במסגרת ועידת קלינטק התקיים מושב מיוחד בנושא הקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת בהתאם לתוכנית האסטרטגית החדשה לפסולת של המשרד להגנ"ס לשנת 2030. הדוברים דנו בסוגיית ה'נימבי' הצפויה להקשות וכן בשאלה האם על המדינה לבחור את המיקום או שתינתן אפשרות ליזמים לקדם אתר משלהם.

כדי לעמוד ביעדים שהמשרד הציב לעצמו לשנת 2030: 51% מיחזור, 23% השבה ו-26% הטמנה, החליט המשרד להקים בעשור הקרוב 3 מתקני השבת אנרגיה מפסולת שיטפלו בהיקף של 500,000 עד 550,000 טון פסולת בשנה לכל מתקן (כ-1,000-1,500 טון ביום לכל מתקן).

מתקן אחד אמור לקום באזור חיפה והצפון, מתקן נוסף באזור גוש דן ומרכז נוסף באזור ירושלים או הדרום. הרעיון הוא להקים את מתקני ההשבה בסמוך לאזורים המאוכלסים המייצרים את הפסולת על מנת להפחית את העלות והמפגעים הסביבתיים הנגרמים כתוצאה מהסעה מרוחקת של הפסולת.

הבעיה המרכזית – נימבי וסטטוטוריקה

גיא סמט, סמנכ"ל בכיר במשרד להגנ"ס, הסביר כי על מנת להפחית את התנגדויות מקרב התושבים הסמוכים למתקני ההשבה העתידיים (נימבי), תינתן עדיפות לאתרים צמודים לתשתיות קיימות או אזורי תעשייה, כאשר כל מתקן דורש שטח של כ-50 דונם. סמט הוסיף, כי מאחר ומדובר בתמיכה של כ-700-800 מיליון ₪ למתקן המדינה מעדיפה לבחור בעצמה את מיקום האתרים להקמת המתקנים ולקדם אותם סטטוטורית, אך לא תמנע מיזמים לבחור ולקדם אתרים פוטנציאליים שלהם, ללא הבטחה שהמדינה תתמוך בהם.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. תמיכה של 400 מיליון ₪ למתקני מיון פסולת, 3.05.2018
2. החברה לשירות איכות הסביבה מתכננת מתקן השבה, 23.04.2018
3. ראיון עם גיא סמט, סמנכ"ל בכיר במשרד להגנ"ס 27.03.2018
4. מידע נוסף על פסולת עירונית ביתית | infospot

סמט הוסיף, כי המשרד מעוניין להקים את מתקן ההשבה הראשון דווקא במרכז הארץ, למרות שיותר קל למצוא מיקום ולהעביר את הסטטוטוריקה בדרום. על פי היעדים שהציב לעצמו המשרד להגנ"ס המתקן הראשון יתחיל לעבוד בשנת 2025, יעד שלדברי סמט הינו מאוד מאתגר. מתקן שני יפעל ב-2027. והשלישי בשנת 2029.

סמט גם עדכן אילו צעדים נעשו עד כה לקדם את הפרויקט:

• אושר מסמך מדיניות להקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת במועצה הארצית לתכון ובנייה
• בוצע סקר איתורים למתקנים
• פורסם מכרז לבחירת יועץ (הוגשו 4 הצעות)

השלבים הבאים המתוכננים:

• תחילת תכנון מפורט ל-3 מתקני השבה במוסד לתכנון ארצי (ות"ל).
• בדיקת חלופות במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה
• בחירת חלופות
• השלמת תסקירי ההשפעה על הסביבה ואישורם
• גיוס צוות מלווה לאישור תוכניות מפורטות של יזם
• קידום מכרז ליזמים.

סמט ציין, כי מאחר ומדובר במתקנים שאין כמותם עדיין בארץ, יש הרבה פרמטרים שטרם ידועים בשלב זה כגון: המחיר בו חח"י תרכוש את החשמל שייוצר במתקן. תקינה, טכנולוגיה, מיקום וגובה התמיכה.

אדם טבע ודין: מוכנים לתמוך במתקני השבה, בתנאי ש...

אסף רוזנבלום מעמותת אדם טבע ודין, הפתיע בדיון כשאמר כי אדם טבע ודין מוכנה להסיר את התנגדותה ההיסטורית להקמה של מתקני השבה, ולקבל אותם כחלק מתמהיל של פתרונות טיפול בפסולת ובכפוף למספר תנאים חשובים ובראשם הקפדה על כך שרק פסולת שלא יכולה לעבור מיחזור או שימוש חוזר – תשמש להשבה.

לדברי רוזנבלום, גם במדינות בעלות שיעור מיחזור גבוה מתקני השבה מהווים חלק מתמהיל הפתרונות. לאור העובדה שבישראל כבר קיימת תשתית רגולטורית מתקדמת לקידום המיחזור, ובהינתן שהקמת מתקן שריפה ראשון צפויה להימשך כעשר שנים, הגיעה העת לקדם גם מתקני השבה. לצד זאת, חשוב להדגיש כי שיריפה אינה פתרון קסם למשבר הפסולת, ולכן באירופה המגמה היא הגברת שיעורי המיחזור ולא שיעורי ההשבה. שם מקדמים חובת הפרדה במקור של פסולת אורגנית, חוק פיקדון כלל אירופי ועוד.

החשש העיקרי שמעלה אדם טבע ודין הוא התמכרות של ענף הפסולת לפתרון ההשבה (כפי שהיום מכורים להטמנה), שהוא בעל ערך סביבתי נחות ביחס למיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור. רוזנבלום הסביר כי מתקני ההשבה שיקומו בהשקעה אדירה של המדינה ושל יזמים פרטיים יהיו 'משאבה' לפסולת והסיכון הוא שהם ישתמשו גם בפסולת בת מיחזור. בהתאם, הארגון מעלה מספר דגשים:

• רק פסולת שאינה ברת מיחזור תעבור להשבה. באירלנד למשל יש 3 פחים, אחד מהם הוא הפח השארתי, של פסולת שאינה ברת מיחזור ורק היא הולכת למתקני השריפה.
• זיהום אוויר: לוודא קיום רגולציה קפדנית עם הסטנדרטים הכי מחמירים.
• מתקני ההשבה כחלק מתמהיל שמעודד הפרדה, מיון ומיחזור פסולת.
• נימבי - תכנון ושיתוף הציבור: גם באירופה כשהקימו מתקני השבה בסמיכות למרכזי אוכלוסייה זה עורר התנגדויות והם השקיעו רבות בתהליכי שיתוף ציבור ושקיפות. לכן חשוב לבצע את התכנון ב'דרך המלך' דרך כל הוועדות, לשמוע ולהתייחס להתנגדויות, ללא קיצורי דרך.

הדברים נאמרו במסגרת ועידת קלינטק 2018 - כנס מיחזור

מסמכים רלוונטיים:

1. מצגת מתקני השבה מועידת קלינטק, המשרד להגנ"ס, 06.2018 [pdf]
2. מדיניות לקידום מתקני השבה, המשרד להגנ"ס, 12.2017 [pdf]
3. מצגת הקמת מתקני השבה, המשרד להגנ"ס, 12.2017 [pdf]

----------

חברות לטיפול בפסולת עירונית