המשרד להגנת הסביבה מפרסם טיוטה להערות הציבור של הנחיות חדשות לבריכות אידוי ואגירה של שפכים או נוזלים תעשייתיים. ההנחיות נוגעות לאופן ההקמה, ההפעלה וההשבתה של בריכות מסוג זה. לפי המסמכים, כיום קיימת אי ודאות בדבר מדיניות המשרד בנושא וכתוצאה מכך נגרם נזק לסביבה. ההנחיות מתוכננות להשתלב בהיתר הרעלים או ברישיון העסק של מפעילי הבריכות.

כחלק מתהליך גיבוש הטיוטה התקיימו דיונים עם משרד הבריאות, רשות המים, משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים.

כיום בישראל יש כ-209 בריכות אידוי או אגירה בכ-50 מפעלים. בבריכות אגירה אוגרים נוזלים במסגרת פעילות תעשייתית, ומשתמשים בהם בהמשך. לעומתן, בריכות אידוי מהוות אמצעי לסילוק שפכים תעשייתיים באמצעות אידוי ופינוי, טיפול או הטמנה של המשקעים ומהוות יעד סופי עבור השפכים התעשייתיים.

ניתן להגיש הערות ציבור לטיוטת ההנחיות עד לתאריך 14.01.2022.

כתבות רלוונטיות:

1. שפכי תעשייה: הרחבת רשימת המזהמים האסורים, 29.6.2021
2. דליפת שפכים ממפעל רותם לנחל אשלים, 02.7.2017
3. הנחיות לדיווח דיגיטלי של דיגומי שפכי תעשייה, 13.5.2018
4. שיקום הקישון מתחדש, 14.07.14
5. שפכים תעשייתיים | infospot

בריכות אידוי ואגירה הן ההעדפה האחרונה

כבר בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה) מ-1997, הוחלט כי בריכות אידוי ואגירה יוקמו רק אם אין חלופה זמינה, ישימה כלכלית ובלתי מזיקה לסביבה, לטיפול בשפכים או לסילוקם. כלומר בריכות אידוי ואגירה הן מעין מוצא אחרון.

הסיבה לכך היא שהבריכות אינן בטוחות לסביבה ויוצרות פוטנציאל גבוה לזיהום אוויר, זיהום קרקע, מי נחלים ומי תהום. כעת, בטיוטה ההנחיות החדשה, נכתב שאם כבר הוחלט להקים בריכה, יש לעשות זאת על פי הוראות מסוימות להקמתה, הפעלתה והשבתתה בסוף חייה, על מנת לצמצם את הסיכון לסביבה.

אלא שבחקיקה הקיימת, אין פירוט של אמות המידה שמאשרות היעדר חלופה זמינה לבריכות אידוי ואגירה, וההנחיות החדשות באות לגשר על הפער הזה, בין היתר. כלומר עד היום לא היו תנאים המגדירים האם מוצדק להשתמש בבריכות אידוי במקום טכניקות סביבתיות שונות.

בנוסף, ההנחיות מפרטות דרישות סף להקמת בריכות בטכניקה המיטבית הזמינה BAT, וכן הפעלה והשבתה של בריכות, זאת משום שחומרת הסיכון מהבריכות נובעת גם מגורמים אלה, וכן ממיקומן, גודלן ותכולת הנוזל בהן.

מטרת ההנחיות היא לייצר שקיפות וודאות לגבי מדיניות המשרד להגנ"ס בנושא, זאת כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה. ההנחיות יסייעו לנהל את הסיכונים מהבריכות, ויש בהן דגש גם לחומרות סיכון שונות.

איפיון בריכות האידוי והאגירה הקיימות: רמת סיכון ותכולה

כאמור, כיום בישראל יש כ-209 בריכות אידוי או אגירה בכ-50 מפעלים. כחלק מהכנת ההנחיות, הבריכות דורגו לפי רמת הסיכון שלהן לסביבה. מפילוח של סוגי בריכות האידוי והאגירה הקיימות, ניכר כי כמחצית מהן הן בעלות סיכון סביבתי בינוני (110 מתוך 212), 30% בסיכון סביבתי נמוך, ו- 17% בסיכון סביבתי גבוה.

עוד ניתן ללמוד מהפילוח כי 32% מהבריכות מכילות נוזלים 'מסוכנים', ו- 30% מהבריכות מכילות נוזלים עשירים בנוטריינטים, תמלחות מזון או תשטיפי מטמנה.

חלוקת הבריכות לפי סיכון ותכולה

להגדלה לחצו כאן

הסיכון הסביבתי מבריכות אידוי ואגירה של שפכים תעשייתיים

הסיכון לסביבה מהבריכות נובע מכך שמדובר בתשתיות פתוחות, בעלות שטח פנים רחב המשתרעות על שטחים נרחבים, המכילות שפכים או נוזלים תעשייתיים, המצטברים על גבי יריעות איטום. בתשתיות מסוג זה, עשויים להימצא כשלים הנדסיים שיכולים להוביל לפגיעה סביבתית מתמשכת או אף לאירועי קריסה של תשתית הבריכה.

בנוסף לכך, לעיתים, כמו במקרה של בריכות אידוי, מתחוללים בבריכות תהליכים כימיים-פיזיקאליים המחייבים את תפעולן השוטף, למשל לפנות מהן משקעים, שעלולים להגביר את הסיכון לכשלים ההנדסיים.

בשל מאפייניהן ההנדסיים ותכולתן, בריכות האידוי והאגירה חושפות את הסביבה לסיכון גבוה של זיהומים ומטרדים, לרבות זיהום אוויר, זיהום מים וקרקע ומטרדי ריח.

לפי קובץ ה-RIA שצורף לטיוטת ההנחיות החדשה, בעשור האחרון התרחשו מספר מפגעים סביבתיים כתוצאה מכשלים בתפעול הבריכות. תכנון הנדסי שגוי, תפעול לקוי של הבריכות, חוסר בבדיקות שגרתיות הנדסיות ליציבות סוללות הבריכות, חוסר בהתראות חירום ואי פינוי משקעים כראוי הובילו לקריסת סוללות לנחלים סמוכים אשר גרמו לזיהומם ופגעו בחי ובצומח.

במקרים אחרים בריכות עלו על גדותיהן וגלשו על פני קרקע חשופה לאורך עשרות מטרים. הדבר קרה בשל אי התחשבות בקצב האידוי ופינוי המשקעים וחוסר באוגר חירום. באירועים אחרים הוזרמה תכולת בריכת אידוי לנחל סמוך באמצעות צינור, באופן רציף ובספיקה גבוהה.

כמו כן, לאורך השנים היו אירועים רבים של חלחול לקרקע ולמי התהום. הסיבות להם היו תכנון הנדסי שאינו מתאים לתכולת הבריכה והזרמה של נוזלים ומוצקים שלא עומדים בתקנות ובתנאים ברישיונות של העסק הם שגרמו לנזק הסביבתי הגדול.

לצד זאת, התרחשו גם אירועים של מפגעי ריח כתוצאה מתפעול לקוי של הבריכות, שאיבת יתר וחוסר במכשירי דיגום ואנליזות בבריכות. בנוסף, כתוצאה מתקלות במט"שים מפעליים הוזרמו שפכים לא מטופלים ישירות לבריכות אגירה.

למה צריך הנחיות חדשות? מה חסר בהוראות הקיימות?

לדברי המשרד להגנ"ס, כיום קיימת אי ודאות במגוון שאלות הקשורות בבריכות אידוי ואגירה. להלן השאלות הפתוחות, שההוראות החדשות נועדו לתת עליהן מענה:

• אי ודאות לגבי אישור להקמת בריכה והכרוך בכך
• אי ודאות להוראות לתכנון בריכה, תפעולה והשבתתה, לרבות התייחסות לאיכות הזרמים לבריכה, לבקרה וניטור זיהומים ומטרדים למדיות שונות ממנה וכן לטיפול בעת דליפה/כשל
• אי ודאות לגבי הוראות השבתת בריכה ושיקום הסביבה שמקיפה אותה

בנוסף, כיום אין ביטוי מפורש לשונות הסיכון בהתאם למאפייני הבריכה וסביבתה. כתוצאה מכך לעיתים קיימת כפילות ברגולציה ולעיתים חוסר ברגולציה ובהוראות מספקות. אלה עלולים לגרום לחוסר אחידות בין המחוזות. לפיכך, מטרת ההוראות הנוכחיות הן גם לייצר אחידות בין המחוזות ולמנוע כפל דרישות וגם לייעל את הבקרה על הבריכות כדי למנוע פגיעה בסביבה

על מי ההנחיות לא יחולו?

ההנחיות, לאחר שיאושרו, צפויות לחול על כל בריכות האידוי והאגירה, למעט:

• בריכת אידוי כמשמעותה בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (שטיפת מתקני ריסוס), 1991
• בריכה המשמשת למיחזור מים בתעשיית בטון, או בתעשיית מחצבים ומחצבות, ובלבד שאין הצטברות של מלחים כלורידים, מלחים נתרניים או חומרים מסוכנים בתהליך מיחזור המים
• בריכות אגירה עבור: רפש פוספאט או פוספוגבס, גידול דגים, שפכים או קולחין במט"שים סניטריים או מים שפירים

כמו כן, למשרד להגנ"ס יש סמכות להורות על הוראות פרטניות ומותאמות למפעיל בריכה, בשונה מההוראות החדשות. 

לצד טיוטת ההנחיות החדשות פורסמו מסמכים נוספים:

• קובץ RIA, שנועד להעריך את השפעת הרגולציה החדשה המוצעת על בעלי העניין הנושאים
• טיוטת נספחים להנחיות בריכות אידוי ואגירה הכוללים:
  • הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה בהליך תכנון בריכה
  • איכות נוזלים מותרת להזרמה לבריכה
  • דירוג רמת הסיכון של הבריכה
  • תדירות פעולות בקרה וניטור בריכה
  • ריכוז מסמכים, דוחות ובקשות בהתאם לסעיפי ההנחיות
• טיוטת נספח 3א- מטריצה להערכת סיכונים של בריכות

---

מסמכים רלוונטיים: