כ-5 ימים בלבד אחרי אירוע החומ"ס החמור במפעל אינטל בקריית גת שגבה את חייהם של 2 עובדי המפעל, יקיר קוסשוילי (36) ז"ל ואיליה צ'צ'ולין (49) ז"ל מבאר-שבע, אירע במקום עוד אירוע חומרים מסוכנים (חומ"ס). הפעם, למרבה המזל, האירוע הסתיים בלי נפגעים.

כזכור, ביום רביעי שעבר אירע במפעל אינטל פיצוץ ושריפה שבעקבותיהם דלף חנקן תלת-פלואורי (NF₃), גז שאינו דליק, אך בעל תכונות מחמצנות. לפי ההערכות, הפיצוץ נגרם ככל הנראה מבלון גז שהתפוצץ בעת פריקת משאית. השריפה שפרצה לאחר מכן הובילה לדליפת הגז. מלבד 2 ההרוגים נפצע באירוע עוד עובד באורח קשה, ונכון לשלשום הוא עדיין מאושפז בטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם.

כאמור, בתחילת השבוע היה אירוע חומ"ס נוסף, שכנראה נגרם מעבודות התיקון שהתבצעו במקום בשל האירוע הקודם. גם הפעם הוקפצו צוותי כב"ה (כבאות והצלה), המשטרה והמשרד להגנת הסביבה, כדי לאתר את מוקד הדליפה ולעצור אותה. בהמשך נמסר כי מדובר באירוע ממוקד בשטח המפעל בלבד, בלי סכנה לציבור ובלי נפגעים.

מאינטל נמסר בעקבות מותם של 2 העובדים: "אנחנו כואבים מאוד את מותם של 2 עובדים בעקבות האירוע הטרגי באתר בקריית גת, ומשתתפים בצער משפחותיהם, חבריהם ועמיתיהם".

כתבות רלוונטיות:

1. אירוע חומ"ס במפעל אינטל: 3 פצועים פונו לבית חולים, 14.10.2026
2. האסון בבית הזיקוק אשדוד: סימון מוטעה של מיכלי אוויר רפואי, 16.2.2026
3. אינסטלטור נהרג משאיפת גז רעיל בבור ביוב במודיעין עילית, 11.07.2024
4. בעל פיצרייה נהרג מהרעלת פחמן חד חמצני בעסק, 21.05.2023
5. חומר מסוכן דלף לקרקע במפעל בדימונה, 09.03.2023
6. למידע נוסף על חומרים מסוכנים | infospot

ימים ספורים אחרי התאונה הקטלנית: שוב חשד לאירוע חומ"ס

כאמור, ביום שני השבוע בשעות הצהריים, רק 5 ימים אחרי התאונה הקטלנית, התקבל במוקד 102 של כבאות והצלה עוד דיווח כי עובדי מפעל אינטל שוב זיהו דליפת חומר מסוכן במקום.

צוותי כבאות והצלה מתחנה אזורית אשקלון, בשיתוף משטרת ישראל והמשרד להגנ"ס, הגיעו למקום ונוסף עליהם הוזנקו יחידות חומ"ס ייעודיות מתחנת אשקלון ומחוז דרום.

הצוותים שפעלו במקום איתרו את מוקדי הדליפה, הזרימו מים כדי למהול את החומר הדולף, ביצעו עוד פעולות לעצירת הדליפה ובמקביל דגמו וניטרו באופן רציף את ריכוז החומר באוויר. לכוחות הכיבוי וההצלה לקח יותר מ-8 שעות להשתלט על הדליפה.

בהמשך הודיעה כב"ה כי מדובר באירוע ממוקד בשטחי המפעל בלבד וכי אין סכנה לתושבי האזור. עובדי המפעל שאינם חיוניים פונו מהשטח וצוותי החירום וההצלה פעלו במקום. למרבה המזל, הפעם לא היו נפגעים.

התאונה הקטלנית: פיצוץ, שריפה ודליפת חנקן תלת-פלואורי

 ימים ספורים קודם לכן התרחש באינטל אירוע חומ"ס קטלני שגבה את חייהם של 2 מעובדי המפעל.

האירוע הקשה קרה ביום רביעי שעבר (14.10) מעט אחרי השעה 14:00. לפי הדיווחים שהתקבלו במוקד כב"ה נשמע פיצוץ ואחריו היתמר עשן שחור וסמיך מהמפעל.

כוחות כיבוי וחילוץ, בהם יחידות ייעודיות לטיפול בחומ"ס, הוקפצו לזירה, לצד נציגים של המשרד להגנ"ס ונציגי איגוד ערים לאיכות הסביבה אשקלון.

לפי הדיווחים, האירוע החמור נגרם ככל הנראה מבלון גז שהתפוצץ בעת פריקת משאית ובעקבותיו פרצה שריפה שגרמה כנראה לדליפה ממיכלים המכילים חנקן תלת-פלואורי (NF₃), גז לא דליק אך בעל תכונות מחמצנות.

התוצאות הקשות: 2 הרוגים ופצוע במצב קשה

בתאונה הקשה נפגעו 3 מעובדי המפעל והם פונו לבית החולים סורוקה עם פגיעות רב-מערכתיות קשות ומשולבות וכוויות מפושטות בדרגות שונות.

2 מהנפגעים פונו אחרי פעולות החייאה במצב קשה מאוד, ואושפזו ביחידה לטיפול נמרץ פנימי, אך למרבה הצער שניהם, יקיר קוסשוילי ז"ל ואיליה צ'צ'ולין ז"ל, נפטרו בבית החולים מפציעותיהם.

נכון לתחילת שבוע זה, הנפגע השלישי, בשנות ה-20 לחייו, עדיין מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ פנימי במצב קשה כשהוא מורדם ומונשם.

החומר המסוכן שדלף: חנקן תלת-פלואורי  (NF₃)

חנקן תלת-פלואורי (NF₃) הוא תרכובת אנאורגנית המורכבת מחנקן ופלואור. בטמפרטורת החדר זהו גז חסר צבע וחסר ריח המשמש בעיקר בתעשיית ההייטק והאלקטרוניקה. למרות שימושיו הרבים, מדובר בגז בעל השפעה סביבתית גדולה ביותר.

אחד השימושים הנפוצים בחנקן תלת-פלואורי הוא לניקוי חדרים נקיים המשמשים לייצור שבבי סיליקון למחשבים ומוצרי אלקטרוניקה. ככל הנראה זהו גם השימוש שנעשה בחומר זה במפעל אינטל.

מבחינה בריאותית, חנקן תלת-פלואורי הוא גז רעיל בשאיפה. חשיפה אליו עלולה להוביל לתגובה ההופכת את ההמוגלובין בדם למתמוגלובין (Methemoglobin), ובכך לפגוע ביכולתו של הדם לשאת חמצן ולגרום לחנק רקמתי.

נוסף על הסיכונים הבריאותיים, לחנקן תלת-פלואורי יש גם השפעה סביבתית ניכרת כשהוא נפלט לאטמוספירה, היות שמדובר בגז חממה עוצמתי בעל פוטנציאל התחממות גלובלית הגדול פי 17,200 מפחמן דו-חמצני. כלומר, השפעתה על אפקט החממה של מולקולה אחת של חומר זה גודלה פי 17,200 מהשפעתה של מולקולת פחמן דו-חמצני. בשל כך, חומר זה נכלל בפרוטוקול קיוטו, שמגביל את השימוש בגזי חממה מסוימים.

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: