המשרד להגנת הסביבה פרסם אתמול להערות הציבור טיוטה של הנחיות שמפרטות את מסמכי הרגולציה האירופית שעליהם יתבססו הדרישות הסביבתיות במערך הרישוי הסביבתי המשולב.

נזכיר כי לפני כשנה וחצי הכנסת אישרה את חוק רישוי סביבתי משולב, שמאחד בין 3 היתרים סביבתיים: היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים, והתנאים הסביבתיים לרשיון העסק. החוק ייכנס לתוקף באופן הדרגתי בשנים הקרובות, כאשר המפעלים הראשונים יגישו את הבקשות שלהם לרישוי סביבתי החל מינואר 2027, והאחרונים שבהם בשנת 2033.

בחוק רישוי סביבתי משולב נאמר באופן מפורש כי הדרישות הסביבתיות יתבססו על הרגולציה האירופית, וכי על המשרד להגנ"ס לפרסם הנחיות לגבי האופן שבו ייעשה השימוש ברגולציה האירופית – אלה ההנחיות שמתפרסמות כעת, והן מגדירות עבור כל סוג פעילות וסוג היתר, איזה רגולציה אירופית רלוונטית עבורו במערך הרישוי הסביבתי המשולב.

בהמשך, המשרד להגנ"ס יפרסם תקנות ומסמכי הנחיות נוספים שיפרטו את אופן הגשת הבקשה להיתר, הקריטריונים לקביעת ערכי פליטה בהיתרים, תנאים סביבתיים נוספים, ועוד.

קישור לטיוטת ההנחיות מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הוראות מעבר לרישוי סביבתי משולב, 17.09.2024
2. רישוי סביבתי משולב: היתרי הרעלים מוארכים, 10.07.2024
3. הרפורמה בהיתר רעלים במסגרת חוק רישוי סביבתי משולב, 15.05.2024
4. היסטוריה: אושר חוק רישוי סביבתי משולב, 4.4.2024
5. חוק רישוי סביבתי משולב עולה לקריאה שנייה ושלישית, 1.4.2024
6. רישוי סביבתי משולב – מידע נוסף, infospot

רגולציה אירופית משולבת בחקיקה סביבתית בישראל

חשוב לומר שחלק גדול מהרגולציה הסביבתית בישראל מבוססת על הרגולציה האירופית, אך ברוב המקרים מדובר על שימוש ברגולציה האירופי בשלב גיבוש הרגולציה בישראל, כאשר הרגולציה האירופית בסופו של דבר לא מוזכרת בחקיקה הישראלית.

אך בחוק רישוי סביבתי משולב זה שונה, הוא ממש מפנה לרגולציה האירופית כמקור הסמכות המקצועי שיש להתבסס עליו בקביעת הדרישות הסביבתיות באופן שוטף. חשוב לציין שגם היום, היתר הפליטה לאוויר עושה שימוש ברגולציה האירופית באופן דומה לקביעת הדרישות הסביבתיות.

השימוש ברגולציה האירופית בחוק רישוי סביבתי משולב

כאמור, חוק רישוי סביבתי משולב קובע כי הדרישות הסביבתיות שייקבעו בהיתרים של הרישוי המשולב יסתמכו על הרגולציה האירופית הרלוונטית, אלא שהרגולציה האירופאית מורכבת מכמה רבדים של חקיקה ותקינה, וכדי שכל בעלי העניין ידעו מראש איזה חוק/תקנה/הנחיה אירופית רלוונטית להם, המשרד להגנ"ס מפרסם כעת רשימה של כל סוגי הפעילויות שחל עליהם חוק רישוי סביבתי משולב ואת הרגולציה האירופית הרלוונטית.

השימוש ברגולציה גרמנית

הרגולציה האירופית נקבעת כחוק רוחבי ברמת האיחוד האירופי (דירקטיבה), אך בחלק מהמקרים לצורך יישום הדירקטיבה נדרשת חקיקה נוספת ברמה המדינה. לכן, מלבד הסתמכות על הדירקטיבות הרוחביות, המשרד להגנ"ס היה צריך לבחור מבין החקיקה של המדינות השונות באיחוד, והבחירה היא גרמניה.

כך, המשרד להגנ"ס מפנה בין היתר לחוק למניעת הפליטות הגרמני והתקנות שלו, למסמך ההנחיות הגרמני שמנחה רגולטורים כיצד לקבוע תנאים סביבתיים בהיתרים, לחקיקה הגרמנית שמסדירה את תנאי ההזרמה של שפכים תעשייתיים, ולתקנות הגרמניות לגבי עיסוק בחומ"ס.

מה קורה כאשר הרגולציה האירופית לא רלוונטית?

נשאלת השאלה, מה קורה כאשר הרגולציה האירופית לא רלוונטית? מסמך ההנחיות מונה שורה של מקרים כאלה:

1. חוסר התאמה לתנאי האקלים בישראל: טמפרטורה, זיהום רקע, מאפייני משק המים, היבטים גיאולוגיים וסייסמיים וכו'
2. אופן תפעול ייחודי: כשרות, הפסקת פעילות בשבתות וחגים וכו'.
3. משטר שונה לניהול תוצרי לוואי ופסולת: שימוש בקולחים, טיפול בשפכים ובפסולת, וכו'
4. פעילות המתבצעת בישראל וכמעט שאינה קיימת באירופה: בריכות אידוי, הפקת משאבי טבע ייחודיים, וכו'
5. שיקולים משקיים הייחודים למשק בישראל
6. מקרים שבהם קיימת בישראל רגולציה משיקה לרגולציה הסביבתית שאינה מבוססת על הרגולציה האירופית.

לפי ההנחיות, במקרים כאלה ייקבעו הדרישות לפי אמות מידה של מדינות מפותחות אחרות. ואכן ברשימה שפורסמה כעת עם ההפניות לרגולציה האירופית, בחלק מהמקרים יש הפניות לרגולציה אמריקאית או אחרת.

מסמך ההנחיות גם מתייחס למצב שבו הטבלה שפורסמה לא נותנת מענה למקרה מסוים, ואז המשרד להגנ"ס ינסה לאתר רגולציה רלוונטית ממדינה מפותחת אחרת.

היערכות מפעלים לחוק רישוי סביבתי משולב

כדי להבין כיצד מפעלים יכולים להיערך לרישוי הסביבתי המשולב, שוחחנו עם אלה רבין, מנהלת תחום קיימות ובטיחות ואיכות הסביבה (EHS) בחברת שר ייעוץ והדרכה, שמלווה מפעלים בתחום. לדבריה, פרסום טיוטת ההנחיות הוא קריאת השכמה לתעשייה.

רבין מסבירה כי הרפורמה של הרישוי המשולב היא שינוי משמעותי שצפוי להשפיע על סקטורים רבים, ולמרות ששנת 2027 נראית רחוקה, זהו בדיוק הזמן להתחיל בהיערכות כדי להבטיח עמידה בדרישות החדשות להמנע מהפתעות בהמשך. בין הצעדים המרכזיים שכדאי להתחיל לבחון כבר עכשיו:

• הבנת תחולת החוק על העסק שלכם וזיהוי רמת הסיווג העתידית (א'-ג') בהתאם לרמת הסיכון.
• מיפוי הרעלים הכלולים כיום בהיתרי הרעלים שלכם.
• בחינת היתרים פרטניים נוספים הנדרשים.
• היערכות לסקרי סיכונים ולמענה בחירום לפי הסיווג החדש.
• בחירת טכנולוגיות מיטביות להפחתת פליטות בהתאם לתיקוני חוק אוויר נקי.
• כתיבת מסמכים מקצועיים ומדויקים בהתאם לדרישות החדשות.

חוק רישוי סביבתי משולב

חוק רישוי סביבתי משולב מאחד בין 3 היתרים סביבתיים: היתר הפליטה לאוויר, היתר רעלים והתנאים הסביבתיים לרישיון עסק. מטרת החוק להחיל בישראל את עקרונות הרגולציה הסביבתית האירופית הנחשבת למתקדמת, לתת ודאות ארוכת טווח למפעלי התעשייה ולצמצם את הביורוקרטיה.

החוק מכניס כמה שינויים יסודיים, שאותם סיקרנו בכתבות קודמות: הקלה בבחירת הטכניקה המיטבית הזמינה BAT, הארכת תוקף ההיתר ל-10 שנים, מתווה הפיקוח על המפעלים, הסתמכות על הרגולציה האירופית, אפשרות שמפעלים יערערו על התנאים בהיתר, אתרי פסולת יחויבו בהיתר פליטה לאוויר, פרסום לציבור של צווים מנהליים, ועוד.

להלן סיווג העסקים לפי סוג ההיתר הסביבתי המשולב שאליו הם שייכים:

1. היתר פליטה לאוויר: 190 מפעלים
2. היתר רעלים ברמה א': 300 מפעלים
3. היתר רעלים רמה ב': 1,100 מפעלים

סה"כ כ-1,590 מפעלים שיוסדרו באמצעות הרישוי הסביבתי המשולב. מפעלים אלה יצטרכו להגיש בקשה להיתר סביבתי משולב לפי סוג העיסוק שלהם, החל מ-1 לינואר 2027 ועד שנת 2033. ההיתר יהיה בתוקף לתקופה של 7 שנים בפעם הראשונה, ולאחר מכן 10 שנים בכל חידוש.

נוסף עליהם, יש כ-3,000 עסקים שכיום הם בעלי היתר רעלים, אך הם ברמת סיכון נמוכה, ולכן עבורם תיקבע הסדרה חדשה באמצעות תנאים רוחביים לפי סוג העיסוק שיינתנו דרך התנאים הסביבתיים ברישיון העסק או תקנות ייעודיות. בינתיים היתר הרעלים שלהם (שהיה אמור לפקוע לאחר ספטמבר 2024) הוארך באופן אוטמטי עד 1 בספטמבר 2031 (או עד 7 שנים מיום קבלת היתר הרעלים האחרון).

---

מסמכים רלוונטיים:

1. טיוטת הוראות לאסדרה האירופית ברישוי משולב, המשרד להגנ"ס, 11.2025

ספקים מומלצים לייעוץ לרישוי סביבתי משולב: