450 מיליון ₪ למחקרים בתחומי האקלים, האנרגיה, המים והחקלאות
פורסמו קולות קוראים לקליטת אנשי סגל ומימון מחקרים במועצות להשכלה גבוהה בישראל. במקביל קול קורא לקידום קמפוסים בני קיימה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 20/3/2024

לאחרונה פורסמו מספר קולות קוראים לתמיכה בקליטת חברי סגל אקדמיים וקידום מחקרים בתחומי אנרגיה, שינוי אקלים, חקלאות, מגוון ביולוגי, מדעי הים והמים במוסדות להשכלה גבוהה. זאת כחלק מתוכנית הדגל החמש-שנתית של הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), הפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה, לקדם מחקרים בתחום הקיימות ומשבר האקלים.

בעקבות אישור עקרוני של תוכנית הדגל בסוף 2022, קמו ועדות היגוי אשר ניסחו את הצרכים המחקריים ואת רשימת התחומים שרצוי שהמחקרים יעסקו בהם. התוכנית הושקה בספטמבר האחרון במטרה לעודד מחקרים בהתאמה לאתגרים העולמיים תוך ניצול היתרונות המקומיים, ובמטרה לתמוך בהשגת המטרות הלאומיות של ישראל בתחומים אלה.

משרד האוצר תקצב את התוכנית ב-450 מיליון ₪, מתוכם 186 מיליון ₪ יושקעו במחקרים בתחום אנרגיה ואקלים ו-125 מיליון ₪ למחקרים בתחום החקלאות. התקציבים יושקעו בהקמה של "מוקדי מחקר" באוניברסיטאות, בין היתר כדי לקדם מחקר רב תחומי וליצור מוקדי ידע.

בד בבד, הוות"ת בשיתוף המשרד להגנת הסביבה פרסמו לאחרונה קול קורא בתקציב של 10 מיליון ₪ לטובת תוכנית "קמפוס בר קיימא". מטרת התוכנית היא לעודד הטמעה של התנהלות מקיימת בקמפוסים מתוך הכרה בחשיבות הערך של "הובלה תוך כדי מתן דוגמה אישית". התוכנית תתמוך בהרחבה של פעילויות כגון: הפחתת טביעת רגל פחמנית, היערכות לשינוי אקלים, מיחזור וטיפול בפסולת, הפחתת בזבוז מזון ותרבות צריכה מקיימת. ניתן להגיש בקשה לתמיכה בפעילות עד לתאריך 7.7.2024.

קישורים לדוחות של תוכנית הות"ת לקידום המחקר בתחומי קיימות ואקלים, והקול הקורא של "קמפוס בר קיימא" מופיעים בתחתית הידיעה.


כתבות רלוונטיות:

  1. ירידה חדה בהשקעות באקלים טק בשנת 2023, 25.2.2024
  2. ירידה חדה בהשקעות באקלים טק בישראל בשנת 2023, 12.12.2023
  3. דוח רשות החדשנות: האקלים-טק בארץ פורח, 2.7.2022
  4. סבב נוסף של מענקים לפיילוטים של קלינטק, 6.3.2023
  5. רשות החדשנות תממן הקמת חממה בתחום האקלים, 7.3.2022

קידום מחקר באנרגיה ואקלים

לפי התוכנית, בתחום האנרגיה יוקמו 8-4 מוקדי מחקר אשר יעסקו ב-4 תחומים וכל אחד מהם יתוקצב ב-25 מיליון ₪. להלן הנושאים:

  1. רשתות חשמל (מיקרו-רשתות בנות-קיימא, מודלים לניהול רשת, בנייה ירוקה, תכנון עירוני, מדיניות אנרגיה): הרשת הישראלית אינה ערוכה לגידול בשימוש באנרגיות מתחדשות, וחיוני לפתח אלגוריתמים חדשים של בקרה וניהול לתפעול בטוח ויציב של הרשת בעתיד הקרוב.
  2. דלקים חלופיים (מימן בר-קיימא, טכנולוגיות תאי דלק): להעמיק את ההבנה של מנגנונים וטכנולוגיות להמרה וניצול של אנרגיה. בין היתר יש לבצע מחקר בתחום של חומרים ואופטימיזציה של דלקים חלופיים, כך שיהיו בעלי צפיפות הספק ואנרגיה גבוהים וכמות נמוכה של מזהמים במהלך הבעירה.
  3. אנרגיה סולארית בת קיימא, דלקים סולאריים, CPV, PV ו-AgroPV: תשתיות מחקר ניסיוניות בקנה מידה גדול, שבהן ניתן יהיה לבדוק טכנולוגיות חדשות לשימוש יעיל וכלכלי משלב קצירת האנרגיה, דרך המרתה בקנה מידה גדול (באתר וברשת), אגירתה ועד לשיפוץ/שימוש חוזר/מיחזור של מערכות סולאריות.
  4. סוללות בנות קיימא ואגירת אנרגיה אלקטרוכימית: המשך פיתוח ומחקר לטובת הבנה עמוקה יותר של תהליכים אלקטרוכימיים, עמידות ומדע החומרים הקשורים לסוללות, כגון מציאת פתרונות לשימוש חוזר בליתיום-יון, וכן פיתוח טכנולוגיות חדשות לסוללות המבוססות על שפע חומרי גלם לא קריטיים/ניתנים למיחזור ליישומי אחסון גדולים.

בתחום האקלים יוקמו 4-2 מוקדי מחקר. יושקעו בהם 30 מיליון ₪. דוגמאות להצעות אפשריות:

  1. מערכת האקלים הפיזיקלית: כיום, תחזיות של שינויי אקלים עתידיים אינן ודאיות. פערי הידע העיקריים כוללים את השפעת אינטראקציות בין עננים לאירוסולים על משקעים ומאזן האנרגיה של כדור הארץ, אופיין של אינטראקציות אוקיינוס-קרקע-אטמוספירה-קרח, והיזונים מורכבים בין מרכיבי מערכת האקלים.
  2. מצבי מזג אוויר קיצוניים והשפעותיהם: קידום מחקר על אירועי קיצון דורש שילוב של תצפיות, היררכיה של מודלים, טכניקות להורדת תוצאות מודלים אקלימיים לקנה מידה קטן, ושיטות סטטיסטיות מתקדמות, כולל שימוש בכלי בינה מלאכותית המחייבים משאבי מחשוב משמעותיים. מידע שייאסף במחקר מעין זה יאפשר לחזות באופן מדויק יותר את הסיכונים הכרוכים באירועי קיצון.
  3. ביו-גיאוכימיה ומחזור הפחמן: למחזורים ביו-גאוכימיים תפקיד מכריע בוויסות אקלים כדור הארץ. הבנת הדרכים שבהן בני אדם משפיעים על המחזורים הביו-גיאוכימיים הגלובליים חיונית לתחזיות מדויקות של ריכוזי גזי החממה, ולרתימה ושיפור של תהליכים טבעיים לסילוק ולכידה של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה.

ויהיו גם מוקדי מחקר משותפים בנושא אינטראקציות בין אנרגיה ואקלים. לפי התכנון יושקעו בהם 20 מיליון ₪ ל-2-1 מוקדי מחקר. בין הנושאים:

  • הרחבת רשת התצפיות של מערכת האקלים והמחזורים הביו-גיאוכימיים בקני מידה רלוונטיים לפיתוח פתרונות וכדי לבחון דרכים לרתום את המערכת הטבעית להפחתת שינויי אקלים, בדגש על סילוק ולכידת פחמן דו-חמצני בשיטות שונות ובסביבות מגוונות
  • פיתוח ותיקוף מודלים של רכיבי מערכת כדור הארץ בקני המידה הרלוונטיים

כאמור לאחרונה פורסמנו 5 קולות קוראים לצורך קידום הנושאים הנ"ל:

  1. תמיכה בקליטת חברי סגל בתחומים של אנרגיה ואקלים. תאריך אחרון להגשת בקשה לתמיכה: 15.4.2024
  2. מלגות לבתר-דוקטורנטים מצטיינים בתחומים של אנרגיה ואקלים. תאריך אחרון להגשת בקשה לתמיכה: 15.4.2024
  3. תמיכה במוקדי מחקר אנרגיה. תאריך אחרון להגשת בקשה לתמיכה: 15.7.2024
  4. תמיכה במוקדי מחקר בתחום האקלים. תאריך אחרון להגשת בקשה לתמיכה: 15.7.2024
  5. תמיכה במוקדי מחקר בתחום של אינטראקציות אנרגיה-אקלים. תאריך אחרון להגשת בקשה לתמיכה: 15.7.2024

מוקדי מחקר בחקלאות, מזון ומגוון ביולוגי

להלן הפרויקטים ומוקדי המחקר שהתקציב המיועד לחקלאות יושקע בהם:

  • מעבדת אומיקס 15 מיליון ₪ להקמת מעבדת מרכזית אחת
  • החיים בישראל - שימור ואפיון: 20 מיליון ₪ להקמת מאגר מידע ואפיון המגוון הביולוגי
  • מגוון ביולוגי ומערכות אקולוגיות: 20 מיליון ₪ ל-4-2 מוקדי מחקר
  • חקלאות בת קיימא וביטחון תזונתי: 40 מיליון ₪ ל-4-2 מוקדי מחקר
  • מערכות מזון ותזונה בנות קיימא: 20 מיליון ₪ ל-4-2 מוקדי מחקר

גם בתחום החקלאות, המזון והמגוון הביולוגי פורסמו קולות קוראים להקצאת מעל 100 מיליוני השקלים. כל הקולות הקוראים – שבעה במספר – עדיין פתוחים להגשה.

מוקדי מחקר בתחום הים והמים

בתחום הים והמים יושקעו 20 מיליון ₪ ל-4-2 מוקדי מחקר - מקסימום 10 מיליון ₪ להצעה. דוגמאות לפרויקטים אפשריים:

  • מצפה ים תיכון
  • חקר תהליכי שינוי במגוון הביולוגי הימי במרחב ובזמן

כמו כן, הוות"ת תתמוך ב-40-30 מיליון ₪ גם בשדרוג תשתיות המחקר וההוראה של מכון בין-אוניברסיטאי לקידום חקר הים בים האדום, אשר יעמוד בקריטריונים מסוימים, לרבות ניסיון במחקר בתחום ותשתיות פיזיות המאפשרות מחקר.

בנוסף לכך, הוות"ת תתמוך במחקר הימי באמצעות מימון שימוש בספינות ובציוד (כגון רובוטים) הנדרשים למחקר זה מתוך הבנה כי מדובר בחסם משמעותי לקידום מחקר תחרותי ופורץ דרך בתחום.

15 מיליון ₪ נוספים יושקעו בהקמת 4-3 מוקדי מחקר של חקר איכות מים, מים מושבים ותהליכים הידרולוגיים - מקסימום 6 מיליון ש"ח להצעה. 5 מיליון ₪ נוספים יוקצו למערכות מים יבשתית (לימנולוגיה).

יצוין כי בכל תכניות מוקדי המחקר יידרש מימון משלים בגובה 25%, למעט מוקדי המחקר במים מושבים/סימולציות הידרולוגיות שבהם יידרש מימון של 100% מצד המוסדות.

גם בתחום מדעי הים והמים פורסמו קולות קוראים. כל הקולות הקוראים – שבעה במספר – עדיין פתוחים להגשה.

השקעה בהון אנושי

בכל אחד מהתחומים – אנרגיה ואקלים, חקלאות וחקר מים – הוות"ת תשקיע גם בקליטת סגל חדש ובטיפוח הון אנושי. במסגרת זו יפעלו 2 תוכניות לקליטת סגל חדש: אחת בתחום האנרגיה והאחרת בתחום של ים ומים. כל אחת מהתוכניות תתוקצב ב-30 מיליון ₪. תקציב זה יוקצה למתן מענקים לחוקרים, בין היתר לרכישה חד פעמית של ציוד מעבדה ומלגות לחוקרים מצטיינים – גם בתחום החקלאות.

לצד זאת, ות"ת תשתף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה בקידום קמפוסים בני קיימה, וכל אחד מהצדדים ישקיע בכך 5 מיליון ₪.

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה