לאחר משא ומתן של 4 שנים, 196 מדינות חתמו השבוע במונטריאול, קנדה, על הסכם היסטורי לשימור המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות העולמיים. במסגרת ההסכם נקבעו 23 יעדים לסוף העשור (2030), ובראשם: 

• שימור 30% מהשטחים הפתוחים העולמיים בים וביבשה
• שיקום 30% מהשטחים הפגועים בים וביבשה
• צמצום של 50% בקצב חדירת מינים פולשים

ההסכם אושר בתום שבועיים של דיונים, בהם נטלו חלק גם נציגי המשרד להגנת הסביבה. ארה"ב היא היחידה מתוך 197 מדינות שלקחו חלק בועידה, שלא חתמה על ההסכם.

במסגרת ההסכם אושר כי עד סוף העשור יועברו כ-200 מיליארד $ בכל שנה לטובת שמירת הטבע והשטחים הפתוחים למדינות מתפתחות, הידועות במערכות האקולוגיות העשירות והחיוניות שנמצאות בשטחן.

בעקבות ההסכם, ישראל תידרש להתאים את התוכנית הלאומית שלה לשמירה על המגוון הביולוגי ליעדים שסוכמו, שבתוך 8 שנים יהיה עליה להשיגם. בוועדה במונטריאול נקבעו מנגנוני דיווח המחייבים את המדינות החתומות, כולל ישראל, לדווח על התקדמותן בהשגת היעדים.

הביקורת הנשמעת על ההסכם היא שבדומה להסכמים בינלאומיים נוספים, ובראשם הסכמי האקלים, מדובר בהצהרות בלבד שלא ייושמו, מכיוון שאין בהסכם אכיפה או ענישה למדינות שלא יעמדו ביעדים. כמובן שהעובדה שארה"ב לא חתמה על ההסכם גם פוגעת בסיכויי מימושו.

כתבות רלוונטיות:

1. האיומים על הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, 13.7.2022
2. הוועדה אישרה את הצעת החוק לדיווח על מצב הטבע, 03.7.2022
3. השרה להגנ"ס חזרה בה מהתמיכה בחוק המגוון הביולוגי, 03.3.2022
4. לחייב דיווח על מצב הטבע ומגוון ביולוגי, 29.12.2021
5. מצב המערכות האקולוגיות בישראל מתדרדר, 28.10.2021
6. עודכנה רשימת המינים המוגנים, 15.12.2019

האיומים על הטבע והמגוון הביולוגי בישראל

לפי דוח מצב הטבע בישראל 2022 שפורסם ביולי האחרון, 15% מהשטחים המיוערים נשרפו לפחות פעם אחת בין השנים 2021-2015. כמו כן, חלה עליה בזיהומי אור בארץ, הואץ קצב התחממות היבשה והים יותר מהממוצע העולמי, ונמצא כי שטחים פתוחים נרחבים נוצלו תוך פגיעה במגוון הביולוגי.

לפי הדוח, בין השנים 2017 ו-2020 נגרעו בממוצע 30 קמ"ר בשנה לצורכי פיתוח. בשנים אלה כ-72 קמ"ר של שטחים טבעיים ומיוערים הומרו לשימושי קרקע שונים, 32 קמ"ר הותמרו לשטחים בנויים, 22 קמ"ר הותמרו לחקלאות, והשאר לשימושים אחרים כמו תחבורה, מחצבות ושדות סולריים. גם כ-69 קמ"ר של שטחי חקלאות הומרו לשימושי קרקע שונים, כ-66% מתוכם לבינוי.

גריעת השטחים הפתוחים מתרחשת גם ביחידות האקולוגיות. חולות מישור החוף למשל איבדו כ-2% משטחם בין השנים 2017 ו-2020. אחת הבעיות העיקריות בגריעת שטחים פתוחים לטובת בינוי למשל היא קיטוע השטחים ליחידות קטנות, והיעדר רצף שטחים פתוחים, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה.

היקף השטח הנמצא במרחק של פחות מק"מ אחד מהכביש הקרוב ביותר בישראל עומד על 12,113 קמ"ר (55% משטח המדינה): מצפון לבאר שבע, 83% מהשטח מרוחקים פחות מק"מ אחד מהכביש הקרוב ביותר, לעומת 29% מהשטח שמדרום לבאר שבע.

שטחים מוגנים ביבשה ובים בארץ

היקף השטחים המוגנים, שמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים ומאושרים, עמד בדצמבר 2021 על כ-26.1% משטחה של ישראל – עלייה של 9.6% בשטחם ב-4 השנים האחרונות. כמחצית משטחי שמורות הטבע בישראל וכשמינית משטחי היער בניהול קק"ל נמצאים בתוך שטחי אש פעילים.

ב-3 השנים האחרונות הוכרזו בפעם הראשונה שמורות טבע ימיות בשטחים נרחבים בישראל, וכיום כ-4% משטח המים הריבוניים מוגדרים שמורות טבע.

בחלק מהיחידות האקולוגיות בישראל פחות מ-30% מהשטח מוגדרים שטח מוגן, ולעיתים אף פחות מ-10% ממנו מוגדרים כך. אחד היעדים שהציב המשרד להגנת הסביבה הוא הגנה על לפחות 30% משטחן של היחידות האקולוגיות הסובלות מהגנה חסרה.

כיצד משפיע שינוי האקלים על המגוון הביולוגי?

דוח מצב הטבע בדק לראשונה גם את השפעת שינויי האקלים הצפויה על המגוון הביולוגי. חלק מהנזקים קורים כבר בהווה. כך, לפי הדוח, בים התיכון הישראלי נכחדו עשרות מיני רַכִּיכוֹת במהלך כמה עשורים, כנראה בשל התחממות מי הים.

ישראל מתחממת מהר יותר מהממוצע העולמי, וצפויה להיעשות שחונה יותר. בעקבות ירידה בכמות המשקעים ועלייה בטמפרטורה ובאידוי צפויה בישראל פגיעה משמעותית בבתי גידול של מים מתוקים – נחלים, מעיינות ובריכות חורף. שינוי משטר הגשמים ועלייה בטמפרטורה ובאידוי הם בין הגורמים התורמים לעלייה בתדירות, בעוצמה ובשטח של השריפות בישראל.

בנוסף לכך, ישראל היא קצה גבול התפוצה של מינים רבים, והתחממות האקלים עלולה לגרום להכחדתם המקומית. בשל ההתחממות, עופות נודדים מקדימים לנדוד ונאלצים לקצר את זמני השהייה שלהם בעצירות הביניים הנדרשות למנוחה ולאכילה.

לצד זאת צוין בדוח כי לא תמיד פשוט להבחין בהשפעות הישירות של שינויי האקלים על הטבע. דוגמה לכך היא העלייה בכיסוי הצומח באזור הים-תיכוני בישראל בשל צמצום הרעייה והכריתה בו, על אף ההתחממות וההתייבשות ההדרגתיות באזור.

תמיכה של 600 אלף ₪ למיזמי מגוון ביולוגי בחברות

לאחרונה דיווחנו כאן כי המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע פרסמו סבב נוסף, חמישי במספר, של הקול קורא לתמיכה במיזמים של חברות לשמירה על הטבע והמגוון הביולוגי. במסגרתו יזכו לתמיכה 4 מיזמים בסך כולל של 600 אלף ₪.

יש שני מסלולי תמיכה שונים:

• מסלול מגוון ביולוגי
• מסלול ייעודי לחקלאות בהקשר של שמירת הטבע והמגוון הביולוגי

התמיכה תינתן עבור שעות ייעוץ וליווי מטעם יועצי המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, ובמסלול החקלאות גם עבור ביצוע פיילוט וניטור.

למסלול הראשון (מגוון ביולוגי) יכולה לגשת כל חברה רשומה שמקיימת פעילות הקשורה לקול הקורא, לרבות אגודה שיתופית או חברת שותפות.

תוצרי מסלול זה אמורים לכלול בין היתר דוח בנושא התחשבות החברה במגוון הביולוגי בפעילותה, אשר היא תכין בעזרת היועצים שתקבל. הדוח יכלול למשל מדדים לניהול סטנדרטים אקולוגיים בשרשרת האספקה ו/או תכניות עבודה מפורטות לניהול השפעות שוליים של פרויקטים על המגוון הביולוגי (למשל זיהום תאורה, פסולת אורגנית, מינים פולשים וכד'), הטמעת שיקולי המגוון הביולוגי במדדים פיננסיים ועוד.

למסלול השני (חקלאות ומגוון ביולוגי והפחתת זיהום לנחלים) יכולה לגשת כל חברה רשומה, לרבות אגודה שיתופית או חברת שותפות, העוסקת בחקלאות או משפיעה על ניהול שטח חקלאי במסגרת שרשרת האספקה שלה.

גם תוצרי המסלול השני אמורים לכלול דוח מסכם בנושא הטמעה בפעילות החברה של שיקולי המגוון הביולוגי והפחתת זיהום לא מוקדי וסחף קרקע מהשטח החקלאי לנחלים. הדוח יוכן על ידי החברות הזוכות בסיוע היועצים המקצועיים. בנוסף, הזוכה מתחייבת לבצע גם פיילוט מעשי שהדוח יסקור ויתבסס עליו. בין היתר, הדוח אמור לכלול תוכנית עבודה מפורטת, עדכון נהלים, יצירת מדדים לניהול בשרשרת האספקה ועוד.

התייחסויות

ד"ר נטע ליפמן, סמנכ"לית בכירה למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה: "כיום כבר ידוע כי לא ניתן לנתק את הקשר בין שלושת המשברים המרכזיים: משבר המגוון הביולוגי, משבר האקלים והמגפות. הפתרון למשברים נמצא בשמירה על מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות.

אישור התוכנית האסטרטגית מוכיח כי העולם וישראל בתוכו עמלים ומחויבים למציאת פתרונות לאתגרים אלו. אנו בישראל מברכים על הכנסת היעדים השאפתניים לתוכנית, מחויבים לה, וכן לאימוצה המהיר וליישומה בפועל".

ד"ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה: "זהו יום היסטורי לטבע ולאדם. במעמד זה חברו יחד כל מדינות העולם כדי לאשר תוכנית גלובלית חדשה שתיתן כלים למנוע את המשך הידרדרות המגוון הביולוגי ולתחילת השיקום שלו.

עבודה רבה עוד לפנינו, אך לאחר ארבע שנים של עבודה קשה וציפייה, יש לעולם סוף סוף תוכנית גלובלית חדשה שמייצרת חזון ואופק חדשים שאיתם אפשר להתקדם קדימה".

---

מסמכים רלוונטיים: