רק בשבוע שעבר דיווחנו על חוק פסולת בניין שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, ולקראת הדיון שיתקיים בוועדת הפנים והגנ"ס ב-27 בנובמבר להכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, אנו כבר יודעים לספר על מספר שינויים שהמשרד להגנ"ס יציע להכניס להצעת החוק, על מנת להסדיר מחלוקות שעלו מול משרד האוצר.

במקום אלפי מובילי פסולת - עשרות אתרי פסולת

על מנת להבין את החששות של משרד האוצר בנוגע לחוק החדש, חשוב לזכור שאחד השינויים העיקריים שהחוק מציע, זה שיצרן פסולת הבניין, קרי האדם הפרטי או הקבלן שמשפץ או בונה, יהיה חייב להתקשר ישירות עם אתר פסולת מורשה לטובת פינוי הפסולת. זאת בניגוד למצב כיום בו יצרן הפסולת מתקשר עם מוביל שאמור לפנות את הפסולת לאתר מורשה, אך יכול לבחור להשליך את הפסולת בצד הדרך וכך להימנע מתשלום קליטת הפסולת באתר הפסולת.

יתרון נוסף בהתקשרות הישירה עם אתר פסולת מורשה, היא שאתר כזה לא ימהר לסכן את הרישיון שלו בשביל השלכת פסולת בצידי הדרך, מה גם שהוא מקבל באופן ישיר את התשלום בגין הפינוי והקליטה באתר. כמו כן, המשרד להגנ"ס מעדיף לפקח ולבצע אכיפה על עשרות אתרי פסולת מורשים, מאשר על אלפי מובילי פסולת.

משרד האוצר חושש שאתרי הפסולת יעלו מחירים

משרד האוצר חושש שהחוק החדש יהפוך את אתרי הפסולת למונופולים משום שמספרם מצומצם והמרחק לאתר הפסולת משפיע מאוד על מחיר הפינוי, כך שלכל יצרן פסולת יהיו לכל היותר 2 או 3 אתרי פסולת רלוונטיים. בנוסף, יצרן פסולת קטן עלול להיות בנחיתות במשא ומתן מול אתר הפסולת.

במצב כזה, האוצר חושש שאתרי הפסולת ינצלו את כוחם ויעלו מחירים מה שעלול לייקר עוד יותר את מחירי הבנייה והדיור.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. חוק פסולת בניין עבר קריאה ראשונה בכנסת, 13.11.2018
2. חוק פסולת בניין: האתגרים, הבעיות והפתרונות, 5.07.2018
3. המחלוקת על פעילות מטמנת ברקת בשוהם נמשכת 18.06.2018
4. עיריית ראשון לציון משיקה מפעל למיחזור פסולת בניין, 25.01.2018
5. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot

הפתרון: הרשות המקומית תעשה מכרז בין אתרי הפסולת

על מנת לפתור את החשש מכוחם הגדל של אתרי הפסולת, המשרד להגנ"ס מציע להכניס להצעת החוק שינוי כך שהרשות המקומית תפרסם מכרז לבחירת אתר הטיפול והמיחזור של פסולת הבניין ותיידע את התושבים על האתר הזוכה ומחירי ההתקשרות שייקבעו במכרז עבור פסולת בניין שתגיע משטח הרשות המקומית. כך שיצרן הפסולת יוכל לבחור האם להתקשר עם אתר הפסולת שנבחר על ידי הרשות המקומית במכרז, או בשוק החופשי.

במשרד להגנ"ס סבורים כי רשות מקומית תוכל להשיג מחירי פינוי תחרותיים יותר מאשר המחיר שישיג כל תושב או קבלן שיפוצים שיעשה את המו"מ בעצמו. כל זאת מבלי לוותר על העיקרון של התקשרות ישירה בין יצרן הפסולת לבין אתר הפסולת, לטובת פינוי פסולת הבניין.

המשרד מעוניין גם להוסיף להצעת החוק מנגנון שיסייע לרשויות מקומיות קטנות שאינן מאוגדות באשכול או באיגוד ערים, ולכן כוח המיקוח שלהם מול אתר הפסולת קטן יותר. לפי המנגנון הנ"ל, המדינה תוכל לפרסם מכרז עבור אזור מסוים, ותודיע לתושבי האזור מהם מחירי פינוי פסולת הבניין של אתר הפסולת הזוכה.

הישובים הערביים חוששים להיות 'החצר האחורית' של ישראל

בדיון שנערך במליאת הכנסת, הביע ח"כ חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) חשש מכך שהצעת החוק לא נותנת מענה לבעיה קיימת, שהפסולת מרשויות מקומיות חזקות, מסולקות לרשויות מקומיות חלשות ובאופן ספציפי לישובים ערביים.

לכן, לדבריו, הצעת החוק צריכה להגביל את פינוי הפסולת לאתרים הנמצאים בשטח הרשות או האשכול בלבד, כלומר שכל אשכול או איגוד ערים יטפל רק בפסולת מהשטח שלו.

השר להגנ"ס, זאב אלקין, הסביר כי הגבלת אתרי הפסולת לקליטת פסולת מאשכול מסוים, או אזור מסוים, תגרום למונופוליזציה של המחירים, ואתר כזה יוכל להעלות מחירים בצורה בלתי מבוקרת. לכן ההצעה היא שלא להגביל מראש אזור לאתר קצה אחד, אלא לייצר תחרות, באמצעות מכרז.

אלקין הוסיף כי ייתכן ויקומו אתרי קצה חדשים, כי כמות פסולת הבניין שתפונה בצורה מורשית תגדל משמעותית.

התייחסויות

מעמותת אדם טבע ודין נמסר: "אדם טבע ודין מברכת על קידום הצעת החוק, אשר צפויה לשים סוף להפקרות ולנזק הסביבתי הנגרם מהשלכה בלתי חוקית של מיליוני טונות פסולת בניין ברחבי הארץ לאורך השנים.

ההסדר המוצע מבוסס, בין היתר, על מודל שגובש והוצג למשרד להגנת הסביבה על ידי אדם טבע ודין כבר לפני כ-4 שנים. חקיקה זו תאפשר לעקוב ביעילות, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, אחר מסלול פסולת הבניין מן הרגע שבו היא נאצרת במכולה ועד הגעתה לאתר הטיפול בסוף התהליך. מנגנון זה יקשה מאד על השלכה פיראטית של פסולת בניין ויקטין באופן דרמטי את כדאיות הפרת החוק. מעבר לתועלת הסביבתית, המהלך צפוי להיטיב בעיקר עם רשויות דלות משאבים.

במצב הקיים, פסולת הבניין זורמת דרך קבע מהרשויות החזקות ומן הערים הגדולות (שם מתבצעת מרבית הבניה), אל שטחן של הרשויות החלשות, אשר למרבה האבסורד נושאות בעלויות הזיהום. הצעת החוק הממשלתית, המיישמת את עיקרון "המזהם משלם", היא גם בסיס לעשיית צדק סביבתי. אדם טבע ודין קוראת לגורמים הממשלתיים ולבעלי העניין השונים להתגייס ולסייע לוועדת הפנים של הכנסת להעביר את החוק כבר במושב הכנסת הנוכחי. מיגור ההשלכה הפיראטית הוא צעד הכרחי לפיתוח תעשיית מיחזור מתקדמת בישראל, ולניצול פסולת הבניין למשאב, כפי שנעשה בכל העולם המערבי. "

--------

מסמכים רלוונטיים:

1. הצעת חוק לטיפול בפסולת בניין, הכנסת [pdf] 10.2018