לאחרונה פורסם קול קורא של קרן בירד (BIRD), שמזמינה מיזמים ישראלים-אמריקאיים להגיש בקשות לקבלת מענקים בסכום כולל של 12 מיליון $ בתחום ממשקי מים-אנרגיה, אגירת אנרגיה ודלקים פוסיליים.

בנוסף לכך, משרד האנרגיה פרסם לאחרונה את רשימות המיזמים והמחקרים בתחום הסביבה, המים והאנרגיה שזכו בשנה החולפת במענקים בסכום כולל של כ-37 מיליון ₪.

כ-10 מיליון ₪ יוענקו ל-21 מחקרים אקדמיים בתחום האנרגיה ומדעי האדמה והים. נוסף על כך יקבלו 18 חברות מענקים בסכום כולל של כ-13.4 מיליון ₪ לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, או במסלול חלוץ והדגמה או במסלול הזנק לפיתוח אב-טיפוס.

כמו כן, לפני כשנה הכריז משרד האנרגיה גם על הזוכים במכרז הזנק, חלוץ והדגמה לפיתוח פרויקטים חדשניים בתחומי האנרגיה, המים והסביבה בחבל תקומה. במסלול זה זכו 18 פרויקטים במענקים בסכום כולל של כ-14 מיליון ₪.

קישורים לרשימות הזוכים לפרטי קול הקורא של מרכז האנרגיה ישראל-ארה"ב בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הוכרז הזוכה להקמת מאיץ בתחום אקלים טק בסכום 5 מיליון ₪, 18.1.2026
2. מענק למחקרים יישומיים באסדרת הבטיחות והבריאות בעבודה, 28.8.2025
3. מענקים למו"פ ופיילוטים של אנרגיה וסביבה, 30.7.2025
4. מענקים בתחום האנרגיה: עד מיליון דולר לפרויקט, 6.6.2022

כ-10 מיליון ₪ ל-21 מחקרים אקדמיים

משרד האנרגיה והתשתיות פרסם לאחרונה את רשימת 21 המחקרים האקדמיים בתחום האנרגיה ומדעי האדמה והים שזכו לתמיכת המשרד בסכום כולל של כ-10 מיליון ₪.

מדובר בחוקרים וחוקרות מ-11 מוסדות אקדמיים ברחבי המדינה, בהם הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן, ועוד. בימים אלה נחתמים ההסכמים עם המוסדות האקדמיים, והמחקרים יוצאים לדרך לתקופה של 1–3 שנים.

טיפול אלקטרוכימי בפסולת פלסטיק PET: פרופ' דניאל נסים מאוניברסיטת בר אילן. המרה אלקטרוכימית של הפולימרים כדי לייצר מהם תערובת דלקים הכוללת פחמימנים ותרכובות ארומטיות המשמשות לייצור דלקים וחומרי גלם כימיים נוספים בעלי ערך רב, בהם חומצה בנזואית ופורמאט.

מערכת לניטור מניעת פליטות אבק ממחצבות: פרופ' יצחק קטרה מאוניברסיטת בן-גוריון. פיתוח מערכת לניטור ומניעת פליטות אבק (חלקיקי PM) ממחצבות, באמצעות רשת חיישנים, במטרה לשפר את איכות האוויר. כמו כן, יישום של שיטה (שפותחה במחקר קודם) לשיקום משטחים סחיפים במחצבות לא פעילות, ובחינת יעילותה בהפחתת ריכוז חלקיקי PM בסביבה.

מערכת מימן היברידית להפקת כוח וחום: מחקר של הטכניון לפיתוח טכנולוגיה לייצור משולב של חשמל וחום ממימן עבור התעשייה. המערכת מתאפיינת ביעילות אנרגטית גבוהה ובפליטות מזהמים נמוכות. החשמל המיוצר יכול לשמש את המפעל ישירות, להיות מוזרם חזרה לרשת או להיאגר בסוללות. טכנולוגיה זו תאפשר לתעשייה לספק את צורכי האנרגיה שלה באופן עצמאי, ואף לפעול כתחנת כוח מקומית בעת הצורך. החידושים: גישה חדשה להפחתת פליטות מזהמים, תהליך יעיל לניצול חום שיורי המייעל את השימוש באנרגיה, ומבער חדשני המיוצר בהדפסת תלת-ממד המאפשר שריפה בטוחה של מימן.

פתרונות חדשניים לטיפול בסוגי מים שונים: מיזם NewWater של אוניברסיטת בן-גוריון שמטרתו לפתח טכנולוגיות חדישות, חסכוניות ויעילות אנרגטית לטיפול בשפכים, מיחזור מים ונוטריינטים, וייצור אנרגיה בסביבות שונות וליישומים שונים באיחוד האירופי. המחקר ייערך ב-4 "מעבדות מים" במגוון של סביבות (חקלאית, כפרית, עירונית ותעשייתית) ובשיתוף פעולה הדוק עם אוניברסיטאות בפורטוגל, ספרד ואיטליה. הנושאים: התפלת שפכים לייצור קולחים באיכות גבוהה, ייצור אוזון באמצעות שימוש בחמצן המתקבל במהלך ייצור המימן ושימוש בו לטיפול מתקדם בזרמי רכז ההתפלה ובוצה, פיתוח ממברנות חדשניות להתפלת קולחים, ייצור הידרוצ'ר מבוצת שפכים, טיפול בשפכים באמצעות חומרי טבע ומחקר על טכנולוגיה מבוססת "קיר השקייה ירוק" לטיוב מים אפורים.

ניתוח מדיניות בנושא תפיסת פחמן במלט ושימוש בו: מחקר בינלאומי שאוניברסיטת בן-גוריון שותפה לו העוסק בניתוח מדיניות תפיסת פחמן במלט ושימוש בו. מטרת הפרויקט היא לייעל ולמסחר טכנולוגיה של לכידת פחמן וניצולו (CUU) תוך כדי מינרליזציה של פחמן דו-חמצני ושיפור תוצרי התהליך ליישומים בתחום הבנייה והתשתיות. הטכנולוגיה שפותחה במסגרת הפרויקט מאיצה את תהליך לכידת הפחמן וניצולו ומציעה טיפול בבעיית מים שוליים ממתקני התפלה.

13.4 מיליון ₪ למיזמים במסלול חלוץ והזנק

נוסף על כך פרסם משרד האנרגיה את רשימת הזוכים במענקים בסכום כולל של 13.4 מיליון ₪ במסלול חלוץ והזנק עבור פיתוח טכנולוגיות מתקדמות. 18 מיזמים זכו במענקים, בהם 7 פרויקטים במסלול הזנק לפיתוח אב-טיפוס ו-11 פרויקטים במסלול חלוץ והדגמה.

במסלול חלוץ והדגמה עומדת התמיכה על 50% מהתקציב המאושר, ועד 3 מיליון ₪ לפרויקטים בתחומי תחליפי הדלקים לתחבורה והפסולת, ועד 1.5 מיליון ₪ ליתר תחומי האנרגיה. במסלול הזנק עומדת התמיכה על 80% מהתקציב המאושר, ועד 750 אלף ₪ לכלל תחומי האנרגיה. משך ביצוע הפרויקטים הוא כשנתיים, עם אפשרות להארכה של שנה נוספת.

הפרויקטים הזוכים עוסקים במגוון של תחומים מרכזיים במשק האנרגיה, בהם: חשמל, אגירת אנרגיה, אנרגיה מתחדשת, תחליפי דלקים לתחבורה, התייעלות אנרגטית, מים, השבת אנרגיה מפסולת ועוד.

מטרת התוכנית היא לקדם חדשנות במשק האנרגיה הישראלי, הן באמצעות פיתוח טכנולוגיות חדשות והן באמצעות הדגמת טכנולוגיות שהבשילו לשלב יישומי, בתנאי המשק המקומי. הינה 2 מיזמים בולטים שזכו במענקי משרד האנרגיה במסלול זה:

חברת קולווק: מערכת חדשנית לטיפול בפליטות תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) ממתקנים תעשייתיים. המערכת מתבססת על עיבוי הממסים, תוך חיסכון ניכר באנרגיה, שימוש חוזר בממסים, והימנעות משריפה. המענק ישמש לפיתוח נוסף של המערכת הקיימת במטרה להפחית עוד את צריכת החשמל, להקטין את עלויות התפעול ולשפר את הכדאיות הכלכלית. המענק ישמש גם לפיתוח שיאפשר תכנון מותאם אישית של המערכת לפי פרופיל הפליטה של הלקוח (ספיקה, סוג VOCs וריכוז). בין היתר, טכנולוגיה זו חשובה לתעשיית סוללות הליתיום־יון הפולטת VOCs בעלי נקודת רתיחה גבוהה.

חברת פוראמון: מתקן חלוץ והדגמה לייצור מימן ירוק במפעלי תעשייה. טכנולוגיה לטיפול בשפכים וייצור מימן ירוק באמצעות אלקטרוליייזרים. התהליך מקטין את עלויות טיהור השפכים בכ-85% ואת טביעת הרגל הפחמנית מטיהור השפכים בכ-60%. הטכנולוגיה יושמה לראשונה בהצלחה בשנת 2024–2025 במסגרת תוכנית הפיילוטים של משרד האנרגיה. המענק החדש נועד להמשיך את המיסחור ולהרחיב את סל המוצרים. פיילוט מורחב של הטכנולוגיה יבוצע בקצא"א באשקלון והתקבלו בקשות לפיילוטים מחברת התרופות הגרמנית Merck וחברת תשטיפי המטמנות הצרפתית Veolia.

14 מיליון ₪ ל-18 פרויקטים בחבל תקומה

לפני כשנה הכריז משרד האנרגיה גם על הזוכים במכרז הזנק, חלוץ והדגמה לפיתוח מיזמים חדשניים בתחום האנרגיה, המים והסביבה בחבל תקומה (עוטף עזה).

18 מיזמים זכו במענקים בסכום כולל של יותר מ-14 מיליון ₪, בשני מסלולים: 6 מיזמים זכו במסלול הזנק לפיתוח אב-טיפוס ו-12 מיזמים זכו במענקים למימון מתקני חלוץ.

מטרת המענק לסייע לקדם מיזמים במשק האנרגיה, לפתח טכנולוגיות חדשות ולקדם טכנולוגיות שהבשילו לשלב שבו נדרשת הדגמה של יכולתם בתנאי המשק הישראלי. פרק הזמן להשלמת הפרויקטים עומד על כשנתיים (נותרה שנה) ותיתכן הארכה של עוד שנה. להלן 3 מיזמים בולטים בחבל תקומה שזכו במענקים.

חברת סייואט: פיתוח פלטפורמת IoT לניטור מים וזיהוי מזהמים בזמן אמת. המערכת מנטרת באופן רציף את רשת המים באמצעות יחידות חישה קטנות, חכמות וזולות, המורכבות מחיישנים אופטיים שפיתחה החברה. מערכת ניתוח וניהול נתונים המבוססת על כלי ML מזהה את המזהמים בזמן אמת, מספקת התראות ומציגה את המידע בממשק ידידותי למשתמש. פיילוט בוצע במשך שנה וחצי בתאגיד מי שקמ המענק הנוכחי ישמש לשדרוג המערכת לרמת TRL9 (מערכת מוכחת בסביבה מבצעית) וליכולת פריסה רחבה יותר בלי תלות במערכת החשמל.

נקי ונצ'רס: הרצה של מערכת לייצור דלקים (דלק סילוני וביו-דיזל) וחומרי גלם ירוקים מפסולת שומן (בוצה) שלא ניתנת למיחזור המגיעה מתעשיית המזון. הטכנולוגיה מבוססת על תהליך ייחודי להפרדת השמנים מהבוצה וניקוי המזהמים שהם מכילים, ומאפשרת לצמצם את הפסולת עד 50%, להפוך את הפסולת שאינה מנוצלת למוצר סחיר, ולצמצם את ההטמנה. מדובר על מענק שני שהמיזם מקבל, ואשר ישמש להרצה של המערכת במפעלי קורניש חן ועוף הנגב השייכים לקבוצת אמבר (גרנות).

קיבוץ ניר יצחק: מתקן טיהור שפכים מאופס אנרגטית. לאפשר למט"ש האזורי להמשיך לפעול במצב של הפסקות חשמל ארוכות, באמצעות שדרוג תשתיות החשמל (פאנלים סולאריים ומתקן אגירת חשמל), ותוך שדרוג פעולתו מטיהור שניוני לשלישוני.

קרן בירד מציעה מענקים בגובה 12 מיליון $

כמו כן פורסם לאחרונה קול קורא של מרכז האנרגיה ישראל-ארה"ב, שאותו מנהלת קרן בירד (BIRD), לקבל מענקים בסכום כולל של 12 מיליון $ למיזמים ישראלים-אמריקאיים בתחום ממשקי מים-אנרגיה, אגירת אנרגיה ודלקים פוסיליים.

כל מיזם יוכל לקבל מימון של עד 6 מיליון $ לתקופה של 3 שנים ועד 50% מקציב המיזם, מיזמים שיוכיחו ביצועים גבוהים יוכלו להגיש בקשה להארכה של שנתיים ולמימון נוסף של עד 3.2 מיליון $, בכפוף לאישור הצעת ההארכה ולזמינות התקציב.

הינה הנושאים המרכזיים בתחום אנרגיה–מים שאפשר להגיש בהם הצעות:

• הפקת מינרלים מתמלחות: פיתוח טכנולוגיות בעלות צריכת אנרגיה נמוכה להפקת ליתיום, מגנזיום ועוד מינרלים חיוניים מתמלחות של התפלה, גיאותרמיה ומקורות תעשייתיים במטרה לצמצם את ההשפעה הסביבתית ולהבטיח מקורות מקומיים לחומרי גלם.
• סילוק PFAS: בחינת שיטות יעילות אנרגטית להסרת תרכובות PFAS ממים מטוהרים, שפכים ובוצה כדי לקדם את המוכנות הרגולטורית וכדי לשמור על בריאות הציבור ואת בטיחותם תהליכי השבת מים.
• שימוש בבינה מלאכותית לאופטימיזציה בתחום המים והאנרגיה: פיתוח פלטפורמות חיזוי מבוססות נתונים המשמשות לסימולציה ואופטימיזציה של תהליכים בתחום המים והאנרגיה במתקני התפלה, בתעשייה ובמערכות השקייה, במטרה לשפר את היעילות והאמינות.
• פיתוח מערכות מים–אנרגיה עמידות לשינויי אקלים: קידום טכנולוגיות ואסטרטגיות אדפטיביות שיבטיחו אספקת מים ואנרגיה אמינה בתנאים קיצוניים כמו בצורות, שיטפונות, גלי חום, שיבושים פיזיים או שיבושים קיברנטיים.
•  אגירה ותפעול משולבים של מים–אנרגיה: גיבוש גישות אינטגרטיביות שבהן תשתיות מים משמשות גם משאב לאיזון אנרגטי ולהסטת עומסים, לצמצום עלויות אנרגיה ולהגברת חסינותה שלל רשת החשמל.

נוסף על כך, הקול הקורא מוקדש לעוד שני נושאים: אגירת אנרגיה ודלקים פוסליים. עוד פרטים על קול הקורא בקישור המופיע בסוף הכתבה.

התייחסויות

פרופ' בריאן רוזן, המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות: "משרד האנרגיה והתשתיות רואה חשיבות רבה בחיזוק המחקר האקדמי היישומי בישראל, ובמתן כלים שיסייעו להוציא טכנולוגיות חדשניות אל מחוץ למעבדות, לטובת תרומה משמעותית למשקי האנרגיה, המים והמחצבים. חיזוק המחקר היישומי במוסדות המחקר האקדמיים בישראל יבטיח שישראל תישאר בחזית העולמית של פריצות דרך מדעיות המובילים לפיתוחים טכנולוגיים בעולמות האנרגיה, המים, המחצבים והסביבה.

הקול הקורא שלנו למחקר ופיתוח תעשייתי בשלבים מוקדמים ובשלבים מתקדמים, הוא אמצעי חשוב לקדם את התעשייה הישראלית ולעזור להם להתגבר על החסמים העיקריים בצמיחת עסק בתחום האנרגיה. העובדה שהשנה קיבלנו יותר מכפול מספר ההצעות שהיו בשנים קודמות היא עדות להצלחתו ולחשיבותו. אני שמח שהצלחנו לבחור מספר גדול של הצעות איכותיות, ומקווה שהם יניבו מוצרים תעשייתיים בעתיד".

---

מסמכים רלוונטיים: