שפכי תעשייה: הרחבת רשימת המזהמים האסורים
בכנס בנושא שפכי תעשייה נחשפו תוכניות הרגולטור לשנתיים הקרובות בהם: הרחבת רשימת המזהמים שהזרמתם לביוב תוגבל, הרחבת הדיווח הדיגיטלי ל- 1,000 מפעלים ובתי עסק, ועוד..
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 29/6/2021

בשבוע שעבר התקיים כנס בנושא שפכי תעשייה שאורגן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, התאחדות התעשיינים ועו"ד אמיר פיש, והשתתפו בו נציגי תעשייה, משרדי ממשלה ובעלי עניין נוספים.

במהלך הכנס נסקרו השינויים העיקריים שהתרחשו בעשור האחרון עקב אימוץ כללי שפכי תעשייה, והשחקנים העיקריים בתחום הציגו את נקודת מבטם. בתוך כך, המשרד להגנ"ס הודיע על יעדיו הקרובים ועל כיווני פעולה אפשריים בעתיד בתחום שפכי תעשיה.


כתבות רלוונטיות:

  1. הנחיות לדיווח דיגיטלי של דיגומי שפכי תעשייה, 13.5.2018
  2. אושרו תעריפי שפכים אסורים חדשים, 23.1.2017
  3. עדכון הנחיות ניטור שפכים, 21.2.2021
  4. תחזוקת מפרידי שמן/דלק ממים, 06.9.2020
  5. למידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot​

בקרוב: הנחיות לבריכות אידוי, הרחבת דיווח דיגיטלי ועוד

נציגי המשרד להגנ"ס, הציגו בכנס את הדגשים של תוכנית העבודה של אגף קרקעות מזוהמות ושפכי תעשייה לשנים 2022-2021.

בתקופה זו המשרד מתכוון לפרסם הנחיות להקמה, תפעול וסגירה של בריכות אידוי ואגירה של שפכי תעשייה. כמו כן, המשרד מתכוון לפעול להטמעת מצאי זרמים, שמשמעותו הפרדת זרמים בתוך המפעל במטרה להבין אילו זרמים בעייתיים ולמנוע את הזרמתם למערכת הביוב.

בנוסף, בקרוב גם תאגידי המים יחוברו למערכת הדיווח הדיגיטלי של ניטור ודיגום שפכי תעשייה, בה מדווחים כיום כ-170 מפעלים המחויבים בדיווח דיגיטלי. בנוסף מתוכנן להרחיב את המערכת כך שכ- 1,000 מפעלים (דירוג a ו- b של השפעה סביבתית) יוכלו לדווח באמצעותה על תוצאות דיגומי השפכים שלהם. זאת מבין 3,000 מפעלים (ובתי עסק) להם תוכנית ניטור שפכי תעשייה שניתנה להם מתאגיד המים במסגרתם נערכים כ-10,000 דיגומי שפכי תעשייה מדי שנה.

כמו כן בתוכנית להקים ממשק למערכת דיווח שפכי תעשייה גם לציבור ולרגולטורים משיקים.

כמו כן צוינו כיוונים אפשריים לפיתוח רגולציה של שפכי תעשייה, בהם:

  • בחינת ההשפעה הסביבתית של מזהמים משפכי תעשייה בדגש על שימוש בקולחין להשקייה
  • הוספת פרמטרים לערכי הסף של שפכים חריגים ואסורים כגון תרופות, הורמונים, ממסים, PFAS  וחומרי הדברה, מדדים לרעילות, לפריקות ושארתיות
  • התייחסות למקורות זיהום שפכים נוספים, כגון חקלאות, בתי חולים ובריכות שחיה
  • הטמעת היררכיית הטיפול בשפכים, כאשר בראש - מניעת הזרמת השפכים לביוב והשבתם, בעדיפות שנייה הפרדת זרמי השפכים במקור (בשטח המפעל) ומיחזורם, וכשאין ברירה – טיפול וסילוק השפכים לפני הזרמתם לביוב.

170 בקשות להקלות בהזרמת שפכים תעשייתיים מדי שנה

נציגי המשרד להגנ"ס הציגו בכנס את נתוני הבקשות להקלה בהזרמות שפכי תעשייה למערכת הביוב העירונית, לפיהם מדי שנה מוגשות כ- 170 בקשות.

מתוך 170 הבקשות להקלה, כ-90 בקשות עוסקות בהזרמת שפכים חריגים טעוני אישור, שעוסקים במזהמים הבאים: TP, TKN, TSS ו-COD. 40 בקשות נוספות עוסקות בהקלה להזרמת שפכים עם המזהמים כלוריד, נתרן, פלואוריד ובורון. כ-30 בקשות נוספות מתמקדות בחומרים סולפיד וסולפאט, כ-10 בקשות נוספות נוגעות ל-20 מזהמים - ביניהם מתכות, ויש גם בקשות בודדות שמוגשות בכל שנה וקשורות להוראות 'תקנות איסור הזרמת תמלחת'.

בראש רשימת החריגות: תעשיית ציפוי המתכות

גם נתונים על מספר החריגות בתוצאות דיגום שפכי תעשייה בפילוח לפי סוג המזהם ותחום הפעילות, הוצגו בכנס. לפי הנתונים, תעשיית ציפוי המתכות היא שיאנית החריגות עם 50 הזרמות חריגות, בהם מגוון מזהמים שונים.

אחריה נמצאת תעשיית המזון עם 39 חריגות, מרביתן ב 2 מזהמים: נתרן (16) ובורון (15). לעומתן, בשאר תחומי הפעילות (תעשיה כימית, משחטות, עסקי מזון ומשקאות) נרשמו חריגות בודדות.

מסיכום נתוני החריגות עולה כי שני המזהמים בהם התגלו מרבית החריגות הם בורון (25 חריגות) ונתרן (26 חריגות).

מגמת שיפור בריכוז המזהמים והחריגות בשפכים ובבוצה

נציג רשות המים הציג בכנס נתונים לפיהם בשנים האחרונות חל שיפור בריכוז המזהמים בשפכים ובאיכות הבוצה, כתוצאה מיישום כללי שפכי תעשייה.

כך לדוגמא צנח הריכוז השנתי הממוצע של COD [Chemical Oxygen Demand - צריכת חמצן כימית] בשפכים אשר בשנת 2013 עמד על כ-2,500 מג"ל וב-2018 פחת ביותר מ 50% לכ-1,200 מג"ל, כך לפי דיווחי תאגידי המים שהוצגו בכנס.

ריכוז COD צח"כ שנתי ממוצע בשפכים

השיפור בא לידי ביטוי גם במספר החריגות שמצאו תאגידי המים בהזרמת שפכים אסורים, עבור המזהמים המרכזיים: נתרן, מתכות, שמנים ושומנים והפרמטר 'ערך הגבה', כפי שדווחו לרשות המים בשנים 2013-218. זאת אף שמספר הדיגומים כמעט הוכפל מ כ 5,500 בשנת 2013 לכ- 10,100 בשנת 2018. כך מספר החריגות בנתרן עמד על כ-1150 בשנת 2013 ועל כ-900 חריגות בשנת 2018. יש לציין כי מספר החריגות במזהם 'כלוריד' ללא מגמת שינוי בשנים אלו.

גם לפי נתוני המט"שים אפשר לראות ירידה בריכוזי ה-COD עם השנים, במקביל למגמת ירידה בריכוז המתכות בבוצה. כך ניתן לראות ירידה של יותר מ- 50% בריכוז של כרום [Cr], ניקל [Ni] ועופרת [Pb] בבוצה בין השנים 2012 לשנים 2018. לעומת זאת בריכוז האבץ [Zn] והנחושת [Cu] בבוצה אין מגמת שינוי ברורה בשנים אלו.

ריכוז מתכות שנתי ממוצע בבוצה

בכל מקרה, הריכוז הממוצע של המתכות בבוצה נכון לשנת 2018 נמוכים באופן משמעותי מערכי הסף המוגדרים בתקנות הבוצה.

הנתונים האלה מגובים גם בירידה משמעותית בסכומי החיובים בגין הזרמת שפכים אסורים וחריגים, אותם חייבו תאגידי המים את המפעלים החורגים. כך, החיובים השנתיים של שפכים אסורים וחריגים עמדו על 70 מיליון ₪ בשנה ב-2013, וירדו באופן הדרגתי ל-30 מיליון ₪ בשנת 2018. השנה האחרונה לגביה הוצגו נתונים. חשוב לציין כי גם שינוי שיטת חישוב התעריפים של שפכים אסורים, בין היתר השינויים שנכנסו לתוקף בינואר 2017, השפיעו על היקף החיובים.

חיובים כספיים בגין שפכים אסורים וחריגים, לפי שנה

מה הבעיה עם שפכים תעשייתיים?

שפכי התעשייה מהווים רק כ – 15% מכלל השפכים המוזרמים לביוב בישראל ואף על פי כן מקבלים תשומת לב רבה מהרגולטורים השונים והטיפול בהם דורש השקעת משאבים ניכרת . אחת הסיבות העיקריות לכך היא פוטנציאל הזיהום והנזק הגבוה שיש לשפכי תעשיה, הן לצנרת הביוב העירונית, הן למט"ש האזורי ולבסוף לאיכות מי הקולחין שמשמשת להשקיה חקלאית ועלולה להזיק לקרקע ולגרום להצטברות מזהמים בתוצרי המזון החקלאי. כל זאת, בהשפעה רבה יותר של שפכי התעשייה ביחס לחלקה בכלל השפכים בישראל.

בעיית טיפול בשפכים תעשייתיים במט"ש

בשפכי תעשיה יש סיכוי גבוה יותר למצוא מזהמים בריכוז גבוה הדורשים מהמט"ש (מכון טיפול בשפכים) הקולט טיפול עודף ויקר יותר ולפעמים אף חוסר יכולת לטפל בריכוז המזהמים. בנוסף, יש סיכוי גבוה יותר למצוא בשפכי תעשיה מזהמים שהמט"ש כלל לא יכול לפרק או לסלק מתוך השפכים.

מכיוון שבישראל 86%(!) מהשפכים מושבים (משמשים להשקיה חקלאית), במידה ומט"ש מסוים לא יכול לטפל במזהמים, הנזק הנגרם כפול, היות וגם מפסידים מי השקיה וגם יש להעביר את אותה מנת שפכים מזוהמת למתקן טיפול מיוחד ויקר. שלא לדבר על אפשרות שהמזהמים לא מטופלים ובכל זאת מוזרמים מהמט"ש להשקיה חקלאית.


הדברים נאמרו בכנס שפכי תעשייה ביוזמת המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה


מסמכים רלוונטיים: