שימוש בלשלשת תרנגולי הודו גולמית כדשן חקלאי גרם למפגעי ריח קשים ברחבי גוש דן
עשרות תלונות הגיעו למוקד של המשרד להגנ"ס שאיתר את מפזר ה'דשן' ובעל הקרקע וינקוט נגדם בהליכי אכיפה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 27/4/2017

המשרד להגנת הסביבה מדווח, כי בעקבות תלונות מרובות על מפגע הריח שהתקבלו שלשום (ג') במוקד המשרד ובמוקדי העיריות בגוש דן, ביצעו צוותי המשטרה הירוקה ומחוזות מרכז ותל אביב סריקות נרחבות באזור.

סרטון: המשטרה הירוקה מאתרת את המפגע [1:08 דק']

מהדיווח עולה, כי בסריקות זוהה שטח חקלאי בהיקף של כ-300 דונם שבו פוזר לפי הערכות כ-60 מ"ק לשלשת גולמית של תרנגולי הודו צפונית לרעננה, בסמוך למושב בני ציון וכי המשרד איתר את הגורם שפיזר את ה'דשן' ואת בעל השטח. פעולות ההצנעה וכיסוי באדמה של הזבל האורגני נמשכות  והמשרד מוודא כי המפגע יטופל בהקדם האפשרי.

המשרד הודיע, כי יבדוק את נסיבות המקרה וינקוט בהליכי אכיפה לפי הממצאים. עוד נמסר, כי מאחר והרוח חלשה מאוד, לא מתרחש פיזור מיטבי של הריח. לכן, מתקבלות עדיין תלונות מאזור המרכז במוקד הסביבה והצפי שמצב זה יימשך מספר ימים.

לטענת המשרד, בעונות פיזור של דשן בשדות מבוצעת פעילות מוגברת. ומשרדי הגנ"ס והחקלאות פועלים לחדד את ההנחיות לחקלאים כדי לצמצם את מפגעי הריח לתושבים ולוודא את כיסוי הדשן באופן מיידי עם פיזורו בשטח.

אגב, אותנו זה לא הפתיע לשמוע שבמקרה המדובר נעשה שימוש בפרש בעלי חיים גולמי. בעבר סקרנו בהרחבה את הסוגיה של שימוש בפרש גולמי של בעלי חיים כדשן חקלאי ואת המפגעים הסביבתיים הנובעים ממנו ואת העובדה שמשרד החקלאות והגנ"ס מתירים שימוש בפרש גולמי כדשן חקלאי.

האם מותר להשתמש בפרש בעלי חיים כדשן?

קומפוסט נוצר על ידי תהליך פירוק ארובי או אנארובי של חומר הגלם האורגני, בסיומו הקומפוסט מוכן לשמש כדשן חקלאי. היות וחומר הגלם העיקרי לייצור קומפוסט הוא פסולת ממקורות שונים, ומשום שהקומפוסט משמש כדשן לגידולים חקלאיים, יש לוודא שאינו מכיל חומרים מסוכנים, כגון מתכות כבדות, חומרים פתוגנים, חיידקים צואתיים, הורמונים או שאריות של תרופות.  בנוסף, אם אתרי ייצור קומפוסט אינם מטופלים כראוי, הם יכולים להוות מפגע ריח, לגרום לזיהום קרקע ומי תהום, לגרום לשריפות ולהוות מוקד משיכה למזיקים.

לכן, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות מחייבים מתקני ייצור קומפוסט לעמוד בתקנים סביבתיים מחמירים כגון איטום וניקוז תשטיפים, התאמת חומר הגלם לאתר, טיפול במתכות כבדות וחומרים רעילים נוספים, דיווח מפורט, הקפדה על כללים תפעוליים כגון תדירות הערבוב, שמירה על טמפרטורה מרבית ומזערית ועוד.

למרות הדרישות ממתקני ייצור קומפוסט, משרדי החקלאות והגנ"ס מתירים לפזר זבל רפתות ולולים גולמי בשדות חקלאיים ללא כל טיפול מקדים, כתלות בסוג הגידול, מרחק ממבני מגורים, עונת השנה ופרמטרים נוספים. כך, בעל רפת יכול לאסוף את הצואה והזבל מהרפת או הלול ולמסור אותם לחקלאי שיפזר אותם, כפי שהם, כדשן לגידולים החקלאיים. וזאת כאשר המשרד להגנת הסביבה טען עוד ב-2012, כי "פרש גלמי עלול להכיל גורמי מחלות לאדם, כגון קוליפורמים צואתיים, סלמונלה וטפילי מעיים. גורמי המחלות הנמצאים בפרש הגולמי עלולים לחדור לשרשרת המזון ובכך לסכן את בריאות האוכלוסייה".

---------

קישורים רלוונטיים:

  1. משהו מסריח בשוק הקומפוסט, 08.12.2016
  2. 625,000 ש"ח קנס למפעילי תחנת מעבר לפסולת, 09.10.2016
  3. פשיטה על 2 אתרי פסולת פיראטיים, הוחרמו 10 משאיות, 27.09.2016
  4. המשרד להגנת הסביבה סגר אתר פסולת פיראטי, 17.08.2016
  5. משפט סביבתי | infospot