בשבוע שעבר פרסם האו"ם דו"ח שנתי בנוגע למיחזור פסולת אלקטרונית בעולם ממנו עולה, כי יש עוד הרבה עבודה לעשות בנושא זה. על פי הדו"ח, בשנת 2016 רק כ-20% (8.9 מיליון טון), מהפסולת האלקטרונית בעולם מוחזרה. עוד עולה מהדו"ח כי ב- 2016, נוצרו 44.7 מיליון טון של פסולת אלקטרונית – גידול של 8% לעומת 2014, וזו צפויה לגדול ב-17% ל-52.2 מיליון טון עד שנת 2021.
בדו"ח מזהיר האו"ם, כי הכמויות הגדולות של פסולת אלקטרונית, כגון טלפונים ניידים, מחשבים ניידים, טלוויזיות, מקררים וצעצועים חשמליים, מהווים איום על הסביבה ועל בריאות הציבור. עוד נאמר כי הפסולת האלקטרונית מכילה חומרים יקרי ערך ברי-מיחזור כגון זהב, כסף, נחושת, פלטינה ופלדיום בשווי שנתי של כ- 55 מיליארד$, אך במקום למחזר, חלק גדול מהפסולת האלקטרונית מועברת להטמנה או לשריפה וחומרי הגלם אובדים.
למרות שיעור המיחזור הנמוך, הדו"ח מציין כי חלה עלייה משמעותית בהיקף אימוץ חוקי הפסולת האלקטרונית במדינות השונות. כאשר 66% מאוכלוסיית העולם, המתגוררים ב-67 מדינות, מכוסה ע"י חוקי ניהול פסולת אלקטרונית, לעומת 44% בשנת 2014. אלא שהדו"ח מדגיש כי העובדה שקיים חוק לאומי לא מבטיח כי הוא מיושם או נאכף.
כמויות הפסולת האלקטרונית בעולם
מקור: דו"ח האו"ם
הדו"ח מסביר כי הכמות ההולכת וגוברת של פסולת אלקטרונית היא תוצאה של מספר מגמות: אנשים רבים מחזיקים יותר ממכשיר נייד אחד וקצב החלפת הטלפונים, המחשבים, והציוד האלקטרוני, הופך לקצר יותר. בנוסף, ההכנסה הפנויה במדינות מתפתחות רבות גדלה והמעמד הבינוני הגדל מוציא יותר כסף על ציוד חשמלי ואלקטרוני, וכתוצאה מכך מייצר יותר פסולת אלקטרונית.
בסה"כ מדינות העולם ייצרו 44.7 מיליון טון פסולת אלקטרונית בשנת 2016, כלומר 6.1 ק"ג פסולת אלקטרונית לתושב, לעומת 5.8 ק"ג לתושב בשנת 2014. כמות הפסולת האלקטרונית צפויה לגדול ל-52.2 מיליון טון, או 6.8 ק"ג לתושב, עד שנת 2021.
שיעור המיחזור של פסולת אלקטרונית בעולם
מקור: דו"ח האו"ם
בישראל חוק פסולת אלקטרונית נכנס לתוקף בשנת 2014 בהתבסס על עקרון אחריות יצרן מורחבת, הקובע כי יצרן הפסולת אחראי לטפל בה. בהתאם, יצרנים ויבואנים של ציוד אלקטרוני מחויבים להתקשר ולשלם לאחד מ-2 גופי היישום המוכרים: אקומיוניטי, או-מ.א.י. על מנת שהם יפעלו עבורם ליישום יעדי המיחזור שנקבעו בחוק כאחוז ממשקל הציוד הנמכר.
נכון להיום, כ-250 יבואנים ויצרנים התקשרו עם אחד מ-2 גופי היישום המוכרים שצריכים לפעול על מנת לעמוד ביעד מיחזור שנתי של 30% לשנת 2017. אנו יודעים שבשנת 2015 גופי היישום העבירו למיחזור כ-20,000 טון פסולת אלקטרונית המהווים כ-15% מהפסולת האלקטרונית הנוצרת בישראל מדי שנה. יש להניח כי בהתאם לעלייה בכמות היבואנים והיצרנים שהתקשרו עמם ולעלייה ביעדי המיחזור – חל גידול תואם בכמות הפסולת האלקטרונית המועברת למיחזור.
אלא שעדיין ישנם מאות יבואנים של ציוד אלקטרוני המפרים את החוק וטרם התקשרו עם גופי היישום המוכרים.
אמנון שחרור מנכ"ל משותף במ.א.י - תאגיד מיחזור לפסולת אלקטרונית: "היקף הפסולת האלקטרונית והחשמלית בישראל (כ-16 ק"ג בשנה לאדם) הינו מהגבהים באירופה הן מסיבות דמוגרפיות, מטעמים גיאוגרפים ואקלימים, כגון ריבוי אמצעי מיזוג, קירור ובלאי מוצרים תדיר. ישראל "כמדינת אי" בתחום הפסולת חווה את נזקי הפסולת באופן ישיר בתחלואה וזיהום מטיפול בלתי מוסדר בשולים בגיאוגרפים והחברתים של ישראל, ולכן משימתה של מ.א.י באיסוף מוצרי חשמל ומהבתים ומהמגזר העיסקי חשובה ומתקדמת במלוא המרץ.
אנו שמחים להיות עדים לצמיחה וגידול משמעותי בהשקעות במתקני הקצה למיחזור בשנה האחרונה וצופים כי בשנת 2018 תעמוד מ.א.י בלבד על היקף מיחזור העולה על 22,000 טון פסולת אלקטרונית וכ-300 טון סוללות שהועברו למיחזור מוכר. בהסתכלות קדימה, אין ספק כי היעדים המחמירים של גופי היישום בהתאם לחוק והתחרות הבריאה בין גופי היישום המוכרים ממריצה את התהליך, מייעלת ומחייבת יצירתיות, זריזות ואף "חוצפה ישראלית" כדי לעמוד ביעד הסביבתי המחמיר ולהביא מזור לבעיית הזיהום הישראלית".
--------
כתבות נוספות בנושא:
-------
מסמכים רלוונטיים: