מבקר המדינה מפרסם היום דוח העוסק בחוק הפיקדון למכלי משקה ועמידה ביעדי האיסוף והמיחזור הקבועים בו. לפי הדוח חלה ירידה של 20% באיסוף של מכלי משקה גדולים במיחזוריות (כלובי המיחזור) בין שנת 2016-2017 לשנת 2019, אך המגמה צפויה להשתנות בעקבות החלת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים, שיתחיל בסוף השנה.

לצד ניתוח החלופות בהם ממוחזרים הבקבוקים, המבקר מציע למשרד להגנ"ס להדביק את הפער עם מדינות ה OECD ולקבוע יעד איסוף של מכלי משקה של 77% עד שנת 2025 ו-90% עד שנת 2029.

הדוח מתייחס בהרחבה גם לתחום של ייבוא מכלי משקה לישראל תוך התחמקות מתשלום דמי פיקדון עבורם, ומציין כי נכון להיום עדיין לא נפתרה הבעיה ועקב כך נוצרת תחרות לא הוגנת מול יצרני המשקאות בישראל וכתוצאה מכך המדינה מפסידה מיליוני שקלים בשנה.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק הפיקדון על הבקבוקים הגדולים ייכנס לתוקף עוד שנה, 03.12.2020
2. ההחלטה על פיקדון לבקבוקים גדולים נדחתה, 22.09.2020
3. בג"ץ: מדוע אלקין אינו מחיל את הפיקדון על מיכלים גדולים?, 22.12.2019
4. יצרני המשקאות ישלמו קנס של 48 מיליון ₪, 28.05.2018
5. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

ירידה משמעותית באיסוף מכלי משקה ואריזות

לפי הדוח, בין השנים 2017-2016 עמד שיעור איסוף המכלים הגדולים במיחזוריות (כלובי המיחזור הפרושים ברחובות הערים) על 41%. אך ב-2019 ירד שיעור האיסוף ל-33%.

שיעור איסוף המכלים הגדולים הן באמצעות המיחזוריות והן באמצעות הפח הכתום היה 45% בין השנים 2017-2016, וירד ל-40% בלבד בשנת 2019. לעומת זאת, נרשמה עלייה בחילוץ מכלי המשקה מזרם האשפה הממוין בתחנות המעבר מ-55% בשנים 2017-2016 ל-60% בשנת 2019.

עוד לפי דוח המבקר, בשנת 2018 אסף תאגיד המיחזור אל"ה כ-91% ממכלי המשקה הקטנים שנאספו וכ-99% מהמכלים הגדולים. חברת מיחזור הבקבוקים אסופתא אספה כ-8.6% ממכלי המשקה הקטנים באותה שנה.

בדוח צוין גם כי ההסתמכות על חילוץ בקבוקים בתחנות המעבר אינו עולה בקנה אחד עם מטרות חוק האריזות בדבר הפרדת פסולת אריזות מפסולת אחרת.

המשרד להגנ"ס מסר בתגובתו למבקר המדינה כי בחוק הפיקדון לא הוטלו מגבלות על מקור האיסוף, ולכן הממונה נאלץ להכיר באיסוף מכלי משקה מכל מקור שהוא. עוד נמסר כי מדובר במצב מצוי ולא במצב רצוי, ולשם ההשוואה, לפי חוק האריזות וחוק פסולת אלקטרונית המנהל לא יכיר בפסולת שלא הופרדה במקור.

חשוב להזכיר כי לאחרונה אישרה השרה להגנ"ס, גילה גמליאל, חוק פיקדון גם עבור בקבוקים גדולים אשר צפוי להיכנס לתוקף בסוף השנה. כך שעל אף הירידה בכמות הבקבוקים הנאספים לעומת שנים קודמות, המצב צפוי להשתנות עם החלת הפיקדון, שכן דמי הפיקדון מגבירים את המוטיבציה של הצרכנים להחזיר את הבקבוקים כפי שמעידים נתוני האיסוף שלהם.

אי עמידה ביעדי מיחזור מכלי משקה

לפי דוח המבקר, תאגיד אל"ה לא עמד ביעד המיחזור של 90% מהאיסוף המוכר – שנקבע בחוק הפיקדון, נכון לשנים 2017-2016. שיעור המיחזור המוכר של שתי חברות האיסוף יחד, אל"ה ואסופתא, היה בשנת 2016 43% ובשנת 2017 - 54% בלבד. בנסיבות אלה, עולה חשש כי מכלים שנאספו ולא מוחזרו הועברו להטמנה. כך לפי הדו"ח.

בתגובה לממצאי מבקר המדינה, השיב תאגיד אל"ה כי "אין חשש ממשי שהחומר שנאסף הוטמן, משום שהטמנה כרוכה בעלות, ואילו לחומר שכבר נאסף יש ערך כלכלי חיובי. לטענת חברת האיסוף, אי-ההכרה במיחזור כאמור נובעת רק מקשיים ביורוקרטיים שלפניהם ניצבה החברה, ובכלל זה: דרישה לקבלת אסמכתאות מסוימות לגבי המיחזור שבפועל בוצע על ידי תאגידי המיחזור ולא על ידי חברת איסוף א'; והיעדר אסדרה מיטבית בכל הקשור למפעלי מיחזור, שלפיה הבאת החומרים אליהם תיחשב מיחזור על פי החוק".

64% ממיחזור הבקבוקים באמצעות מערך ה RDF בחירייה

תאגיד אל"ה ייצא 92.5% מכמות מכלי המשקה שהוכרה כממוחזרת בשנת 2016. בשנת 2017 התאגיד ייצא למיחזור רק 24% מהמכלים, וזאת משום שהמשרד להגנ"ס הכיר בטיפול בהשבה (RDF) כמיחזור, ואכן רוב המיחזור שהוכר לשנת 2017 היה של השבת אנרגיה.

כך, בשנת 2017, 64% מהמיחזור שהוכר היה באמצעות השבת אנרגיה (שריפה) באמצעות מערך ה-RDF בחירייה שמספק פסולת ממוינת כתחליף דלק לכבשן המלט של מפעל המלט נשר ברמלה.

מדובר בכ-133 מיליון מתוך כ-210 מיליון מכלי משקה גדולים שמוחזרו בשנת 2017 וכזכור, טיפול בהשבה נמצא במדרג הטיפול הנמוך ביותר של היררכיית הפסולת, למעט הטמנת פסולת.

בתגובה לכך השיב המשרד להגנ"ס למבקר המדינה כי "בחוק הפיקדון אין מגבלה על אופי המיחזור, סוג המיחזור וכמות מכלי המשקה המופנים למיחזור לסוגיו. זאת ועוד, בהגדרת ״מיחזור״ בחוק הפיקדון אין הבחנה בין מיחזור לבין השבה לאנרגייה, כפי שיש בחוק האריזות, וההגדרה אף אינה תואמת את ההגדרה של ״מיחזור״ בדירקטיבה האירופית לפסולת (המחריגה בפירוש השבה)".

עוד צוין בתגובה כי המשרד ער לשוני בין ההגדרות בחוקי הפסולת השונים, וכי מדובר באחת מנקודות הקושי העיקריות בהיעדר חקיקה עקבית לטיפול בפסולת ואחת הסיבות לצורך באסדרה של התחום. במסגרת זו הממונה מוגבל למסגרת החוקית הקיימת בחוק הפיקדון, ועל כן הוא נאלץ להכיר בפעולות השבה כמיחזור, ללא הגבלה.

זיהוי מכלי משקה בעת הפקדתם

לצד המלצה לעשות שימוש במכונות אוטומטיות להפקדת הבקבוקים והחזר הפיקדון שייפרשו בסופרמרקטים, מבקר המדינה ממליץ למשרד להגנ"ס לאמץ את השיטה שנהוגה בגרמניה לזיהוי היצרן או היבואן שעומד מאחורי מכל משקה שהצרכן מחזיר. השיטה הנהוגה היא סימון המכלים בקוד ייחודי ובצבע מיוחד למניעת זיופים. כאשר הצרכן מגיע להחזיר את מכל המשקה, מכונה קוראת את הקוד הקווי, מזכה אותו ובמקביל מחייבת את היצרן או היבואן הרלוונטי בסכום הפיקדון. דרך זו מאפשרת לערוך בדיקה אמינה בזמן אמת של שיעור האיסוף של כל יצרן ויבואן, ולמנוע זיופים.

כ-300 מיליון מכלי משקה מיובאים לא כחוק

דוח המבקר מתייחס בהרחבה גם לנושא של יבוא מכלי משקה תוך התחמקות מלשלם פיקדון כנדרש לפי חוק הפיקדון.

לפי הדוח, נכון לשנת 2017 יובאו לישראל מדי שנה כ-300 מיליון מכלי משקה שלא שולם תמורתם פיקדון. יבואני המשקאות הצליחו להתחמק מתשלום הפיקדון בשיטות שונות, ובהן שיטת "הדלת המסתובבת": בעלי עסקים ישראלים שייבאו מכלי משקה לשטח הרשות הפלסטינית, הפטורה מתשלום פיקדון, אך חלק מהמכלים חזרו לשטח ישראל ונמכרו בה.

במעבר הגבול בין הרשות הפלסטינית לישראל לא נדרש להציג הוכחת תשלום פיקדון וגם סימוני הפיקדון על המכלים לא נבדקים. בדרך זו אובדים דמי פיקדון בסך 90 מיליון ₪ ועוד הכנסות ממס הכנסה וממע"מ בסך 304 מיליון ₪. בפועל מכלי משקה אלה נאספים על ידי אספנים ונמכרים לחברות האיסוף בישראל תמורת דמי פיקדון, בלי שהיבואן דיווח על מכירתם ושילם עבורם את דמי הפיקדון.

המצב הזה יוצר חוסר שיוויונות בין יבואני המשקאות לבין יצרני המשקאות בישראל, שכן היבואנים לא משתתפים במימון היישום של חוק הפיקדון ויכולים להציע מחיר זול יותר עבור המשקאות המיובאים.

כדי לטפל בתופעה, קם צוות חקירה מיוחד בשנת 2017, שכלל את נציגי המשטרה, המשטרה הירוקה של המשרד להגנ"ס ומינהל המכס. המכס אף הכין מסמכים שממפים שיטות לביצוע עבירות על חוק הפיקדון.

במקביל, בעקבות פגישה בין המשרד להגנ"ס, משרד הכלכלה ומינהל המכס בנושא אכיפת חוק הפיקדון, מינהל המכס הציג הצעה למנגנון אכיפה שכולל חובת הוכחת תשלום דמי הפיקדון על יבוא והצגת הסכם התקשרות עם חברת איסוף כתנאי להתרת הכנסת מכלי משקה לישראל.

בתוך כך, פנה המשרד להגנ"ס למשרד הכלכלה בבקשה להידוק שיתוף הפעולה בנושא כדי לקדם את התחרות ההוגנת בין כלל היצרנים והיבואנים במשק הישראלי. השינוי שהוצע במסגרת פנייה זו היה שבעת שחרור הסחורות מהמכס תיבדק עמידת יבואנים בחובותיהם. כך למשל, יידרשו היבואנים להוכיח העברת דיווחים רבעוניים ושנתיים לממונה מכוח חוק הפיקדון.

אך מבקר המדינה מציין כי נכון להיום לא קיימים נתונים במשרד הכלכלה או במשרד להגנ"ס אשר מכמתים את העלות הצפויה של רגולציה שמטרתה לפקח על יבוא מכלי משקה ואין כלים רגולטוריים לביצוע פיקוח בזמן אמת על הכנסת מכלי משקה לישראל.

המלצות המבקר

מבקר המדינה ממליץ למשרד להגנ"ס לעבוד בשיתוף משרד הכלכלה ומינהל המכס לצורך בדיקת רגולציה לאכיפת חוק הפיקדון על מכלי משקה מיובאים. לפי המבקר, חשוב שהאסדרה הרגולטורית בעניין לא תהיה מכבידה ותאפשר למשל דיווח משולב לגורמים הרלוונטיים באופן מקוון.

כמו כן, המבקר ממליץ למשרד להגנ"ס להמשיך את שיתוף הפעולה עם משרד הכלכלה לטובת עידוד המיחזור במדרג גבוה בישראל ופיקוח על מכלי משקה שמיוצאים למיחזור במדינות אחרות והקפדה על כך שהייצוא יהיה לאתרי טיפול איכותיים.

המלצה נוספת של מבקר המדינה, שהמשרד להגנ"ס כבר פעל ליישמה, היא להעלות את יעדי המיחזור של מכלים גדולים שנקבעו בחוק, בהתאם למקובל בדירקטיבות האירופיות. המלצת המבקר הייתה להעלות את יעד האיסוף ל-77% עד שנת 2025 ול-90% עד שנת 2029.

המשרד להגנ"ס השיב למבקר כי הוא סבור שהחלת הפיקדון הצפוי גם על מכלי משקה גדולים מסוף 2021 תעלה את שיעור איסוף המכלים. לפי היעדים שמופיעים בחוק המעודכן, בשנתיים הראשונות יהיה יעד האיסוף הממוצע כ-68% ובשנים השלישית והרביעית יהיה היעד הממוצע כ-73%. עוד הוסיף המשרד כי הוא מתכוון להכין הצעת חקיקה לתיקון היעדים.

---

מסמכים רלוונטיים: