המשרד להגנת הסביבה פרסם את מדד ההשפעה הסביבתית לשנים 2022-2023. המדד מדרג זו השנה ה-12 חברות תעשייתיות ציבוריות הנסחרות בבורסה וחברות ממשלתיות המדווחות למפל"ס לפי מידת הסיכון הסביבתי שלהן. חברות פרטיות (שלא נסחרות בבורסה) לא מדורגות במדד. במסגרת המדד מדורגים 46 חברות ו-125 מפעלים הנמצאים בבעלותן.

בראש רשימת החברות בעלות ההשפעה הסביבתית הרבה ביותר נמצאות 3 חברות שכבר 4 שנים ברצף חולקות ביניהן את שלושת המקומות הראשונים: בית זיקוק אשדוד, כיל רותם (רותם אמפרט לשעבר), ובז"ן.

ל-20 המקומות הראשונים הגיעו לא פחות מ-6 מכוני טיהור שפכים (מט"שים), כולל השפד"ן שעלה למקום הרביעי בדירוג השלילי, בעקבות פליטות חריגות של המזהם פורמאלדהיד בשנת 2023, עליהן דיווחנו בעבר.

המטרה העיקרית המוצהרת של המדד היא לספק למשקיעים פיננסיים מידע על הסיכונים הסביבתיים של חברות תעשייתיות, שעלולים להפוך לסיכון פיננסי עבורם. בנוסף לכך המשרד להגנ"ס גם משתמש במדד להרתעה של חברות שנזהרות מאי-ציות סביבתי כדי להימנע מפרסום שלילי ופגיעה תדמיתית.

אלא שמדד ההשפעה הסביבתית סופג ביקורת עקבית על חוסר הרלוונטיות שלו למשקיעים, בעיקר בשל מועד הפרסום המאוחר ושינויים מתודולוגיים תכופים שמקשים על השוואה בין השנים. בנוסף לכך, חלק מהניקוד השלילי ניתן בגין מאפייני פעילות שגרתיים ללא חריגות – אותם למפעלים קשה עד בלתי אפשרי לשנות והם משקפים את סוג ומיקום הפעילות. חצי מהחברות לא היו מדורגות בעשירייה הראשונה אם המדד היה מתמקד רק בהפרות וחריגות סביבתיות, ולא משקלל את ההשפעה של נתוני הפעילות השגרתיים.

התאחדות התעשיינים התייחסה למדד: "מדובר במדד מיותר המבוסס על בחירה מעוותת של נתונים. המשרד להגנ"ס מייצר מצג שווא ומתעלם מהמזהמים האמיתיים (תחבורה ופסולת). יש לגנוז את המדד המיותר. התעשייה מהווה כ- 15% בלבד מהעלות החיצונית של פליטות לאוויר במשק הישראלי, בעוד התחבורה מהווה 35%. הטיפול בזיהום חייב להיות ממוקד בבעיות האמיתיות – לא במדדים מיותרים שמעוותים את המציאות ומכפישים את התעשייה לשווא" התגובה המלאה מופיעה בהמשך.

הכנת המדד נעשתה בסיוע חברת ההנדסה הסביבתית DHVMED. קישור למצגת שמסכמת את נתוני המדד מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מדד 2021: כלי להחלטות השקעה פיננסית או להרתעת מפעלים?, 17.08.2023
2. מגמה ברורה: אחריות תאגידית הופכת לסטנדרט בישראל, 10.03.2025
3. מפל"ס 2023: העדכונים בשיטות החישוב גנבו את ההצגה, 29.08.2024
4. אושרה מתודולוגיה חדשה למדד ההשפעה הסביבתית, 12.3.2023
5. מנגנון חדש לאיפוס פליטות גזי חממה, 27.10.2022
6. מידע נוסף על דיווח סביבתי | infospot

שלושת המפעלים הראשונים במדד – 4 שנים ברצף

זו השנה הרביעית ש-3 מפעלים חולקים את 3 המקומות הראשונים במדד ההשפעה הסביבתית. בית זיקוק אשדוד תפס את המקום הראשון גם בשנת 2022 וגם בשנת 2023, בין היתר בשל עיצום כספי שהוטל עליו בגין פליטת מזהמים חריגה ופליטת עשן שחור, בנוסף לחריגות בפליטות בנזן ותחמוצות גופרית.

כיל רותם (אמפרט) תופסת את המקום השני במדד לשנת 2023, בשל איחור בהגשת תוכנית שיקום למערום הגבס, אירוע של הזרמת תשטיפים אל קרקע חשופה, צו מנהלי שניתן בשנת 2021 בגין הפרות של הזרמת שפכים, הפרות תשתית וחריגת פליטות מזהמים לאוויר, ועוד.

בתי זיקוק לנפט (בז"ן), מדורג במקום השלישי במדד לשנת 2023 בשל חריגות בפליטות מזהמים לאוויר ולים, דליפת בנזן בשנת 2021, דליפת גז מימן, הרשעה בהליך אכיפה פלילי ב-2020 בשל שריפה ועוד.

התגובות של החברות מופיעות בתחתית הכתבה.

להגדלה לחצו כאן

החברות שצמצמו את השפעתן השלילית

לצד הניקוד השלילי, המדד מאפשר למפעלים לזכות בניקוד חיובי עבור פעולות וולונטריות מסוימות, בהן: הסמכה לתקן ניהול סביבתי ISO 14001 או לתקן ניהול אנרגייה ISO 50001, דיווח על פליטות גזי חממה במנגנונים מסוימים, והתחייבות במסגרת מנגנון "שעת האפס". בנוסף, חברה שהפחיתה את השפעתה הסביבתית באופן וולונטרי בשיעור של יותר מ-10%, תזכה בניקוד חיובי.

המשרד להגנ"ס אומר כי בשנת 2023 בלטו 3 מיזמי התייעלות סביבתית שזיכו את המפעלים בניקוד חיובי, כולם עוסקים בחיסכון במים:

• אינפיניה (לשעבר נייר חדרה): מקסום השבת קולחים מוּשבים לייצור נייר, עם התייעלות של 14% בהקטנת השימוש במים טריים למפעל.
• או.פי.סי רותם: איסוף ניקוזי מערכת תגבור הספק והחזרה לתהליך, עם התייעלות של 18.4% בהפחתת צריכת מֵי מקורות למפעל.
• או.פי.סי חדרה: צמצום כמות המים הנדרשת לקירור שפכי תעשייה, עם התייעלות של 23.2% בצמצום כמות המים הנדרשת לקירור למפעל.

האם מדד ההשפעה הסביבתית רלוונטי למשקיעים?

הביקורת על הרלוונטיות של מדד ההשפעה הסביבתית חוזרת מדי שנה ונוגעת במספר היבטים.

ראשית, מועד פרסום המדד, יותר משנה כמעט לאחר תום שנת הפעילות המדוברת, פוגע ברלוונטיות המדד, בוודאי למשקיעים פיננסיים שמסתמכים על מידע אקטואלי יותר – כמו הדוחות הכספיים של החברות לשנת 2024 שמפורסמים בימים אלה ומכילים מידע הרבה יותר עדכני ומפורט על אכיפה סביבתית שמתבצעת כנגד החברות, שלא לדבר על פרסומים ועדכונים בזמן אמת.

הפעם מתפרסמים יחד גם המדד לשנת 2023, וגם המדד לשנת 2022. כלומר המדד לשנת 2022 מתפרסם באיחור של יותר משנתיים(!).

בנוסף לכך, אופן חישוב הניקוד נותן משקל גדול מאוד לציות הסביבתי ב-3 השנים שקודמות לשנת הפעילות. כלומר, אם לחברה הייתה הפרה משמעותית בשנה מסוימת, היא 'תסחוב' את הניקוד השלילי שלה במדד למשך 3 שנים וכאשר המדד מתפרסם באיחור של שנה-שנתיים, גם אירועים שהתרחשו כ-4-5 שנים לפני פרסום המדד ממשיכים להיות בעלי השפעה.

בעיה אחרת היא שבכל שנה כמעט מתבצעים שינויים באופן חישוב הניקוד (המתודולוגיה) של החברות, דבר שמקשה על השוואה בין השנים. גם השנה שונתה המתודולוגיה.

לכולם ברור שמדד ההשפעה הסביבתי לא משפיע באופן ישיר ומשמעותי על החלטות השקעה של משקיעים, היות ואנו לא רואים תנועה במחיר המניות של החברות המדורגות במדד, כשהמדד מתפרסם. אך ייתכן שהוא משפיע באופן עקיף.

איזה חלק מהניקוד השלילי ניתן בגין מאפייני פעילות שגרתית?

סוגיה אחרת, שרלוונטית גם למטרה השנייה של המדד – הרתעת מפעלים מזהמים באמצעות הפרסום הפומבי של המדד - היא העובדה שחלק מהניקוד השלילי ניתן למפעלים בגין מאפייני הפעילות השגרתיים שלהם, כגון: פליטות שלא חורגות מההיתרים, כמות וסוג החומרים המסוכנים המוחזקים בהתאם להיתר, מיקום עם רגישות הידרולוגית, קירבה לאכולוסייה וכו'.

מניתוח הניקוד של הדירוג של עשרת המפעלים עם הניקוד השלילי ביותר, ניכר כי אי ציות לדין הסביבתי הוא הרכיב המשמעותי ביותר בניקוד השלילי, ואחראי ל-66% מהניקוד השלילי של עשרת המפעלים, כאשר גם הניקוד של שלושת הראשונות מורכב ברובו מאי ציות.

למרות זאת, הניקוד של המדורגת במקום הרביעי, שפד"ן, הוא 50% בגין פעילות שגרתית. כלומר, אם המדד היה מתבסס רק על אי ציות ולא לוקח בחשבון השפעה סביבתית של נתוני פעילות שגרתיים, השפד"ן בכלל לא היה בעשירייה הראשונה, וזה נכון לעוד 3-4 חברות שהיו יוצאות מהעשירייה הראשונה.

להגדלה לחצו

התייחסויות

התאחדות התעשיינים: "המשרד להגנת הסביבה מייצר מצג שווא ומתעלם מהמזהמים האמיתיים – יש לגנוז את המדד המיותר. מדובר במדד מיותר המבוסס על בחירה מעוותת של נתונים. בעשור האחרון חלה ירידה דרמטית בפליטות המזהמים מהתעשייה הישראלית, בזכות השקעות עצומות בהתייעלות ושיפור הטיפול בפליטות.

התעשייה מהווה  כ- 15% בלבד מהעלות החיצונית של פליטות לאוויר במשק הישראלי, בעוד התחבורה מהווה 35%. בנוסף, קיימת ירידה חדה – של עשרות אחוזים – בפליטות המזהמים של התעשייה, על פני השנים, אשר בגינה ירד משקל התעשייה ביחס לסקטורים משקיים אחרים. כך למשל, מהווה התעשייה רק 2% מהפליטות לאוויר של חומרים מסרטנים, לעומת כ- 76% משריפת פסולת פיראטית (עירונית וחקלאית) בשטחים הפתוחים וכ- 15% מהתחבורה, ואולם, במקום להכיר בכך, המשרד ממשיך להפנות אצבע מאשימה דווקא לתעשייה – בעוד שהגורמים המרכזיים לזיהום האוויר הם תחבורה ופסולת פיראטית.

הטיפול בזיהום חייב להיות ממוקד בבעיות האמיתיות – לא במדדים מיותרים שמעוותים את המציאות ומכפישים את התעשייה לשווא."

בית זיקוק אשדוד: "בית זיקוק אשדוד מחויב לשמירה על הסביבה, פועל בהתאם לתקנים ולהנחיות המחמירות ביותר, ומשקיע לשם כך משאבים ואמצעים רבים.

לפעילות בית הזיקוק תפקיד חיוני באספקת האנרגיה למשק ובהבטחת הביטחון האנרגטי של ישראל, הן בשגרה והן בחירום. גם במהלך המלחמה, המשיך בית הזיקוק לפעול באופן רציף, דבר שאפשר את שמירת הרציפות האנרגטית במשק הישראלי."

כי"ל: "קנה המידה של פעילותה והשקעותיה של החברה אינם דומים למפעלים אחרים בישראל, והם תורמים באופן ישיר לתעסוקה ולתעשיית המזון והחקלאות. מאמציה וביצועיה הסביבתיים משתקפים בציונים הגבוהים שהחברה זוכה להם מחברות דירוג בינלאומיות.

אנו נמצאים בדיאלוג מתמיד מול הרשויות והמשרדים, ופועלים במשותף על מנת לשפר באופן עקבי את המדדים שלנו. נציין, כי בשנים האחרונות ביצענו השקעות אדירות בהיקף של מאות מיליוני דולרים בפרוייקטים סביבתיים משמעותיים ונמשיך לעשות זאת גם בעתיד על מנת להבטיח שאנו עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר."

בז"ן: "קבוצת בז"ן ממשיכה להשקיע ולפעול לשיפור החותם הסביבתי שלה, זאת לצד שמירה על רציפות ומשק האנרגיה ולקוחות הפטרוכימיה בשגרה וכן במהלך המלחמה. כפי שעולה מהנתונים שפורסמו, ההשקעה באה לידי ביטוי בשיפור המתמשך וכן ביחס למדד האחרון שפורסם באוגוסט 2023, ערב המלחמה.

את תוצאת ההשקעה של הקבוצה ניתן לראות במסגרת דוח הקיימות האחרון, בין היתר, השקעה בניהול הפסולת כתוצאה מהייצור (ירידה של 26% בפסולת המסוכנת בהשוואה לשנת 2022), הפחתה של 84% בפליטות בנזן ביחס לשנת 2018 וגיבוש תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות פחמן. לצד תוצאות אלה, הקבוצה התחייבה לשורה של צעדים מדידים במסגרת הדוח.

בנוסף, הקבוצה מטמיעה באמצעות מערך ייעודי פתרונות טכנולוגיים חדשניים המאפשרים התייעלות בפעולות הייצור והפחתת פליטות."

שפד"ן: ״השפד"ן הינו מפעל חיוני ואסטרטגי של מדינת ישראל. המתקן מעניק שירותים חיוניים ללמעלה משליש מאוכלוסיית ישראל, ומתמודד באופן מיטבי עם האתגרים השונים הקיימים בקצב הגידול המואץ של גוש דן. רק לאחרונה, פעילות השפד"ן הורחבה בכ-20 אחוזים, ובמתקן הוטמעו מערכות חדשות המאפשרות טיפול מתקדם, טכנולוגי וסביבתי בשפכים. איגודן מודה למשרד להגנת הסביבה כי ראה לנכון לציין כי כלל החריגות טופלו ותוקנו באופן מידי ומקצועי."

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "מדד ההשפעה הסביבתית הוא כלי חשוב המאפשר לציבור הרחב, למשקיעים, ללקוחות, ואף למנהלי החברות עצמן להבין את הסיכונים הסביבתיים שטמונים בפעילות החברות התעשייתיות.

סיכון סביבתי אינו רק בעל השפעה על בריאותנו ואיכות חיינו, אלא הוא גם מהווה סיכון פיננסי שעל המשקיעים והבעלים בחברות ציבוריות לשקלל בהחלטותיהם. בימים אלו, בעקבות אישור הרפורמה ברישוי הסביבתי המשולב, מקדם המשרד פיתוח של מערכת מידע חדשה אשר תרכז באופן דיגיטלי את כלל נתוני הפיקוח והאכיפה הסביבתיים. בכך יתאפשר ייעול של תהליכי איסוף הנתונים והנגשתם לציבור. כמשרד להגנת הסביבה אנו מחויבים להביא מידע זה לידיעת הציבור ולדרוש ניהול סביבתי אחראי יותר".

עמותת אדם טבע ודין: "מרבית המפעלים המופיעים בעשיריה הראשונה במדד ההשפעה הסביבתית של המפעלים כגון בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה, כיל רותם, תחנת הכוח הפחמית אורות רבין ומפעלי ים המלח מופיעים ברשימה לא מכובדת זו שנה אחר שנה. פרט להיותם מפעלים גדולים ומרובי פליטות הם גם נכשלים בציות לחוקים ולרגולציה הסביבתית ובתיקון תקלות ובעיות שמתגלות וכן בתפעול לקוי.

שלושת החברות הבולטות במדד הן ICL, חברת בז"ן וחברת החשמל. לחברות אלה מפעלים ואחזקות רבות והן מובילות בפגיעה סביבתית בכל רחבי הארץ. במדינה בה מתים למעלה מ-5,000 בני אדם מזיהום אוויר בשנה, בעידן של משבר אקלים, יש חובה להגביר את הפיקוח והאכיפה על חברות אלה ולממש בהקדם את התוכניות לצמצום השפעתן ובהן פינוי התעשיה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, סגירת התחנות הפחמיות ושיקום ים המלח."

------

מסמכים רלוונטיים: