המשרד להגנת הסביבה שלח למנהלת התכנון במשרד הפנים המלצות להיערכות לעליית גובה פני הים במפרץ חיפה על רקע שינוי האקלים. ההמלצות הן נקודתיות ומיועדות לתקופת ביניים עד שתקום המנהלת לשינוי אקלים ותבחן את המצב לעומק.

המשרד להגנת הסביבה ממליץ להבחין בין סוגי התשתיות השונים, ולהיערך להשפעת עליית מפלס הים לכל סוג תשתית בנפרד. למשל, כאשר מדובר בתשתיות ובמבנים עם תוחלת חיים ארוכה ו/או במבנים שהטיפול בהם כרוך בעלויות גבוהות, יש להיערך בהתאם לתרחיש RCP8.5, כלומר תרחיש שמעריך שפליטות גזי החממה ימשיכו לגדול ללא הפסקה במהלך כל המאה ה-21.

קישור למסמך ההמלצה בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. הממשלה תקים מרכז לחיזוי אקלים ב-20 מיליון ₪, 19.7.2022
2. עד שנת 2100 צפויה בישראל התחממות של כ-4 מעלות, 19.8.2020
3. שינוי אקלים גם בישראל: תוספת 2 מעלות עד שנת 205022/7/2019
4. מיליארד אירו למחקר ופיתוח סביבתי, 28/7/2020
5. מידע נוסף בנושא שינוי אקלים | Infospot

תרחישי הפחתת הפליטות עד סוף המאה

במסמך של המשרד להגנת הסביבה, הוא מפרט תרחישים שונים למצב פליטות גזי החממה בעולם, שקבע ארגון ה-IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים). כל אחד מהמצבים האלה, מייצגים השפעה שונה על קצב עליית מפלס הים.

התרחישים מכונסים תחת ההגדרה: Representative Concentration Pathway – RCP. להלן התרחישים:

• RCP2.6 - פליטות גזי החממה העולמיות יגיעו למקסימום בין 2010 ל-2020 ולאחר מכן יפחתו.
• RCP4.5 - פליטות גזי החממה העולמיות יגיעו למקסימום בין 2030 ל-2040 ולאחר מכן יפחתו.
• RCP6.0 - פליטות גזי החממה העולמיות יגיעו למקסימום בין 2070 ל-2080 ולאחר מכן יפחתו.
• RCP8.5 - פליטות גזי החממה העולמיות ימשיכו לגדול ללא הפסקה במהלך כל המאה ה-21.

בהתאם לכך, המשרד להגנת הסביבה קבע את התרחישים הבאים לגבי מפרץ חיפה:

1. תשתיות ומבנים בעלי תוחלת חיים ארוכה (מעל 100 שנה) ו/או מבנים שהטיפול כרוך בעלויות גבוהות – להם יש להיערך בהתאם לתרחיש RCP8.5. ברמת וודאות נמוכה. על פי תרחיש זה, הפליטות ימשיכו לגדול ללא הפסקה במהלך כל המאה ה-21.
2. תשתיות ומבנים פחות רגישים ו/או בעלי תוחלת חיים קצרה, וכן עלויות טיפול נמוכות יחסית ניתן לתכנן בהתאם לתרחיש RCP4.5. ברמת וודאות נמוכה. על פי תרחיש זה, פליטות גזי החממה העולמיות יגיעו למקסימום בין 2030 ל 2040 ולאחר מכן יפחתו.

המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי מדובר בהמלצה נקודתית שניתנה לבקשת מנהל התכנון, לצורכי קידום תמ"א 75 במפרץ חיפה. מדובר תוכנית המתאר של מפרץ חיפה והתוכנית האגנית לניהול מי הנגר באגן הקישון. בחודשים הקרובים תקום מנהלת לשינוי אקלים אשר המשרד יעמוד בראשה ותקיים היוועצות רוחבית ובחינות נוספות לצורך קידום המלצה בעניין התרחישים שעל ישראל להתייחס אליהם בבואה לתכנן מבנים ותשתיות, לנהלם, להיערך לחירום ועוד. התרחישים נועדו לאפשר התארגנות לעליית מפלס פני הים.

רקע על עליית מפלס הים

אחת המגמות שבהן צפוי לחול שינוי משמעותי בעקבות משבר האקלים הוא עליית מפלס מי הים. תופעה זו נגרמת כתוצאה מהפשרת קרחונים יבשתיים ברחבי העולם והתווספותם למי האוקיינוס. כמו כן, פליטות גזי החממה גורמות לעליית הטמפרטורה הממוצעת, אשר משפיעה באופן ישיר על טמפרטורת המים וכתוצאה מכך על נפחם. לפי המשרד להגנת הסביבה, לעליית מפלס מי הים תורם רכיב נוסף: גלישת קרחונים יבשתיים לים.

המכון לחקר ימים ואגמים לישראל עתיד לפרסם מסמך המפרט את עליית מפלס מי הים לפי התרחישים השונים ורמות הוודאות השונות. הוא יכלול את העלייה הצפויה במפלס פני הים הממוצע וכן את המפלס המרבי המצטבר כתוצאה מהעלייה במפלס פני הים הממוצע בתוספת השינוי העונתי, גאות ושפל, היערמות מפלס זמנית מסערות ושבירת גלים גבוהים.

התייחסויות

ד"ר נטע ליפמן, סמנכ"לית בכירה למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה פועל במישורים רבים להיערכות של מדינת ישראל למשבר האקלים. כחלק מהיערכות זו, עלינו לתכנן ולקדם פיתוח בהתאם לתרחיש עליית גובה פני הים, על בסיס מדע וניתוח מקומי המותאם למדינת ישראל. אנו ממשיכים לפעול בשיתוף הגופים הרלוונטיים, בהם מוסדות תכנון, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ועוד, להיערכות מתאימה של ישראל לשינויים הצפויים בעקבות המשבר הגדול של דורנו למען בריאות ואיכות החיים של הציבור".

---

מסמכים רלוונטיים: