לאחר פרסום טיוטה בדצמבר 2021, המשרד להגנת הסביבה מפרסם כעת את הנוסח הסופי של ההנחיות החדשות לבריכות אידוי ואגירה של שפכים תעשייתיים, עם שינויים קלים לעומת הטיוטה ועדכון של קובץ ה-RIA (השפעת הרגולציה על המשק).

נזכיר שההנחיות נוגעות לאופן ההקמה, ההפעלה וההשבתה של בריכות אגירה ואידוי והן נועדו ליצור ודאות רגולטורית שלא קיימת היום לגבי בריכות אלה. ההנחיות יינתנו למפעילי הבריכות הרלוונטיים דרך היתר הרעלים או התנאים ברישיון העסק .

כיום בישראל יש כ-209 בריכות אידוי או אגירה בכ-50 מפעלים. יישום הדרישות החדשות על בריכות קיימות צפוי לעלות לכלל המפעלים מאות אלפי ₪, אך ההוצאות הכספיות צפויות להיפרס על פני מספר שנים. מדובר בעלויות נמוכות ביחס לעלויות שיקום זיהום קרקע ומקורות מים במקרה של דליפת שפכים תעשייתיים מהבריכות, שיש להן פוטנציאל גבוה להתרחש, ואף התרחשו בשנים האחרונות, כך לפי המשרד להגנ"ס.

כתבות רלוונטיות:

1. טיוטת הנחיות לבריכות אידוי ואגירה של שפכים תעשייתיים, 02.12.2021
2. שפכי תעשייה: הרחבת רשימת המזהמים האסורים, 29.6.2021
3. דליפת שפכים ממפעל רותם לנחל אשלים, 02.7.2017
4. הנחיות לדיווח דיגיטלי של דיגומי שפכי תעשייה, 13.5.2018
5. שיקום הקישון מתחדש, 14.07.14
6. שפכים תעשייתיים | infospot

בריכות אידוי ואגירה הן מוצא אחרון

בבריכות אגירה אוגרים נוזלים במסגרת פעילות תעשייתית, ומשתמשים בהם בהמשך. לעומתן, בריכות אידוי מהוות אמצעי לסילוק שפכים תעשייתיים באמצעות אידוי ופינוי, טיפול או הטמנה של המשקעים ומהוות יעד סופי עבור השפכים התעשייתיים.

לפי התקנות הקיימות עליהן התבססו עד כה, תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה) מ-1997, מוגדר כי בריכות אידוי ואגירה יוקמו רק אם אין חלופה זמינה, ישימה כלכלית ובלתי מזיקה לסביבה, לטיפול בשפכים או לסילוקם. כלומר בריכות אידוי ואגירה הן מעין מוצא אחרון. כך גם לפי ההנחיות החדשות.

הסיבה לכך היא שהבריכות בעלות פוטנציאל לזיהום אוויר, זיהום קרקע, מי נחלים ומי תהום. בהנחיות החדשות, נכתב שאם כבר הוחלט להקים בריכה, יש להקפיד על הנחיות להקמתה, הפעלתה והשבתתה בסוף חייה, על מנת לצמצם את הסיכון לסביבה.

אלא שבתקנות שהיו קיימות עד היום, לא היה פירוט של אמות המידה שישמשו לאישור הקמת בריכת אידוי ואגירה בהיעדר חלופה זמינה, וההנחיות החדשות באות לגשר על הפער הזה, בין היתר.

בנוסף, ההנחיות החדשות מפרטות דרישות להקמת בריכות בטכניקה המיטבית הזמינה BAT, וכן הנחיות להפעלה והשבתה של בריכות, זאת משום שחומרת הסיכון מהבריכות נובעת גם מגורמים אלה, וכן ממיקומן, גודלן ותכולת הנוזל בהן.

מטרת ההנחיות היא לייצר שקיפות וודאות לגבי מדיניות המשרד להגנ"ס בנושא, זאת כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה. ההנחיות יסייעו לנהל את הסיכונים מהבריכות, ויש בהן דגש על רמות סיכון שונות.

עלות יישום ההנחיות

אחת ההערות שהתקבלו לטיוטת ההנחיות ומסמך ה RIA שפורסמו, היה היעדר פירוט העלויות הצפויות למפעילי בריכות אידוי ואגירה מיישום ההנחיות החדשות.

בתגובה המשרד להגנ"ס פירט את העלויות הצפויות למפעילי הבריכות, שלדבריו מסתכמים בסכום של עשרות אלפי ₪ לבריכה, ועלות משקית כוללת בהיקף של מאות אלפי ₪. זאת אל מול עלות הנזק מדליפות מתמשכות שלא מאותרות, שתגרומנה לזיהום קרקע ומי תהום שיכול להגיע לכדי עשרות מיליוני ₪.

להלן תמצית פירוט העלויות:

• התקנת מערך ניטור לדליפות לתת הקרקע בבריכות קיימות (שטרם התקינו ניטור כזה – בסה"כ כ-50% מהבריכות הקיימות). הכוונה להתקנת פיאזומטרים באופן חד פעמי בעלות של עשרות אלפי ₪ בודדים עבור 4 קידוחי פיאזומטרים הנדרשים לכל בריכה. המשרד מציין כי ניטור מבוסס פיאזומטרים הוא הדרך הכמעט יחידה לאתר דליפות ולמנוע את המשכתן.
• אנליזה: אנליזות יידרשו רק במקרה שתהיה דליפה.
• התקנת מדי גובה למניעת גלישות מבריכות: עלות חד פעמית של אלפי ₪ בודדים לבריכה, לא קיים כיום במרבית הבריכות.

שינויים בהנחיות ביחס לטיוטה

המשרד להגנ"ס מעדכן כי התקבלו כ- 60 הערות לטיוטת ההנחיות שהוא פרסם בדצמבר האחרון. להלן מספר דוגמאות להערות שהתקבלו ותשובת המשרד עליהן:

• לאפשר אישור מהנדס פנימי (מטעם המפעל): המשרד קיבל את ההערה ועדכן את ההנחיות כך שאישור מהנדס חיצוני יידרש רק במקרים של פגיעה ויציבות בשלמות המבנית של הבריכה, ובמקרים האחרים יספיק אישור של מהנדס המפעל.
• החרגת בריכות נגר עילי מההנחיות: המשרד קיבל את ההערה והבהיר שבריכה המשמשת לאגירת נגר עילי נקי (שאינו מזוהם) לא נדרשת לעמוד בהנחיות בריכות אידוי ואגירה וההנחיות עודכנו בהתאם.
• בקשה שההנחיות יחולו רק על בריכות חדשות ולא על קיימות: המשרד לא קיבל את הבקשה והשיב כי ההוראות בפרק ב' מתייחסות להקמה של בריכה ולא רלוונטיות לברכות קיימות, וההוראות שבפרק ג' וד' מתייחסות להפעלת בריכה והשבתת בריכה בהתאמה, רלוונטיות גם לבריכות קיימות.

בנוסף לכך, סעיפים שהתייחסו לקבלת אישור הזרמה ולהפעלת הבריכה, נוספו אפשרויות. במקום שאישור ההזרמה יינתן רק על ידי הממונה או נותן האישור כמו שנכתב בטיוטה, הוחלט כי גם אישורים מסוימים שניתנו בעת הקמת הבריכה יספיקו לעתים גם לשלב הפעלתה.

לגבי הפסקת הזרמה לבריכה, הוסרה מהנוסח הסופי החובה לקבל אישור הזרמה במקרה שהופסקה קודם ההזרמה לתקופה של יותר מ-6 חודשים.

כמו כן, פורסם כאמור קובץ RIA מעודכן שמלווה את הנוסח הסופי של ההנחיות, ובו מופיעות גם חלק מהערות הציבור שהתקבלו ומענה המשרד אליהן וגם פרק חדש של סיכום, שם מפורטים מטרת ההנחיות והעלויות החדשות שצפויות לתעשייה בעקבותיהן.

הסיכון הסביבתי מבריכות אידוי ואגירה של שפכים תעשייתיים

הסיכון לסביבה מהבריכות נובע מכך שמדובר בתשתיות פתוחות, בעלות שטח פנים רחב המשתרעות על שטחים נרחבים, המכילות שפכים או נוזלים תעשייתיים, המצטברים על גבי יריעות איטום שמונחות בתחתית הבריכה.

בתשתיות מסוג זה, עשויים להימצא כשלים הנדסיים שיכולים להוביל לפגיעה סביבתית מתמשכת או אף לאירועי קריסה של תשתית הבריכה.

בנוסף לכך, לעיתים, כמו במקרה של בריכות אידוי, מתחוללים בבריכות תהליכים כימיים-פיזיקאליים המחייבים את תפעולן השוטף, למשל לפנות מהן משקעים, שעלולים להגביר את הסיכון לכשלים ההנדסיים.

בשל מאפייניהן ההנדסיים ותכולתן, בריכות האידוי והאגירה חושפות את הסביבה לסיכון גבוה של זיהומים ומטרדים, לרבות זיהום אוויר, זיהום מים וקרקע ומטרדי ריח.

לפי קובץ ה-RIA שצורף לטיוטת ההנחיות החדשה, בעשור האחרון התרחשו מספר מפגעים סביבתיים כתוצאה מכשלים בתפעול הבריכות. תכנון הנדסי שגוי, תפעול לקוי של הבריכות, חוסר בבדיקות שגרתיות הנדסיות ליציבות סוללות הבריכות, חוסר בהתראות חירום ואי פינוי משקעים כראוי הובילו לקריסת סוללות לנחלים סמוכים אשר גרמו לזיהומם ופגעו בחי ובצומח.

במקרים אחרים בריכות עלו על גדותיהן וגלשו על פני קרקע חשופה לאורך עשרות מטרים. הדבר קרה בשל אי התחשבות בקצב האידוי ופינוי המשקעים וחוסר בנפח אגירה לחירום.

כמו כן, לאורך השנים היו אירועים רבים של דליפה וחלחול של השפכים לקרקע ולמי התהום. הסיבות להם היו תכנון הנדסי שאינו מתאים לתכולת הבריכה והזרמה של נוזלים ומוצקים שלא עומדים בתקנות ובתנאים ברישיונות של העסק הם שגרמו לנזק הסביבתי הגדול.

לצד זאת, התרחשו גם אירועים של מפגעי ריח כתוצאה מתפעול לקוי של הבריכות, שאיבת יתר וחוסר במכשירי דיגום ואנליזות בבריכות. בנוסף, כתוצאה מתקלות במט"שים מפעליים הוזרמו שפכים לא מטופלים ישירות לבריכות אגירה.

על מי ההנחיות לא יחולו?

ההנחיות יחולו על כל בריכות האידוי והאגירה, למעט:

• בריכת אידוי כמשמעותה בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (שטיפת מתקני ריסוס), 1991
• בריכה המשמשת למיחזור מים בתעשיית בטון, או בתעשיית מחצבים ומחצבות, ובלבד שאין הצטברות של מלחים כלורידים, מלחים נתרניים או חומרים מסוכנים בתהליך מיחזור המים
• בריכות אגירה עבור: רפש פוספאט או פוספוגבס, גידול דגים, שפכים או קולחין במט"שים סניטריים או מים שפירים
• בריכות נגר עילי נקי (סעיף זה התווסף בנוסח הסופי)

---

מסמכים רלוונטיים: