פורסם דוח המסכם את איכות האוויר בישראל נכון לשנת 2020, בהתבסס על מערך הניטור הארצי לאיכות האוויר והמערך המשלים של דיגום סביבתי של איכות האוויר, שניהם באחריות המשרד להגנת הסביבה.

מהדוח עולה כי היו חריגות מעטות מערכי איכות האוויר במהלך שנת 2020. חריגות מערך הסביבה השנתי, שהן חריגות משמעותיות כי הן מצביעות על איכות אוויר ירודה בממוצע שנתי, היו רק בשני מקרים, שניהם בהקשר של זיהום אוויר מתחבורה: חריגה של חנקן דו חמצני NO₂ בתחנת ניטור סמוכה לתחנה מרכזית תל אביב, וחריגה של בנזן בתחנת ניטור בשכונת התקווה.

חריגות מערכי סביבה לפרקי זמן יותר קצרים – יומיים ושעתיים, היו קצת יותר, אך גם לא רבים. בינהם חריגות במפרץ חיפה שניתן לייחס לפעילות תעשייתית, וחריגות בתחנות ניטור 'תחבורתיות' בפתח תקווה, תל אביב, חיפה וירושלים.

חשוב לזכור ששנת 2020 הושפעה רבות מצמצום פעילות המשק במהלך הסגרים של נגיף הקורונה, דבר שבוודאי תרם לא מעט לצמצום חריגות זיהום האוויר בשנה זו.

פירוט הממצאים לפניכם. קישור לדוח המלא מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. ערכי הסף לזיהום אוויר בישראל מחמירים, 27.6.2018
2. קנס 1.5 מיליון ₪ לנמל בגין זיהום אוויר, 18.1.2022
3. מדריך מקיף לתחבורה בת-קיימא ברשויות, 19.12.2021
4. המלצה להגביל פעילות כלי צמ"ה מיושנים, 28.10.2021
5. זיהום אוויר | infospot

ערכי איכות האוויר – ערכי סף לזיהום אוויר

בכדי להבין את תוצאות דוח איכות האוויר, חשוב להיזכר במונחים הרלוונטיים לערכי איכות האוויר. כזכור, חוק אוויר נקי מגדיר 4 סוגי ערכים המגדירים את רמת הסף המותרת של ריכוז חומרים מזהמים באוויר, להלן מהקל ביותר למחמיר ביותר:

• ערכי יעד: הערכים המקלים ביותר, ערכים שהחוק קובע כי יש לשאוף לעמוד בהם. מדובר בערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח.
• ערכי סביבה: חריגה מהם אסורה על פי חוק. מדובר בערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר. בין היתר, ערכים אלה נלקחים בחשבון בתהליכי תכנון ומתן היתרי פליטה לאוויר למפעלים ותחנות כוח.
• ערכי התראה: על פי חוק, זיהום אוויר חריג נחשב כחריגה מערכי התראה. מדובר בערכים שחריגה מהם, בחשיפה לזמן קצר, גורמת לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם, ושיש לנקוט אמצעים מידיים למניעתם
• ערכי ייחוס: ערכי יעד לחומרים שלא מופיעים בתוספת הראשונה לחוק אלא באתר האינטרנט של המשרד להגנ"ס

החריגות שמוזכרות בדוח הן חריגות מערכי יעד וערכי סביבה. כל חריגה מערך סביבה היא מן הסתם חריגה גם מערך יעד. בכתבה הזו התמקדנו בחריגות מערכי הסביבה, שהן החמורות יותר, וגם בעלות השפעה רבה יותר על תהליכים כגון מתן היתרי פליטה, אכיפה כנגד גורמים מזהמים, קביעת מדיניות ועוד.

עוד חשוב להזכיר שיש חומרים שבהם מותרות מספר עליות מעל ערך הסביבה, והדבר לא נחשב לחריגה, למשל בחלקיקים נשימים בגלל סופות אבק, או בבנזן בשל תנאים מטאורולוגיים חריגים (אינברסיה) ועוד.

במערך ניטור האוויר הארצי בישראל יש 139 התחנות מודדות באופן רציף 5 מזהמים: חלקיקים נשימים, גופרית דו-חמצנית, אוזון, תחמוצות חנקן ופחמן חד-חמצני. אך גם בנזן נמדד בחלקן.

חלקיקים נשימים PM: חריגות מתחבורה

חלקיקים נשימים PM נפלטים הן ממקורות מעשה אדם (אנתרופוגני) כגון שריפת דלקים, והן ממקורות טבעיים כגון אבק מדברי, רסס ים ושריפות יער טבעיות. בשל מיקומה הגיאוגרפי של ישראל בין מדבריות צפון אפריקה למדבריות חצי האי ערב, האבק המדברי תורם משמעותית לריכוזי החלקיקים הנמדדים בתחנות הניטור ולמספר החריגות בהשוואה למדינות אירופה וצפון אמריקה.

באשר לפליטת חלקיקיPM2.5 , לא היו חריגות מערך הסביבה השנתי בשנת 2020, וניכרת המשך המגמה משנים קודמות של ירידה בממוצע השנתי, שבשנת זו ניתן לייחס לצמצום פעילות בעקבות נגיף הקורונה. בכל זאת, הריכוזים השנתיים המרביים (שלא מהווים חריגה) התקבלו בתחנת ניטור תחבורתית בתל אביב יפו, ברחוב יפת ובתחנת ניטור כללית בפרדס חנה.

באשר לחריגות יממתיות, החוק מתיר חריגה יממתית 18 פעמים בשנה בפליטת חלקיקיPM2.5 . בפועל, בשנת 2020 נמדדו 25 חריגות יומיות ברחוב יפת בתל אביב, המשרד להגנ"ס טוען שזה כנראה בשל אתר בנייה שפועל בסמוך לתחנת הניטור. בשאר תחנות הניטור נמצאו לכל היותר 11 חריגות (מתוך 18 מותרות בשנה) – פחות מבשנים קודמות, כנראה בשל צמצום פעילות המשק בקורונה.

לפי הדוח, הריכוזים הגבוהים של החלקיקים הנשימים העדינים PM2.5 נמדדו באזור השרון, גוש דן, שפלת החוף, אזור חיפה ועמקי הצפון ובאופן כללי באזורים שבהם קיימת צפיפות גבוהה יותר של פליטות מכלי רכב, פליטות מתעשייה ותחנות כוח. באזור הנגב והערבה נרשמו ריכוזי אבק נמוכים, גם בגלל העדר תחנות ניטור וגם בשל מקורות פליטה אנטרופוגנים מזוהים.

גופרית דו-חמצנית SO₂: מגמת ירידה, ללא חריגות

גופרית דו-חמצנית נפלטת לאוויר בתהליכים של שריפת דלק פחמימני. מקורות הפליטה העיקריים הם תחנות כוח, בתי זיקוק, דודי קיטור בתעשייה וכלי שייט בנמלים. ריכוזי הגופרית הדו-חמצנית בשנת 2020 היו נמוכים מאוד בכל תחנות הניטור ביחס לערך הסביבה השנתי ולא נרשמו חריגות גם מערכי הסביבה היממתיים והשעתיים.

הממוצעים השנתיים הגבוהים ביותר שהתקבלו (אך לא היוו חריגה) היו בסמיכות לתחנות הכוח, בתי הזיקוק ומפעלי מישור רותם.

מגמת הירידה בשנים האחרונות בממוצע השנתי של גופרית דו-חמצנית במרבית תחנות הניטור נעצרה והתייצבה על ריכוזים נמוכים מאוד.

תחמוצות חנקן NOx: מעט חריגות בזכות הקורונה

תחמוצות החנקן NOx נפלטות בתהליכים שבהם מתרחשת בעירה בטמפרטורה גבוהה, ולכן מקורות הפליטה האנושיים העיקריים שלהן הם מנועים של כלי רכב, תחנות כוח, דודי קיטור וכבשנים תעשייתיים. ריכוזים גבוהים נמדדים לפיכך בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים ובמורד הרוח מתחנות כוח ואזורי תעשייה.

ל- NOx אין ערך סביבה שנתי, אלא רק יומי וחצי-שעתי. ועדיין, ריכוז שנתי גבוה (כאמור ללא ערך סביבה) נמדדו במטרופולינים הגדולים, בייחוד בגוש דן ואחריו בירושלים. גם בסמוך לתחנות הכוח חדרה ואשדוד נמדדו ריכוזים גבוהים של תחמוצות חנקן, וכן בסמוך לאזור התעשייה "אלון תבור" ליד עפולה ובאזור גזר ליד רמלה.

לא נרשמו חריגות מערך הסביבה היומי במהלך שנת 2020, אך נרשמו חריגות אחדות מערך הסביבה החצי-שעתי של תחמוצות חנקן בתחנות הניטור התחבורתיות בגוש דן.

כבר יותר מעשור יש מגמת הפחתה בריכוזי תחמוצות החנקן הודות לשיפור מתמשך בדלקים ובטכנולוגיות חדשות לצמצום פליטות מזהמים מכלי רכב. בשנת 2020, בצל שלושה סגרים ומגפת הקורונה, נרשם  מספר החריגות הקטן מערך הסביבה החצי-שעתי בהשוואה לשנים קודמות.

חנקן דו-חמצני NO₂: ללא חריגות בזכות הקורונה

חנקן דו-חמצני הוא מזהם שניוני הנוצר מחמצון של חנקן חד-חמצני, אך גם נפלט ישירות כמזהם ראשוני, בעיקר מכלי רכב שמותקן בהם ממיר קטליטי. נוכחותו של מזהם זה עשויה להעיד על הימצאותם של מזהמים נוספים אשר נפלטים מכלי רכב, אך אינם מנוטרים.

לא נרשמו חריגות מערך הסביבה השנתי, למעט בתחנת ניטור הסמוכה לתחנה מרכזית תל אביב, בה התקבלה חריגה.

ריכוזים שלא חצו את סף ערך הסביבה אך היו בכל זאת גבוהים נרשמו בתחנות תחבורתיות שונות, רבות מהן בגוש דן. עם זאת, לאורך השנים האחרונות נרשמה מגמת ירידה בריכוז השנתי הממוצע של חנקן דו חמצני בתחנות ניטור התחבורתיות.

כמו כן לא נרשמו חריגות (ואף לא עליות – מותרות 8 בשנה) מערך הסביבה השעתי של חנקן דו חמצני, לפי הדוח, זאת בעיקר בשל הסגרים הממושכים עקב מגיפת הקורונה וגם לשיפור באיכות הדלקים ושימוש באמצעי הנעה חילופיים.

פחמן חד-חמצני CO: ללא חריגות, ריכוזים נמוכים

המקור העיקרי לפליטת פחמן חד חמצני CO, הוא שריפת דלקים בכלי רכב ובתהליכי שריפה בתעשייה. בגלל החמצון המהיר של הפחמן החד-חמצני לפחמן דו-חמצני, רק מדידה סמוך למקום הפליטה מאפשרת למדוד ריכוז גבוה. בהתאם לכך הריכוזים הגבוהים של פחמן דו-חמצני נמדדים בעיקר בתחנות תחבורתיות בסמוך לכבישים ראשיים.

עבור מזהם זה אין ערך סביבה שנתי, אלא 8-שעתי וחצי-שעתי. לא נרשמו חריגות מערכי הסביבה. הריכוזים השנתיים הממוצעים שנמדדו היו נמוכים.

בנזן: ללא חריגות

בנזן הוגדר כמזהם מסרטן באופן ודאי על ידי הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC). מקורות הפליטה של בנזן הם שריפת פסולת ושריפת ביומסה, התעשייה הפטרוכימית, חווֹת מכלים לאחסון דלקים, שריפת דלקים, תחנות דלק ותחבורה. גם עישון הוא מקור מרכזי לחשיפה אישית לבנזן.

לא נרשמו חריגות מערך הסביבה השנתי והיממתי (מותרות עד 7 עליות) מעל ערך הסף היממתי. הריכוז השנתי המרבי (ללא חריגה) נמדד בתחנת ניטור בחיפה, המוצבת במתחם משרד הרישוי הסמוך למתחם הפטרוכימי.

סיכום הפליטות של אוזון O₃

לפי הדוח, בשנת 2020, לאורך מישור החוף והשפלה הפנימית, מאזור באר שבע ושדרות בדרום ועד צפונה לחדרה, נרשמו ריכוזים נמוכים יחסית של אוזון, וככל שנעו מזרחה ודרומה, הריכוזים עלו. אלה ממצאים דומים לשנים הקודמות ואין שינוי במגמה הרב שנתית של ריכוז האוזון הנמדד בתחנות הניטור.

לאוזון אין ערך סביבה שנתי, אלא רק ערך סביבה 8-שעתי ממנו מותרות 10 עליות בשנה. בהתאם לכך, נרשמו חריגות מערך הסביבה של אוזון ב-4 תחנות ניטור: ברקאי, כרם מהר"ל, אשקלון ומספר החריגות הרבה ביותר – 30 – נרשמו בתחנת ניטור באור יהודה.

תחמוצות חנקן תורמות לייצור פוטוכימי של אוזון במורד הרוח ולכן במקומות עם נוכחות גדולה של תחמוצות אלה עלתה גם רמת האוזון. עיקר פליטות תחמוצות החנקן נובע מכלי רכב ומתחנות כוח.

גם גובה פני הים השפיע על נוכחות האוזון. בעונת הקיץ אזורי ההר בישראל מושפעים מאוויר חם ויבש המגיע מהשכבות הגבוהות באטמוספירה. תחנות ניטור שממוקמות לאורך שדרת ההר, למשל בגוש עציון, מושפעות מהאוויר החם והיבש הזה שעשיר באוזון.

לא רק ניטור רציף: דיגום סביבתי באוויר הפתוח

הניטור הרציף על ידי תחנות הניטור הקבועות, מודד רק 6 מזהמים עיקריים: חלקיקים נשימים, גופרית דו-חמצנית, אוזון, תחמוצות חנקן, פחמן חד-חמצני ובנזן. בנוסף אליהן, יש עוד כ-20 מזהמים שמופיעים בתוספת הראשון לחוק אוויר נקי ונמדדים בעזרת דיגום סביבתי באוויר הפתוח שמתקיים מעת לעת אך לא באופן רציף.

בנוסף לכך, במסגרת הדיגומים הסביבתיים, במהלך הדיגומים הראשונים המתבצעים בכל שנה, נלקחים דיגומים עבור משפחות של המזהמים דיאוקסינים פוראנים, פוליארומטים, אלדהידים וקטונים, אורגניים נדיפים, מתכות וכן אמוניה ומימן גופרי.

הדיגומים של משפחות המזהמים נשלחים לבדיקה במעבדה ואם נמצא שיש ריכוז הגבוה מ-10% מערכי היעד או הייחוס של המזהמים האלה באוויר, הם מצטרפים למזהמים שנדגמים באותה שנה  יחד עם המזהמים מהתוספת הראשונה לחוק.

במקרים מסוימים כאשר ריכוז המזהם נמוך מאוד לאורך זמן, כמו במקרה של אצטאלדהיד למשל, מפסיקים לדגום אותו כדי להשקיע את המשאבים (כוח אדם ותקציב) בביצוע מספר גדול של סבבים ובדיקת מזהמים שלהם עלולה להיות השפעה על בריאות האדם.

בשנת 2020 נערכו 25 סבבי דיגום ב-19 נקודות דיגום בסך הכול.

התוצאות של הדיגומים הסביבתיים בשנת 2020

במסגרת סבבי הדיגומים הסביבתיים, התקבלו חריגות בודדות מערך הסביבה, אך נרשמו חריגות חריגות רבות יותר מערכי היעד.

להלן תמצית החריגות שהתקבלו בשנת 2020 עבור מזהמים שונים שנדגמו בדיגומים הסביבתיים:

להגדלה לחצו כאן
 

---

מסמכים רלוונטיים: