במסגרת הוועידה השנתית למדע וסביבה, שהתקיימה בשבוע שעבר במשך יומיים במכון ויצמן, נדונה בין היתר גם סוגיית הכלכלה המעגלית, שהולכת ותופסת תאוצה בעולם, במושב מיוחד שהוקדש לנושא בהנחייתה של מיכל איתן מבצלאל.
ד"ר דוד אסף, מנהל תחום סביבה בתעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה, פתח את הפאנל והציג בראשית דבריו את אחת הבעיות המרכזיות של התעשייה בארץ - הפריון הנמוך ביחס לעולם. הפריון לשעת עבודה בישראל נמוך ב-35% ביחס למדינות ה-OECD וב-50% מגרמניה.
הסיבות לפריון הנמוך: כוח אדם יקר, מרחק מהשווקים הבינלאומיים, דימוי נמוך, חסמי ידע, ירידה ברמה החינוך הטכנולוגי ורגולציה מכבידה.
לדברי ד"ר אסף, התעשייה בישראל משקיעה כ- 3 מיליארד ₪ בשנה לעמידה ברגולציה סביבתית (מנתוני הלמ"ס) כאשר מרבית הכסף (2.58 מיליארד ₪) מושקעים בפתרונות קצה כגון מסננים ומתקני טיפול, שלא מועילים לפריון, זאת במקום להשקיע בפתרונות להפחתה במקור, כמו התייעלות בחומרי גלם ותהליכי ייצור.
כהמחשה ד"ר אסף הציג השוואה בין גרמניה לישראל בתשומות (הוצאות) של התעשייה על חומרי גלם, כאשר בישראל ההוצאות על חומרי גלם לוקחות 67% מסך ההוצאות לעומת 43% בגרמניה, כך שיש פוטנציאל רב לשיפור וחיסכון. זאת ביחס לתשומות האנרגיה הנמוכות יחסית, האחראיות רק ל 2.75% מסך התשומות של התעשייה בישראל אך נתפסות כבעלות חלק משמעותי הרבה יותר.
כדי לשפר את הפריון בתעשייה, הציג ד"ר אסף, את התוכנית הלאומית להתייעלות במשאבים וכלכלה מעגלית שמוביל משרד הכלכלה. מטרת התוכנית לשפר את כושר התחרות של התעשייה הישראלית באמצעות התייעלות סביבתית ושיפור הפריון בייצור ובמשאבים.
התוכנית הלאומית כוללת 4 מסלולים בהיקף תקציבי של 567 מיליון ₪, כאשר את חלקם כבר הצגנו כאן בעבר:
---------
כתבות רלוונטיות בנושא:
----------
מסמכים רלוונטיים: