התקדמות משמעותית בתהליך החקיקה של חוק רישוי סביבתי משולב: ועידת הפנים והגנת הסביבה בכנסת השלימה את הדיונים ואישרה נוסח חוק שיעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בקרוב, ולאחר מכן ייכנס לתוקף, אם לא יהיו הפתעות.

חוק רישוי סביבתי משולב צפוי לאחד בין 3 היתרים סביבתיים: היתר הפליטה לאוויר, היתר רעלים והתנאים הסביבתיים לרישיון עסק. מטרת החוק להחיל בישראל את עקרונות הרגולציה הסביבתית האירופאית הנחשבת למתקדמת, לתת ודאות ארוכת טווח למפעלי התעשייה, ולצמצם את הבירוקרטיה.

כזכור, הצעת החוק לרישוי סביבתי משולב עברה קריאה ראשונה כחלק מחוק ההסדרים לפני כשנה, אך מיד לאחר מכן פוצלה מחוק ההסדרים וחזרה לתהליך החקיקה הרגיל – כלומר הכנה לקריאה שנייה ושלישית בועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת. 11 דיונים התקיימו בוועדה בחודשים האחרונים בעקבותיהם הוכנסו שינויים רבים לחוק. מדובר בחוק דגל, אולי המשמעותי ביותר, בכל הנוגע לרגולציה סביבתית על מפעלים, שנעשו ניסיונות לקדמו מאז שנת 2015.

בין הנושאים שעלו לדיון בועדת הפנים והגנ"ס בחודשים האחרונים: שינוי הגדרת הטכניקה המיטבית הזמינה BAT, תוקף ההיתר הסביבתי מאוחד ל- 7-10 שנים, אופן התאמת הרגולציה האירופית לישראל במקרים בהם היא לא מתאימה, ונוהל הפיקוח על המפעלים.

קישורים למסמכי החקיקה של הרישוי הסביבתי משולב מצורפים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. האותיות הקטנות של חוק רישוי סביבתי משולב, 28.2.2024
2. חוק ההסדרים אושר. אילו נושאי סביבה נותרו בו ומה הושמט?, 29.5.2023
3. חוק ההסדרים עבר קריאה ראשונה, 3.4.2023
4. עדכון מסמכי ייחוס לטכניקה מיטבית זמינה  [BAT] , 14.11.2022
5. רישוי סביבתי משולב – מידע נוסף, infospot

שינוי אופן בחירת הטכניקה המיטבית הזמינה

חוק אוויר נקי שנחקק בשנת 2008 הביא לישראל מונח חדש שיובא מהרגולציה האירופאית – טכניקה מיטבית זמינה Best Available Technology – שמשמעותה שהמפעלים שמקבלים היתר פליטה לאוויר מחויבים ליישם שימוש בטכניקה המיטבית הזמינה להפחתת זיהום אוויר. הטכניקה המיטבית הזמינה מוגדרת במסמכי ייחוס של האיחוד האירופאי (BREF) לכל ענף פעילות בנפרד.

אלא שעד היום, חוק אוויר נקי הישראלי, היה מחמיר מהחוק האירופאי, ודרש שימוש בטכניקה המיטבית הזמינה אשר מביאה להפחתה המרבית של פליטת מזהמים לאוויר מבין כל הטכניקות המיטביות האפשריות. כשמקביל ניתנה האפשרות לבחור טכניקה אחרת, תוך כדי נימוק מדוע (זמינות, עלות, תפעול וכו') ולקבל לכך את אישור המשרד להגנת הסביבה.

בהצעת החוק שהביא המשרד להגנ"ס לדיונים בוועדה ועבר קריאה ראשונה, ההגדרה של הטכניקה המיטבית הזמינה נצמדה חזרה להגדרה האירופאית, המקלה יותר, שמאפשרת בחירה מבין קבוצת הטכניקות המיטביות והמתקדמות ביותר. וזו גם ההצעה שאושרה לבסוף בועדה.

הארגונים הירוקים ומספר חברי כנסת התנגדו טענו שיש בכך משום ריכוך של הדרישות הסביבתיות מהמפעלים. בכירת במשרד להגנ"ס לשעבר ומנכ"לית איגוד ערים אשדוד חבל יבנה, רומי אבן דנן, טענה בדיונים בועדה, שאם החוק יאפשר בחירה מראש בטכניקה פחות יעילה מאחרות, למשרד לא תהיה סמכות לדרוש טכניקה מחמירה יותר.

מנגד, התעשיינים טענו שאין הצדקה להחמיר עם המפעלים בישראל לעומת אירופה, דבר שפוגע בתחרותיות שלהם. לבסוף הוחלט להיצמד לנוסח האירופאי המקל שהחוק החדש מבוסס עליה.

תוקף ההיתר ל-7 שנים בהתחלה ולאחר מכן 10 שנים

נושא נוסף שעלה בדיונים הוא משך ההיתר שיינתן. כיום היתר פליטה לאוויר תקף ל-7 שנים