואה לאירופה). "אמנם לא נסגרו מפעלים ישירות בגלל חוק אוויר נקי, אך יש קווי ייצור שהצטמצמו וחלקם עברו לחו"ל בגלל פגיעה בכושר התחרות ביחס למפעלים במדינות מערביות (ולא רק בסין), בשל רגולציה סביבתית עודפת בארץ", סיכם ד"ר מרמור. 

הפגמים בחוק אוויר נקי

ביטון ציין במהלך הכנס את הפגמים בחוק:

• דרישות מחמירות ביחס למקובל בעולם: החוק  אמור להתאים לרגולציה בעולם המפותח, אולם ביישומו בארץ קיימות החמרות משמעותיות ביחס למדינות אירופה.
• היעדר ראיה הוליסטית: דירקטיבת IPPC משנת 1996 באירופה מתייחסת לכל המדיות הסביבתיות של המפעל (אוויר, שפכים, חומ"ס וכו') ואילו חוק אוויר נקי בישראל, מתייחס רק למדיה אחת ויחידה - האוויר. זה יוצר מצב שהתעשייה נאלצת להתמודד עם מספר גורמי רגולציה מתוך המשרד להגנ"ס ומשרדים אחרים, שאינם בהכרח מתואמים ביניהם, כאשר כל אחד מציב לתעשייה תנאים מחמירים מבלי להתחשב ברגולטורים האחרים.
• עול בירוקרטי: הכנת בקשה להיתר פליטה כרוכה בעבודה רבה הנמשכת כשנה ועלות גבוהה, תוך הכרח לשלב יועצים חיצוניים רבים. בנוסף על המפעל לשאת בעלות אגרת אוויר נקי, בסכום הנע בין 200 אלף ₪ למאות אלפי ₪. האגרה מממנת את מנגנוני הפיקוח והבקרה של המשרד להגנ"ס בחוק אוויר נקי, תוך התעלמות מכך שהמפעל משלם מיסים למדינה, האמורים לממן גם את המנגנונים הללו.
• מניעת חדשנות וצמיחה: מפעל המעוניין להוסיף תהליך ייצור נדרש ראשית לשלם את האגרה ולעדכן את הבקשה להיתר פליטה, ורק לאחר קבלת ההיתר, הוא יכול להתחיל בהשקעה. המצב הזה מאריך את לוחות הזמנים, מייקר את תהליך היישום ומעודד מפעלים לפתוח קווים חדשים בחו"ל.
• היעדר משאבים של הרגולטור: למשרד להגנ"ס משאבים מוגבלים לבדיקת היתרי הפליטה. כך שחלק מהדיונים בין המשרד לבין התעשייה לא לובנו עד סופם והתנאים שיצאו למפעלים היו מחמירים יותר מאלו הנדרשים באירופה. חמור מכך, מסתבר שהמשרד להגנ"ס קבע למפעלים תנאים בהסתמך על טיוטות של מסמכי מדיניות אירופים, ולא על נוסחים סופיים. אלא שבדיעבד התברר שאותן טיוטות באירופה תוקנו והיו פחות מחמירות ביחס לדרישות שניתנו לתעשייה הישראלית.

המשרד להגנ"ס מקבל חלק מהביקורת וקורא לשיתוף פעולה

שולי נזר, סמנכ"ל תעשיות במשרד להגנ"ס השיבה כי באופן ממוצע, ערכי הפליטה הניתנים בהיתרי הפליטה למפעלים בישראל אינם מחמירים מהמקובל במדינות ה-OECD  ותקני המזהמים לעיתים מקילים ולעיתים מחמירים ביחס לאירופה, בהתאם לאופי המפעל, כך שסה"כ התמונה מאוזנת ודומה למדינות ה OECD.

עם זאת, נזר הודתה כי ניתן לצמצם את רשימת 28 המזהמים בתקנות ערכי איכות אוויר, ולהוריד חלק מהמזהמים שאינם משמעותיים לבריאות הציבור ואשר מוסיפים נטל מיותר של ניטור ובקרה על המשרד להגנ"ס. זאת בהשוואה לארה"ב שם יש 7 מזהמים ובאירופה 13 מזהמים עם ערכי איכות אוויר.

יחד עם זאת הדגישה נזר (ככל הנראה על רקע חילוקי הדעות עם התעשיינים על נוסח טיוטת חוק רישוי סביבתי משולב), כי חוק אוויר נקי נולד משיתוף פעולה עם התעשייה, שהצליח להתרומם מעל חילוקי הדעות, ולדעתה שיתוף הפעולה הזה חיוני להמשך האסדרה המייצרת וודאות לתעשייה.

לדבריה, רק אסדרה סביבתית מתקדמת ומודרנית המציבה את התעשייה בקו אחד עם המקובל בעולם המערבי, תספק לתעשייה וודאות ומענה הולם לדעת הקהל הפופוליסטית.

------------

מסמכים רלוונטיים, עשור לחוק אוויר נקי:

1. מצגת ניתוח עלות תועלת, המשרד להגנ"ס [pdf]
2. דוח בחינת עלות תועלת, המשרד להגנ"ס [pdf]
3. שאלות ותשובות, המשרד להגנ"ס [pdf]