במסגרת יום עיון שקיימה לפני כשבוע התאחדות התעשיינים בנושא פסולת פלסטיק, הוצגה המדיניות החדשה באיחוד האירופי לטיפול בפסולת פלסטיק, הנגזרת ממדיניות הכלכלה המעגלית עליה הכריז האיחוד האירופי ב 2015. כדאי להכיר את הדברים, היות וישראל נוהגת לעקוב וליישם בהפרש של מספר שנים את המדיניות הסביביתית האירופאית, הנחשבת למתקדמת בעולם.
הדובר הראשי ביום העיון היה מר הלמוט שמידט, מחברת גרין דוט (תאגיד מיחזור ליישום חוק האריזות בגרמניה). לדבריו, אנו נמצאים כיום בנקודת מפנה היסטורית של היפוך מגמה במחירי חומרי הגלם שירדו לאורך המאה ה 20 והחלו לעלות בחדות בתחילת המאה ה - 21. לדברי שמידט, שינוי המגמה נובע מגידול האוכלוסייה והתרחבות מעמד הביניים בעולם ולא צפויה להיעצר בעשורים הקרובים. לכן אירופה, שכלכלתה תלויה ביבוא חומרי גלם ואשר נחשבת ליבואנית חומרי הגלם הגדולה בעולם, דוחפת את נושא הכלכלה המעגלית והמיחזור.
בנוסף לכך, האיחוד האירופי צופה שהיישום של מדיניות הכלכלה המעגלית תיצור מקומות עבודה רבים ותתרום לביצוע השקעות וצמיחה כלכלית, בין השאר בזכות ההובלה העולמית של תחומים אלה על ידי מדינות האיחוד.
לדברי שמידט, מאז תחילת השימוש התעשייתי בפלסטיק באמצע המאה ה-20, חל גידול מתמשך בצריכתו בעולם ובאירופה בפרט. ניתוח הנתונים של האיחוד האירופאי מלמדים כי האריזות מהוות 40% מצריכת הפלסטיק באירופה, ענף הבנייה צורך 20% מהפלסטיק, הרכב - 10% והשאר לשימושים שונים. כמו כן, 5 מדינות באירופה אחראיות ל-63% מצריכת הפלסטיק באיחוד (גרמניה, איטליה, צרפת, ספרד, אנגליה).
התפלגות מקור פסולת הפלסטיק לפי שימוש
למרות שהאריזות מהוות רק 40% מהצריכה, מוסיף שמידט, הן מהוות 60% מפסולת הפלסטיק, בעיקר בגלל השימוש הקצר באריזה שמוביל לכך שהיא מגיעה מהר יותר לפסולת. לדבריו, האיחוד האירופי מטפל ב-72.7% מפסולת הפלסטיק - באמצעות מיחזור מכני 31% והשבה לאנרגיה 41%. שאר פסולת הפסלטיק מוטמנת (27%).
אופן הטיפול בפסולת פלסטיק באיחוד האירופי
* לחץ להגדלה. מקור: מצגת גרין דוט
קיימת שונות בין המדינות באיחוד באופן הטיפול בפסולת פלסטיק, כאשר 9 מדינות מטפלות בלפחות 95% מהפלסטיק שלהן, משום שבהן יש מנגנוני הכבדה או איסור על הטמנה.
כתבות רלוונטיות לנושא:
לדברי שמידט, קידום הטיפול בפסולת, כולל פסולת פלסטיק, הוא חלק מאסטרטגיה של כלכלה מעגלית שמקדם האיחוד האירופי, עליה הצהיר ב-2015, במטרה להגן על איכות הסביבה ולייצר צמיחה, משרות ותעסוקה.
חלק משמעותי מאסטרטגיית הכלכלה המעגלית היא הדירקטיבה האירופית החדשה לפסולת, שנכנסה לתוקף ב-1 ביולי, המתייחסת גם לפסולת פלסטיק ודורשת ממדינות האיחוד להטמיע חקיקה תואמת עד שנת 2020, כך שתכיל בין היתר:
בינואר 2018, יחד עם הדירקטיבה החדשה לפסולת, פורסמה האסטרטגיה החדשה של האיחוד האירופי לטיפול בפלסטיק, שמטרותיה: הפחתת פסולת פלסטיק, עידוד פתרונות כלכלה מעגלית לפלסטיק ושיפור שיעור ואיכות המיחזור של פלסטיק.
כחלק מהאסטרטגיה, הוחלט כי:
הצעת חקיקה נוספת שפורסמה בחודש מאי - SUP Proposal [Single used Plastic Items] מתייחסת ל-10 פריטי פסולת פלסטיק השכיחים בחופי הים התיכון שהשימוש בהם חד פעמי ומסתבר שהם האחראים ל-43% מהפסולת הימית ולכן מוצע לטפל בהם ישירות (ביניהם: כלים חד פעמיים, בלונים, מכלי שתייה, מקלוני אוזניים ועוד). הצעדים המוצעים כוללים בין השאר: איסור מכירת מוצרים מסוימים שיש להם תחליף, יעדי הפחתה למוצרים שאין להם תחליף, החלת אחריות יצרן מורחבת ועוד.
שמידט הסביר, כי הנושא נמצא כרגע בשלב הצעת חקיקה, אך בשל הבחירות לאיחוד האירופי, המתוכננות למאי 2019, יש ניסיון לזרז את תהליך החקיקה עד מרץ 2019. לדבריו מאחר ומרבית המדינות בעד החקיקה הסבירות שהיא תעבור בחודשים הקרובים גבוהה.
----------
מסמכים רלוונטיים: