המשרד להגנת הסביבה פרסם השבוע טיוטות של 2 מסמכים להערות הציבור (ראו בהמשך) לבחינת חלופות טכנולוגיות ליצור חומצה זרחתית [H3PO4] ואחסון תוצר הלוואי העיקרי מתהליך הייצור - פוספוגבס, על רקע דליפת השפכים לפני שנה ממפעל רותם אמפרט, לנחל אשלים.
לדברי המשרד להגנ"ס, המסמכים פורסמו בעקבות זיהום נחל אשלים, שארע לפני כשנה, כתוצאה מדליפת שפכים חומציים שזרמו לנחל בשל התמוטטות דופן מערום פוספוגבס רטוב של מפעל רותם אמפרט. לדברי המשרד, בעקבות אירוע הזיהום נדרשה בחינה מחודשת של החלופות הטכנולוגיות לייצור חומצה זרחתית ולשינוע ואחסון פוספוגבס.
המשרד מוסיף, כי כחלק מתהליך האסדרה, נדרש מפעל רותם אמפרט להגיש דוחות המסכמים את עמדתם לגבי החלופות. בהמשך יפרסם המשרד להערות הציבור את טיוטת התנאים הנוספים ברישיון עסק.
חברת רותם אמפרט הכינה מסמך לבחינת חלופות לייצור חומצה זרחתית ואחסון פוספוגבס שהוגש למשרד להגנת הסביבה בספטמבר 2017. המסמך כולל תיאור של תהליכי ייצור החומצה הזרחתית בישראל, ניהול וטיפול בתוצר הלוואי העיקרי של תהליך הייצור - פוספוגבס, טכנולוגיות לשינוע ואחסון פוספוגבס וסקירת חלופות למיקום אתרים לאחסנת פוספוגבס. בעקבות המסמך המשרד החליט להקים ועדה לבחינת החלופות.
בנוסף, עקב החלטת ועדת הערר מחודש מרץ 2018 ,בנוגע לערר שהוגש על ידי עמותת אדם טבע ודין, נדרש המשרד להגנ"ס לגבש עמדה בנוגע לחלופה לאחסנת פוספוגבס לטווח הבינוני והארוך.
פוספוגבס יבש: על פי הדוח, קיימת עדיפות לאחסנת פוספוגבס בבורות כריית חול – המשך הר הגבס הקיים, הן מההיבטים הסביבתיים-תכנוניים והן מההיבטים הכלכליים-תפעוליים. אחסנת הפוספוגבס עפ"י חלופה זו זמינה, מאפשרת אחסנה בטווח הבינוני, ואינה פוגעת בשטחים רגישים או במסדרונות אקולוגיים. חסרונה היחיד הוא הימצאותה בתחום רגישות שטחים פתוחים גבוהה מאוד אך למעשה רגישות השטחים הפתוחים באזור, אינה גבוהה.
גם החלופה של אחסנה בשטחי פוספט כרויים נמצאה כחלופה בעלת עדיפות, אם כי פחותה מחלופה 1, מאחר והיא רחוקה יותר ובעלת פער טופוגרפי גדול יותר בינה לבין המפעל בו נוצר הפוספוגבס.
פוספוגבס רטוב: מהבחינה הסביבתית-תכנונית קיימת עדיפות לחלופות: 1: בורות כריית חול, 2: שטחי פוספט כרויים ו-6: בריכות הגבס הקיימות. החלופות זמינות, מאפשרות אחסנה לטווח ארוך, קרובות למפעל ומאפשרות הולכה באמצעות צנרת. החלופות נבדלות בהיבט ההידרולוגי, כאשר חלופה 6 נמצאת באגן נחל אשלים והסיכון הפוטנציאלי לזיהום נחלים כתוצאה מדליפה, גדול יותר. היות שבחלופה זו מתבצעת כבר אחסנה של פוספוגבס רטוב, בוצעו בשטח החלופה פעולות המונעות דליפה (תעלות ניקוז, אמצעי ניטור ובקרה וסכירה של השטח באופן שלא מאפשר זליגה של נוזלים לנחל אשלים).
מבחינה כלכלית-תפעולית, קיימת עדיפות לחלופה מס' 6 שאינה מצריכה הקמה של בריכה נוספת בטווח המיידי, אינה מצריכה תפעול של שני אתרים מרוחקים במקביל והיא הקרובה ביותר מבחינת מרחק ההולכה.
תהליך ייצור החומצה הזרחתית בחברת רותם אמפרט הינו תהליך רטוב תוך שימוש בחומצה גופרתית. תוצר הלוואי העיקרי בתהליך זה הינו פוספוגבס שאין לו כיום שימושים בארץ, ולכן הוא נערם במאגרים. ברותם קיימים שני מאגרי פוספוגבס מסוגים שונים: "מאגר יבש" ו"מאגר רטוב".
לאחר השבתת המאגר הרטוב, נדרשה החברה לבצע סקר חלופות על מנת לבחון את האפשרות הטובה ביותר לבניית מאגר פוספוגבס חדש. על פי הדוח, תוצאות המודל מצביעות על יתרון ברור לשיטת השינוע והאחסון הרטובה לעומת השיטה היבשה. אם משקללים את ההיבטים האקולוגיים בלבד – אין יתרון מהותי לאף שיטה, כאשר ישנו יתרון קל לשיטה היבשה כאשר עובדים ללא שכבות הגנה בכלל, ויתרון קל לשיטה הרטובה בהינתן שכבות הגנה בסיסיות.
בהיבט טכנולוגיית הייצור – ייצור בטכנולוגיית DH הינה המתאימה ביותר. זוהי גם הטכנולוגיה הנפוצה ביותר בעולם.
בהיבט של שיטות השינוע והאחסון של הפוספוגבס – נסקרו שתי השיטות המקובלות בעולם (שנוע ואחסון יבש ושנוע ואחסון רטוב). התוצאות הראו עדיפות לשינוע הרטוב. התוצאות זהות גם כאשר מנתחים את הפרמטרים האקולוגיים בלבד ומתעלמים משאר ההיבטים.
הערות לחלופות לייצור חומצה זרחתית ניתן להגיש עד ה-25 ביוני למייל: danniels@sviva.gov.il
הערות לחלופות מיקום לאחסון פוספוגבס ניתן להגיש עד ה-25 ביוני למייל: liorag@sviva.gov.il