לאחרונה פרסמנו חלק ראשון של הראיון עם שולי נזר, סמנכ"לית בכירה לתעשיות במשרד להגנת הסביבה, בו התייחסה לסוגיות סביבתיות כגון: מידת החומרה של הרגולציה הסביבתית, זיהום האוויר מתחבורה, התקרבות הבנייה למפעלים ועוד.

כעת אנו מביאים לכם את החלק השני של הראיון, העוסק בסוגיית חיבור המפעלים לרשת הגז הטבעי, השלמת הרפורמה בפסולת המסוכנת, תמיכות של המשרד להגנ"ס במפעלים ועוד. הנה הדברים.

חיבור מפעלים לגז טבעי | לאחרונה פורסם כי המשרד להגנ"ס יחל בצעדי אכיפה כנגד מפעלים שלא עומדים ביעדי הפליטות שלהם משום שהם נאלצים להשתמש במזוט מזהם, היות ורשת הגז הטבעי טרם הגיעה אליהם. האם זה הגיוני שהמפעלים ישלמו את המחיר על אזלת היד הממשלתית בפרישת רשת הגז?

נעשה סדר בעובדות. בשנת 2014 הצענו למפעלים המשתמשים במזוט לבחור בין המשך שימוש במזוט תוך עמידה בתקן האירופי הרלוונטי, לבין הסבה לשימוש בגז טבעי. המשרד להגנת הסביבה מעוניין לעודד הסבה לגז טבעי מכיוון שהוא גורם להרבה פחות זיהום אוויר ביחס למזוט, ולכן אפשרנו לוח זמן ארוך יותר לצורך התחברות לגז טבעי – עד לשנת 2016 ואחריה דחיה נוספת לינואר 2017.

באופן לא מפתיע, מרבית המפעלים בחרו באפשרות של הסבה ממזוט לגז טבעי, בין השאר משום שהגז זול יותר ממזוט. היות והיו עיכובים בפרישת רשת הגז הטבעי, נתנו הארכה נוספת במסגרת החלטת ממשלה ומתווה ממשלתי לעמידה בדרישות ובתקנים, עד לסוף שנת 2018.

בינתיים, חלק מהמפעלים ביצעו את ההסבה לגז טבעי וחלק ממשיכים להשתמש עד היום במזוט, שהוא דלק מאוד מזהם, וזאת ללא שימוש באמצעי הפחתת זיהום ועמידה בתקן האירופי להפחתת פליטות משריפת מזוט.

עקב הדחיות החוזרות ונשנות וההארכות במעבר לשימוש בגז, החליט המשרד שלא ניתן יותר להסתמך על מועדים אלו ומפעלים העושים שימוש במזוט יידרשו לעשות את ההשקעות הנדרשות לעמידה בתקנים. במסגרת צעדי האכיפה מנהלי המחוזות יבחנו את הנסיבות בכל מקרה לגופו ויקבעו מהם צעדי האכיפה הראויים.

חשוב לי להדגיש, שיש גם מפעלים שטרם ביצעו את ההסבה ממזוט לגז טבעי למרות שיכלו לבצע זאת. כנגד אותם מפעלים ננקוט בכל צעדי האכיפה שעומדים לרשותנו.

התקינה האירופית | האיחוד האירופי נוקט באסטרטגיה של 'מוביל עולמי בחקיקה סביבתית', בין השאר כדי לייצר מקומות עבודה בתעשיית הקלינטק האירופית. המשרד להגנ"ס משתדל ליישר קו עם החקיקה האירופית ומרבה לשתף פעולה עם האיחוד האירופי. האם זה נכון שמרבית הטכנולוגיות הסביבתיות היקרות שהמפעלים נדרשים להתקין (RTO, SDG וכו') מיוצרות בעיקר באירופה, כך שלאיחוד האירופי יש אינטרס כלכלי מובהק להחמיר את התקנים הסביבתיים ולעודד מדינות נוספות לאמץ את התקנים המחמירים שלו?

מושג ה-BAT (הטכניקה הטובה ביותר הזמינה), הוא מתודולוגיה לקביעת ערכי פליטה הנגזרים מטכניקות שהן האפקטיביות והמתקדמות ביותר מתוך אלו שזמינות לסקטור התעשייתי. מתודולוגיה זו משמשת הן באיחוד האירופי והן במדינות מפותחות אחרות (כגון ארה"ב), וכן בישראל. ישראל מתבססת על מסמכי הייחוס ל-BAT (BREFs) של האיחוד האירופי וכך הרגולציה הסביבתית הישראלית מיישרת קו עם הרגולציה הסביבתית באירופה.

לנו כרגולטור לא משנה באיזה מדינה יוצרה הטכנולוגיה, היא יכולה להגיע מכל מקום ובלבד שתיתן ביצועים מיטביים. יתרה מכך, אנחנו מעודדים את המפעלים הישראלים להתקין טכנולוגיות ישראליות חדשניות כדי לעודד את ענף הקלינטק המקומי.

הרפורמה בפסולת מסוכנת | המשרד להגנ"ס החל לקדם רפורמה חשובה בענף הפסולת המסוכנת לפני יותר משלוש שנים. הצעדים הראשונים בוצעו (אישור מנהל רוחב ועוד), אך נדמה כי התהליך נתקע לפני כשנתיים (עדכון פיקוח מחירים, פיצול החברה לשירותי איכ"ס, עדכון מדיניות יצוא וכו') והענף שרוי באי ודאות מתמשכת הפוגעת במפעלים (יצרני הפסולת) ובמתקני הטיפול. האם זה אמור להיפתר בקרוב?

המשרד ממשיך לקדם את הרפורמה. אכן נושא עדכון המחיר המפוקח מתעכב עקב מורכבות התהליך, אולם בימים אלו פועלת ועדת הפיקוח על המחירים המשותפת לאוצר ולמשרד לפרסום מחיר עדכני לשימוע ציבורי. במקביל ובהתאם להערות שעלו בשימוע הקודם, תתפרסם להערות גם מדיניות היצוא, הלוקחת בחשבון את השינויים במחיר המפוקח והשפעתם על שוק הטיפול בפסולת. פיצול החברה הינו תהליך מורכב שמחייב שיתוף פעולה עם רשות החברות, המשרד בוחן בימים אלו את נחיצות המהלך לאור שינויים צפויים בשוק. יחד עם זאת, ראוי לציין דווקא את המהלכים שהובילו לשינוי משמעותי:

פרסום אישורי המנהל הרוחביים הינו מהלך שהוריד את הנטל הבירוקרטי על התעשייה באופן דרסטי (מ- 1,300 בקשות בשנת 2013 ירדנו לכ-60 בקשות בשנת 2018). מהלך זה ועבודה מאומצת של הצוות על הגדרת הטיפולים והוספת סוגי פסולת לטיפול במפעלי השבה, הוביל לעלייה באחוזי ההשבה בישראל מ-38% ל-40%, ואנו מצפית לעליה נוספת בשנת 2019, בעקבות פעולות מול יצרני פסולת גדולים.

בשנת 2019 אנחנו מצפים כי יאושרו תקנות פסולת מסוכנת עדכניות, שפורסמו ומחכות להעברה לוועדת הכנסת, לצד אישור המחיר המפוקח, פרסום מדיניות יצוא עדכנית והכנת וקידום היטל הטמנה צפויים להשלים את מרבית מרכיבי הרפורמה.

קרקעות מזוהמות | לפני שבועיים התבשרנו על הקדמת הבחירות. שר האוצר משה כחלון, שתיקצב והניע את פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה כדי לפנות קרקעות לבנייה, אולי לא יחזור לתפקידו לאחר הבחירות. האם ניתן להבטיח את המשך הפעילות של הפרויקט גם בממשלה הבאה?

לא צפויה השפעה של הבחירות הקרובות על תכנית העבודה של הפרויקט. רוב האתרים המיועדים לשיקום הם בסיסי צה"ל ותעש, שברובם כלולים בתכנית שוהם 3 שכבר נחתמה וממומשת.

מעבר לכך, על פי מידע שנמסר לנו מרמ"י [רשות מקרקעי ישראל], אין צפי לירידה בכמות הקרקע שתשווק בשנים הקרובות. ככל שתהיה קרקע החשודה בזיהום היא תידרש בפעולות חקירה ושיקום.

תמיכה בתעשייה | מה המשרד להגנ"ס עושה כדי לסייע למפעלים לעמוד בדרישות הסביבתיות?

המשרד להגנת הסביבה מוביל ושותף במספר מנגנוני תמיכה בתעשייה:

1. מענקי תמיכה בפרויקטים של צמצום פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית: יחד עם משרד הכלכלה חילקנו תמיכות בהיקף של יותר מ-200 מיליון ₪ למאות פרויקטים, ב-4 מקצים שהיו מאז 2011. מקצים נוספים מתוכננים בשנים הקרובות. במקרה, הייתי בשבוע שעבר בסיור במפעלים שקיבלו תמיכה במנגנון הזה, וזה מדהים לראות איזה שינוי זה עושה. Win-win קלאסי. חוסכים בהוצאות, מגדילים פריון ומפחיתים זיהום.
2. מרכז להתייעלות במשאבים: יחד עם משרדי הכלכלה והאוצר פרסמנו מכרז להקמת מרכז להתייעלות במשאבים שכל כולו מיועד לסיוע לתעשייה. אני מניחה שברבעון הראשון של 2019 יוכרז זוכה. בעקבות שיתופי פעולה שעשינו עם מדינות אירופה השונות, למדנו שברבות מהן קיים גוף דומה, המסייע לתעשייה להפנות השקעות סביבתיות דווקא למקומות של מניעה במקור וחומרי גלם חלופיים, במקום הגישה הרווחת בישראל של התקנת אמצעי הפחתה בקצה (מסננים בארובות, מתקני טיפול בשפכים וכו'). בין השאר, המרכז יפעיל מערכי ייעוץ מקצועיים מסובסדים בנושאים האלה.
3. תמיכה במתקני הרצה של טכנולוגיות סביבתיות חדשות: יחד עם רשות החדשנות ייצרנו מנגנון תמיכה בהקמת מתקני הרצה (פיילוט) של טכנולוגיות ישראליות סביבתיות. שמאפשר ליזמי הקלינטק הישראלים לעבור את המשוכה הקשה של הקמת פיילוט מסחרי ראשון. סבב אחד כבר הסתיים ונבחרו בו 15 טכנולוגיות שיקבלו תמיכה והם יפעילו פיילוט במפעלים בשנה הקרובה. סבב שני כבר התפרסם והמועד האחרון להגשת בקשות הוא ה- 20 בפברואר.
4. תמיכה ישירה בעסקים בינוניים בהפחתת מזהמים במקור: במסגרת התוכנית הלאומית לזיהום אוויר שאנחנו מכינים ושתתפרסם השנה, אנחנו מקווים להציג תוכנית תמיכה ישירה בעסקים בינוניים בהשקעות של הפחתת מזהמים במקור.

---------------

קישורים רלוונטיים:

1. החלק הראשון של הראיון עם שולי נזר, 13.01.2019

חברות לטיפול בפסולת מסוכנת: