משרד הבריאות מעוניין להחיל חובת תסקירי השפעה על הבריאות כחלק מהליכי תכנון של פרויקטים ותוכניות בעלי השפעה על בריאות הציבור, כגון תחנות כוח, מפעלים גדולים ומחצבות. כך עולה ממסמך הנחיות לתסקיר השפעה על הבריאות בהליכי תכנון של כרייה וחציבה במסגרת תמ"א 14/ב שהעביר משרד הבריאות למינהל התכנון. לא ברור האם מינהל התכנון יאמץ את המסמך.

ברקע נמצאת סוגיית כריית הפוספטים שכיל מעוניינת לבצע באתר שדה בריר שבנגב, שמעוררת התנגדות מצד תושבי ערד וישובים בדואים באזור, שחוששים מההשפעה של האבק וזיהום האוויר שייגרם כתוצאה מהכרייה. הנושא נמצא בדיון בבג"ץ.

תסקיר השפעה על הסביבה או השפעה על הבריאות?

בהליכים תכנוניים רבים נדרש לבצע תסקיר השפעה על הסביבה שבוחן את ההשפעה של התוכנית החדשה על איכות האוויר, הקרקע, הפסולת, הטבע, הנוף וכו'. באופן דומה, ניתן לקיים תסקיר השפעה על הבריאות שבוחן את ההשפעה של התוכנית החדשה על בריאות הציבור באזורים הסמוכים, אלא שעד היום הוא לא נדרש בהליכים התכנוניים בישראל.

לפי המסמך שהעביר משרד הבריאות למינהל התכנון, הדרישה לבצע תסקיר השפעה על הבריאות בפרויקטים כגון תחנות כוח, מפעלים גדולים ומחצבות - תואמת את המלצות ארגון הבריאות העולמי. המסמך מתמקד במגזר הכרייה והחציבה במסגרת תמ"א 14/ב ומפרט את הנחיות משרד הבריאות להכנת תסקיר השפעה על הבריאות המתגורר בסמוך למחצבה המתוכננת להקמה או הרחבה.

תסקיר השפעה על הבריאות: כמה זה עולה? ומה לוחות הזמנים?

מסמך ההנחיות של משרד הבריאות ממליץ לבצע את תסקיר ההשפעה על הבריאות בשלב בחינת החלופות במהלך ההליך התכנוני, אך מדגיש כי בכל מקרה יש לבצע את התסקיר על כלל החלופות הרלוונטיות, גם אם כבר נחברה חלופה במסגרת הליכי התכנון.

משרד הבריאות מעריך במסמך כי משך הזמן לביצוע התסקיר הוא עד 3 חודשים והעלות צפויה להיות בין 100,000 ₪ - 150,000 ₪.

שלבים בביצוע תסקיר השפעה על הבריאות

תסקיר השפעה על הבריאות יכלול 4 חלקים עיקריים:

1. סקר ספרות: בחינה והתייחסות להיבטים בריאותיים בהסתמך על ספרות מדעית ומקצועית רלוונטית.
2. מיפוי חשיפות אפשריות
3. הערכת ההשפעות על הבריאות
4. סיכום: דיון והמלצות להמשך קידום הפרויקט

התסקיר יכלול בין השאר את הנושאים הבאים:

1. הגדרת האוכלוסייה החשופה לפי מאפיינים כגון: ישובים קיימים ומתוכננים באזור, סיווג אוכלוסיות לפי פוטנציאל התגובה בריאותית (אוכלוסיות רגישות – ילדקים, קשישים, חולים כרוניים, מעשנים, פריון וכו'.
2. הגדרה ואפיון חשיפות סביבתיות בעלות השפעה על הבריאות כגון זיהום אוויר חיצוני, רעש, קרינה ועוד. כולל:
   1. לקחת בחשבון רצפטורים ציבוריים ברדיוס עד 5 ק"מ מהפרויקט.
   2. למדל תוספת ריכוז מזהמים (אוויר, רעש, קרינה וכו').
   3. ניתוח הסיכון הבריאותי ומסקנות לגבי האוכלוסייה הנבדקת.

התסקיר יבטא את ההשפעה של תוספת החשיפה של כל גורם מזהם על האוכלוסייה בשינוי שיעורי תחלואה ותמותה צפויים ולהשוות את הממצאים עם הנתונים המקובלים בתחום.

קריטריונים לאישור פרויקט בתסקיר השפעה על הבריאות

המלצת משרד הבריאות היא לבחור את החלופה העדיפה מבחינה בריאותית באמצעות הצגת המידע לגבי כל הישובים בטווח הבדיקה. המסמך מגדיר 4 קריטריונים שייקבעו האם ההשפעה הבריאותית היא נמוכה, בינונית או גבוהה:

1. סיכון תוספתי
2. גודל האוכלוסייה המושפעת
3. מצב בריאותי בסיסי (קיים) ביחס לממוצע ארצי רלוונטי
4. קיומם של אוכלוסיות רגישות כולל התייחסות לרמה חברתית-כלכלית

לבסוף יש לדרג את החלופות בהתאם לניקוד כך שהתסקיר ימליץ על החלופה בעלת ההשפעה הבריאותית הנמוכה ביותר.

מסמך ההנחיות מתייחס גם למצב בו אין חלופות, במקרה כזה המסמך מגדיר את מספר הנקודות שכל קריטריון מקבל וקובע כי חלופה שתקבל עד 7 נק' תאושר, חלופה שתקבל 8-9 נקודות תאושר בכפוף לתנאים שיקטינו את הסיכון או לחלופין יגדילו יתרונות בריאותיים, וחלופה שתקבל 10 נק' ומעלה לא תאושר למחצבה.

--------

מסמכים רלוונטיים: