כחלק מדיון לקראת המלצה לעדכון המדיניות בנושא מרחקי ההפרדה ממקורות סיכון נייחים, עורך האגף לחומרים מסוכנים במשרד להגנ"ס סקירה של דרכי החישוב הקיימות. הכוונה היא לשפר את אופן הגדרת מרחקי ההפרדה כך שיתאימו בצורה טובה יותר למצב בשטח. במסגרת הסקירה נמצאה לאחרונה דרך חישוב מדויקת יותר של מרחקי הפרדה וטווחי סיכון ממתקני נפט גולמי והיא עתידה להתפרסם בקרוב.
השאלה כיצד לקבוע מרחק הפרדה אינה פשוטה, כיוון שעליה לאזן בין כמה אינטרסים שונים:
נושא נוסף הנמצא בדיון נוגע לשינויים הנדרשים לקראת ההשתלבות הצפויה בחוק רישוי ירוק, שיאחד את תהליך הגשת הבקשות לרישיונות שמפעל או עסק נדרשים לקבל.
במשך השנים המשרד להגנת הסביבה התמודד עם מקרים רבים של קירבה מסוכנת בין מפעלים למוקדי אוכלוסייה. ניתן היה לראות מגמה גוברת של מקרי קרבה בין מפעלים לאוכלוסייה, וזאת בין היתר כתוצאה מהפיתוח העירוני הגובר. הסכנה שנשקפה לציבור בעת תקרית חומרים מסוכנים הלכה וגדלה. לכן הוחלט שישנו צורך במדיניות כוללת ובוצעו בחינות מעמיקות במישורים הבאים:
לאחר קבלת תוצאות הערכת הציבור ביולי 2013, פורסם במרץ 2014 עדכון מדיניות מרחקי הפרדה במקורות סיכון נייחים, שעיקריו הם:
------
קישורים רלוונטיים:
[1] נק' קצה: הנק' בה "מסתיים" טווח ההשפעה של הסיכון, כך שהחל ממנה ניתן למקם רצפטור ציבורי.