בג"ץ דחה את העתירה שהגישה חברת נשר לאפשר יבוא אפר פחם לייצור מלט. שופטי בג"ץ, קבעו כי הסמכות ליבוא אפר פחם נתונה בידי השר להגנת הסביבה, ולכן גם לא דן בנכונות הטענות שהעלתה נשר.  

השופטים הוסיפו כי למרות המחלוקת בין משרדי הממשלה, לפיה משרדי הכלכלה והאנרגיה תומכים במתן היתר, בעוד משרדי הגנ"ס והבריאות מתנגדים ליבוא, כאשר משרד הבריאות ביקש להחמיר את המגבלות גם על שימוש באפר פחם שמיוצר בישראל, ההכרעה בנושא נתונה בידי השר להגנ"ס.

"בנסיבות של העדר ודאות ומובהקות לגבי היבטים שונים בסוגיה הנדונה", הוסיפו השופטים, "ראוי לאמץ גישה המונחה על פי "עקרון הזהירות המונעת", ולא להטיל את סיכון אי הוודאות על הציבור. לא ניתן למצוא פגם בגישה זו, ומכל מקום, הסמכות לקבוע מדיניות טומנת בחובה גם את הסמכות לאמץ דרכי פעולה והנחות עבודה לצרכי קביעת המדיניות".

מנגד, במפעל נשר טוענים כי אפר פחם נסחר בעולם באופן חופשי וכי המגבלה על יבוא אפר פחם לתעשיית המלט בישראל מהווה אפלייה משום שאין מגבלה על יבוא מלט המכיל אפר פחם.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. המשרד להגנ"ס משנה את דעתו בעניין יבוא אפר פחם, 03.04.2018
2. חברת חשמל תפחית את השימוש בפחם ב-30% במקום ב-20%, 04.01.2018
3. שטייניץ ממשיך לקדם מדיניות 'אנטי-פחמית' להעדפת ייצור חשמל בגז, 14.11.2017
4. מידע נוסף על זיהום אוויר מייצור חשמל | infospot

מחלוקת מקצועית מורכבת

חברת "נשר" ביקשה לייבא אפר פחם המשמש חומר גלם לייצור מלט, ומשלא נענתה עתרה לבג"ץ. במהלך הדיונים, שנמשכו כשנה וחצי, הגורמים המקצועיים במשרד התנגדו לאשר ייבוא בשל החשש להגברת רמת החשיפה לקרינה מייננת לטווח ארוך והחשש לזיהום אוויר, קרקע ומקורות מים. ואילו "נשר" טענה כי התועלות הכלכליות והסביבתיות העקיפות מיבוא אפר הפחם עולות על הסיכונים הפוטנציאליים.

לדברי המשרד, לצורך השגת תקפות מדעית לשיקולים הסביבתיים, הבריאותיים והכלכליים, המשרד להגנ"ס יחד עם מומחים חיצוניים שנשכרו לשם כך ביצעו הערכות מקיפות של הסיכונים, העלויות והתועלות למשק. הדוחות המסכמים של כל הערכות הוצגו לשימוע ציבורי, וחלק מהערות שהתקבלו נכללו במסקנות הסופיות ובהמלצה שניתנה לשר להגנ"ס.

המשרד מציין, כי קיימת מחלוקת מקצועית מורכבת בנושא זה, גם בין מומחים עצמאיים וגם בין משרדי ממשלה שונים, שהתבטאה גם במהלך כתיבת ההערכות וגם בשלב הסיכומים.

המשרד מוסיף, כי למרות ההחלטה שלא להתיר יבוא של אפר פחם, עמדה זו תישקל מחדש מעת לעת אם יימצאו נתונים חדשים להצדקת אישור יבוא מבחינת התועלת למשק, או מבחינת הצורך בתיעדוף שונה של השימוש (דוגמת שימושים לתשתיות). זאת בשל הקיטון הצפוי בכמויות האפר הנוצרות בארץ, כתוצאה מהפחתת השימוש בפחם לייצור חשמל, במקביל לעלייה בביקוש לאפר פחם בענף הבנייה.

התייחסויות

תגובת חברת נשר: "לשימוש באפר פחם בייצור מלט יתרונות סביבתיים מובהקים, כגון צמצום השימוש במשאבי טבע מתכלים והפחתת פליטות גזי חממה. מסיבות אלה השימוש באפר פחם בייצור מלט נפוץ ומקובל בעולם כולו, וגם בישראל.

בשנים האחרונות פוחתת הזמינות של אפר פחם בישראל, בשל המעבר המבורך לשימוש בגז טבעי בסקטור החשמל. בדומה למדינות מערביות אחרות בהן קיים מחסור באפר פחם לתעשיית הבנייה (כגון מדינות סקנדינביה, צרפת, בריטניה, ומדינות שונות בארה"ב, כולל קליפורניה) ביקשה חברת נשר לייבא אפר פחם לייצור מלט בישראל. היחס לאפר פחם בעולם הוא כאל מוצר סחיר, הוא איננו מסווג כפסולת מסוכנת, ומתקיים בו סחר חופשי לפי עקרונות ההיצע והביקוש. השימוש באפר פחם לבנייה, לרבות לבניית בתי מגורים, אף נתמך ומקודם בתקני בנייה ירוקה בעולם.

נושא הקרינה, עליו הסתמך המשרד להגנ"ס בדחייתו את בקשת נשר, נבדק פעמים רבות הן בארץ והן בעולם, ונמצא כי תוספת הקרינה מהשימוש באפר פחם לייצור מלט הינה זניחה עד בלתי ניתנת לזיהוי, וכי אין כל צורך בהתערבות רגולטורית כלשהי בנוגע לשימוש באפר פחם לייצור מלט. גם המשרד להגנ"ס ציין, במסגרת הדיונים בעתירת נשר, כי תוספת הקרינה מהשימוש באפר פחם לייצור מלט נמצאת ברמה הנמוכה מסף הפטור בו מצדד המשרד להגנ"ס (שרק מעליו נדרשת הצדקה לשימוש בחומר), סף שהוא מחמיר בשני סדרי גודל מהסף המקובל בעולם. למרות זאת, בחר המשרד שלא לאפשר יבוא של אפר פחם לייצור מלט מקומי, תוך אפליה ברורה של התעשייה המקומית, בזמן שאין כל מגבלה על יבוא לישראל של מלטים המכילים אפר פחם.

לצערנו, מדיניות המשרד להגנ"ס בנושא אפר פחם נוגדת את הפרקטיקות הסביבתיות המקובלות בעולם, ומונעת מתעשיית המלט המקומית לייצר מלטים מתקדמים בעלי טביעת רגל סביבתית מופחתת, כמקובל בעולם.

נשר תמשיך לקדם את השימוש בחומרי גלם חליפיים ובסוגי דלק חליפיים, על מנת להמשיך ולספק ללקוחותיה מלט איכותי, מתקדם וסביבתי, ותמשיך להיות גורם מוביל בתעשיית המיחזור הישראלית".

------------

מסמכים רלוונטיים:

1. פסק דין בג"ץ בנושא יבוא אפר פחם, [pdf]
2. מדיניות המשרד להגנ"ס בנושא יבוא אפר פחם, 03.2018 [pdf]