המשרד להגנת הסביבה פרסם שכבת מידע חדשה באתר המפות הממשלתי הכוללת סימון של שטחים עם זיהום קרקע או חשד לזיהום קרקע ברחבי הארץ. השכבה מציגה שטחים שנדרש לבצע בהם חקירת קרקע במסגרת הליכי תכנון ובנייה, אך השכבה בהרצה והמידע בה אינו שלם, ולכן היא כרגע נותנת מושג ראשוני כללי ולא פוטרת את הצורך בבדיקה פרטנית.

התנסות מעשית בניתוח נתוני קרקעות מזוהמות בעזרת שכבת המידע החדשה, מלמדת כי לא ניתן בשלב זה לחלץ מהשכבה החדשה מידע כלשהו על האתר, מלבד העובדה שהוא מסומן כחשוד בזיהום קרקע. אך שילוב של שכבת המידע החדשה, יחד עם שכבת מידע שפורסמה לפני כשנתיים ומציגה גם היא מידע אודות קרקעות מזוהמות, מספקת מידע מפורט יותר. פרטים נוספים בהמשך הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מפת קרקעות מזוהמות עם 2,200 אתרים בישראל, 24.3.2022
2. סטטוס דליפות מתחנות דלק לקרקע לשנת 2021, 03.3.2022
3. העליון הקפיא את תוכנית הבנייה בתל השומר בגלל זיהום קרקע, 29.12.2021
4. פורסמה הבהרה בנושא ערכי סף לגזי קרקע במרתפי חניה, 29.7.2021
5. למידע נוסף על זיהום קרקע | infospot

מאפיינים של שכבת המידע על קרקעות מזוהמות

כאמור, במפה מסומנים שטחים שיש צורך לקיים בהם חקירת קרקע במסגרת תהליכי תכנון ובנייה. חקירת קרקע מתחילה בהכנת סקר היסטורי, ממשיכה בסקר קרקע וגז קרקע ומסתיימת בתהליך שיקום שיכול להימשך שנים.

המשרד להגנת הסביבה גיבש את הנתונים לגבי האתרים המזוהמים באמצעות מידע שאסף על פעילות עם חומרים מסוכנים שהתקיימה בשטח האתרים בעבר או בהווה, ועל בסיס מידע אחר שמעורר חשד לזיהום קרקע.

רוב האתרים המסומנים כחשודים בזיהום קרקע הינם אתרי מפעלים, תחנות דלק, תשתיות הולכת דלקים, מכבסות, מטמנות פסולת ועוד. המידע מבוסס גם על נתוני קידוחי מי תהום שהעלו הימצאות גזי קרקע במקומות מסוימים.

המשרד להגנת הסביבה מדגיש שהמפה בהרצה וכי גם במקומות שלא מסומנים במפה ייתכן שקיים זיהום קרקע. במפה מסומנים האזורים החשודים בזיהום קרקע בצהוב, כולל טווח ביטחון מוערך להתפשטות גזי קרקע:

• כ-75 מטרים מגבולות אתר
• כ-150 מטרים מגבולות מִטְמָנָה
• כ-35 מטרים מצידי צנרת

עוד מציינים במשרד להגנ"ס, כי הסימונים לא מייצגים את היקף התפשטות הזיהום בפועל, אלא מדובר בהערכה ראשונית שדורשת בדיקה פרטנית.

בעדכון הקודם: מפת קרקעות מזוהמות עם 2,200 אתרים בישראל

זה המקום להזכיר כי לפני שנתיים דיווחנו שהמשרד להגנ"ס פרסם מפה ארצית של קרקעות מזוהמות מפורטת בהרבה לעומת שכבת המידע החדשה.

שכבת המידע שפורסמה לפני שנתיים כוללת סימון של כ-2,200 אתרים עם זיהום קרקע או חשד לזיהום מתוך כ-3,300 אתרים ידועים כאלה ברחבי הארץ (ייתכן שיש נוספים). 1,100 האתרים שלא הופיעו במפה הם אתרים ביטחוניים או כאלה שהמידע שלהם טרם הותאם לתצוגה במפה החדשה.

האתרים שהוצגו בשכבת המידע הקודמת, סווגו ל-3 קבוצות:

1. קרקעות שנמצאות בתהליך חקירת קרקע או סקר היסטורי – סומנו באפור
2. קרקעות מזוהמות שנמצאות בהליך שיקום – סומנו בצהוב
3. קרקעות שלא נמצא בהן זיהום או שהשיקום שלהן הסתיים או עומדות בדרישות – סומנו בירוק

לעומת המפה הנוכחית שמסמנת רק את האזורים החשודים בזיהום ללא מידע נוסף, במפה הקודמת היה ניתן, בלחיצה על כל אתר, לקבל עליו מידע נוסף, כגון: סוג הטיפול, סטטוס של נוכחות גז קרקע, סוג הפעילות שזיהמה את הקרקע, מועד תחילת וסיום טיפול באתר ועוד.

מהנתונים דאז עולה למשל ששמורת עברונה בבאר אורה נמצאת בשיקום (מסומן בצהוב), או שבמט"ש קצרין היה חשד לגזי קרקע, המקום נבדק ולא נמצא בו זיהום בפועל (מסומן בירוק).

בחינה קצרה מלמד כי אין בהכרח התאמה בין שתי שכבות המידע של הקרקעות המזוהמות. כלומר, במפה העדכנית יש אזורים המסומנים בצהוב שלא הופיעו כנקודות מזוהמות במפה מ-2022, והפוך.

תהליכי טיפול בקרקע מזוהמת

במקרה של קרקע החשודה בזיהום, יש לטפל בה לפי השלבים הבאים: ראשית יש לבצע סקר היסטורי (קרוי גם (Phase I. מטרת הסקר ההיסטורי הינה היכרות עם האתר החשוד ובהתאם לכך תכנון יעיל ומקצועי של המשך חקר הקרקע. סקר היסטורי אינו כולל דיגום קרקע וביצוע קידוחים אלא איסוף של מידע, מסמכים ונתונים אודות האתר החשוד, לגבי הפעילות הנוכחית ובעבר.

אם נמצא פוטנציאל נמוך או בינוני-גבוה לזיהום קרקע, כחלק מהדו"ח המסכם, תוגש תוכנית לביצוע שלבי ההמשך של חקר הקרקע: סקר גזי קרקע וסקר קרקע.

סקר גז קרקע (גז"ק) מהווה בדרך כלל את השלב השני לאחר סקר היסטורי ולפני סקר קרקע, שכן הוא יכול לסייע באיתור מוקדי הזיהום בקרקע וייעול סקר הקרקע שמגיע אחריו. סקר גזי קרקע לא נדרש בכל המקרים, אלא בעיקר כשיש חשד למזהמים שהם חומרים נדיפים או חצי נדיפים. סקר גזי קרקע יכול לשמש גם לבירור נקודתי, האם יש חדירת גזי קרקע למבנים קיימים והאם יש להתקין בהם אמצעי מיגון ואוורור. 

סקר קרקע הוא בדיקה פיזית של קרקע החשודה בזיהום, באמצעות קידוחים ולקיחת דגימות קרקע שנבדקות במעבדה. לרוב סקר הקרקע מגיע לאחר ביצוע סקר היסטורי וסקר גז קרקע והוא מסמתך על ממצאיהם. מטרת סקר הקרקע למדוד, למפות ולקבוע את סוג המזהמים וריכוזם בקרקע ואת הסיכון הנשקף לסביבה ולבריאות הציבור.

סקר הקרקע הוא השלב האחרון בהליך חקר הקרקע, אלא אם הוחלט לבצע סקר סיכונים IRBCA. במידה וממצאי סקר הקרקע מעלים כי הקרקע טעונת טיפול לפי מדיניות המשרד להגנ"ס, הוא יכלול המלצות לשיקום הקרקע המזוהמת.

השלב האחרון הוא ביצוע פעולות לשיקום הקרקע המזוהמות, בין עם בעזרת חפירת הקרקע והעברתה לטיפול או סילוק, ובין אם טיפול בזיהום באתר עצמו.

---

מסמכים רלוונטיים: