כולנו מכירים את בעיית ההיצע המוגבל בשוק הדירות שתורמת למחירי הדיור בישראל להאמיר. אך ישנה בעיה נוספת שתורמת לכך,  והיא התעלמות של משרדי הממשלה הרלוונטיים מזיהום קרקע, בשלבים המוקדמים שטרם שיווק הקרקעות על ידי המדינה.

הגופים הממשלתיים הרלוונטיים נמדדים בעיקר על פי כמות הקרקעות שהצליחו לשווק ולא במספר היחידות המגיעות לשלב האיכלוס ולכן אינם טורחים לבדוק אם הקרקע מזוהמת. כך קורה שלפעמים הקרקע המשווקת מזוהמת ואינה כשירה, אך עובדה זו מתגלה בשלב מאוחר, רק לאחר שכבר נמכרה, לעיתים כבר לידי גורם שלישי. הרשות המקומית האמונה על מתן אישור סופי לבניה, היא לפעמים הראשונה לבדוק את מצב הקרקע ולגלות כי היא מזוהמת. במצב כזה, היא מסרבת לאשר את אכלוס הפרויקט עד שהקרקע מטופלת ועומדת בערכי הסף המוגדרים בחוק. מכיוון שעלות הטיהור גבוהה, פרויקטים כאלה עלולים להיקלע למבוי סתום וזאת לאחר שהקרקע כבר שווקה ולפעמים נמצאת בשלבי תכנון ובנייה מתקדמים יותר.

כיום קיימים פרויקטים רבים בישראל המוקפאים בדיוק בגלל הסיבה הזאת. הטיפול בקרקעות מזוהמות יכול להגיע למיליוני שקלים, ואף צד אינו מוכן לשאת בעלויות, בייחוד כאשר לא הוא גרם לזיהום הקרקע. כך למשל פרוייקט "תע"ש המגן" הוקפא משנות ה- 2000 ופרויקט "תע"ש בית הכרם" נגנז לאחר שכבר אושרה בניה של 242 יחידות דיור במסגרתו ואפילו לאחר שקיבל אישור של המשרד להגנ"ס.

כיצד ניתן לפתור את המצב? לדברי תומר אש, נציג חברת LDD שהציג את הדברים במסגרת יום עיון שנערך לאחרונה בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה, הפתרון טמון ב: שיתוף הציבור, בדיקת הקרקע לפני שיווקה על ידי משרדי הממשלה והגברת הוודאות סביב עלויות הטיפול בקרקעות המזוהמות.

---

קישורים רלוונטיים:

1. 9  מיליארד ₪ - עלות שיקום הקרקעות המזוהמות בישראל – ידיעה מה 14.9.14, infospot​

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: