המשרד להגנ"ס משרד הבריאות ורשות המים פרסמו הנחיות חדשות לעריכת חוות דעת מקצועית המיועדת ליצרן שפכים או מפעיל מט"ש המתכנן להגיש בקשה לוועדת חריגים כדי לקבל הקלה בערכי המזהמים במי קולחין המוזרמים לשדות חקלאיים או לנחלים.
תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים) 2010, מגדירות, בין השאר, את ערכי הסף של ריכוז המזהמים אליו יש לטהר שפכים. האחריות לכך מופנית הן ליצרני השפכים (מפעלים) והן למפעילי מט"שים. במידה ואחד משני האחרונים לא יכול לעמוד בדרישות הטיהור, ניתן להגיש בקשה לוועדת חריגים הרשאית להתיר ליצרן שפכים או מט"ש להזרים מי קולחין בערכים מקלים, לתקופה שלא תעלה על 5 שנים, רק אם שוכנעה כי ההקלה לא תגרום לזיהום מקורות מים, לפגיעה בבריאות הציבור או למפגע סביבתי או לפגיעה בקרקע או בגידולים חקלאיים.
כאשר יצרן שפכים או מט"ש מגיש לוועדת החריגים בקשה להקלה בערכי טיהור השפכים הנדרשים ממנו, עליו להצמיד לבקשה חוות דעת מקצועית, בו עוסקות ההנחיות החדשות. על פי ההנחיות, חוות הדעת תכלול 4 פרקים. לפניכם תמצית הפרקים:
חוות דעת הנוגעת להשפעות על הסביבה (מערכות אקולוגיות ומגוון ביולוגי):
חוות הדעת ההידרולוגית נחלקת לשניים:
1. השפעת ההשקיה בקולחין על איכות מי תהום ועל מקורות מים קרובים:הצגת אזורי ההשקיה המוזנים מהמט"ש ומיקומם ביחס למפת רגישות הידרולוגית להשקיה בקולחין
2. הצגת מיקום קידוחים פעילים באזור ההשקיה ומיקום קידוחי מי שתיה אם קיימים, כולל אזורי המגן שלהם.
הקלת ערך לקולחין המסולקים בהשקיה חקלאית, טעונה גם את אישור מנכ"ל משרד החקלאות. חוות הדעת תתייחס לנקודות הבאות:
1. השפעה על גידולים חקלאיים:
2. השפעות על הקרקע: השפעות אגרונומיות כתוצאה מפגיעה ביציבות מבנה הקרקע, וסיווג דרגת הפגיעה הצפויה למבנה הקרקע על פי הנקודות הבאות:
אם קולחי המט"ש או חלקם מוזרמים לנחל, לים או לסביבה, יש להעריך את הסיכון בחשיפה לקולחין על בריאות הציבור על פי הנקודות הבאות:
אם קולחי המט"ש או חלקם מוזרמים לנחל, לים או לסביבה יש להעריך גם את הסיכון בחשיפה לקולחין על הסביבה על פי הנקודות הבאות:
-------------
מסמכים רלוונטיים:
---------------
קישורים רלוונטיים:
------------
חברות לטיפול בשפכים תעשייתיים: