בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגישה עמותת אדם טבע ודין וקבע כי יש להקפיא את התוכנית לבניית 12 אלף יחידות הדיור בשטח תל השומר, עד אשר יתקיימו במקום סקרים שיעריכו את מצב זיהום הקרקע של השטח. זאת בהמשך לפסיקה תקדימית באותו נושא, אך באתר אחר (אפולוניה הרצליה), שהתקבלה לפני כחצי שנה.

בהחלטתו הפך העליון את החלטת בית המשפט המחוזי. תחילה פנה ארגון אדם טבע ודין לבית המשפט המחוזי נגד אישור התוכנית על ידי הוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור) ומשפנייתו נדחתה, הוא ערער לבית משפט העליון על פסק הדין. כעת נדרש סקר קרקע לפני שלב אישור התוכנית ולא אחריה, כפי שאישרה הוותמ"ל במקור.

המדינה טענה מנגד כי מקרה אפולוניה שונה מהותית ממקרה תל השומר, בעיקר מפני שבתל השומר כבר נערכו סקרי קרקע היסטוריים בשנים האחרונות ונעשו תהליכים נוספים שסיפקו מידע באשר למצב הנוכחי של הקרקע, עליו הסתמכה הוותמ"ל באישור התוכנית.

על שטח תל השומר התקיימו פעילויות ביטחוניות וצבאיות במשך עשרות שנים וקיים זיהום קרקע ומי תהום במקום.

כתבות רלוונטיות:

1. העליון: קידום תוכניות בנייה רק לאחר סקר, 10.5.2021
2. תוכנית הבנייה באפולוניה חוזרת לבית המשפט, 22.6.2020
3. בית המשפט מעכב את תוכניות הבנייה על קרקע מזוהמת , 01/3/2020
4. בג"ץ אישר את הבנייה באפולוניה טרם השלמת סקר סיכונים , 03/7/2019
5. ביהמ"ש המחוזי ביטל את תוכנית הבנייה באפולוניה, 19/10/2017
6. מידע נוסף על זיהום קרקע | מערכת Infospot

ההחלטה על הקפאת הבנייה באפולוניה השפיעה

רק בחודש מאי האחרון החליט בית המשפט העליון לבטל את תוכנית הבנייה באפולוניה שבאזור הרצליה, גם כן בעקבות עתירה של ארגון אדם טבע ודין. מדובר היה בפסק דין תקדימי שעליו נשען הארגון בטיעוניו הנוכחיים בבית המשפט בעניין הבנייה בתל השומר.

הארגון טען שכשם שנעצרה הבנייה באפולוניה בשל עיקרון בדיקת הקרקע לעומק לפני אישור תוכנית הבנייה ולא אחריה, כך צריך לנהוג גם עם השטח המזוהם של תל השומר.

המדינה: הוותמ"ל התבססה על סקרי קרקע מפורטים

מנגד, המדינה טענה כי בפני הוותמ"ל עמדה תשתית עובדתית איתנה בבואה לאשר את תוכנית תל השומר, בניגוד למה שטוענים באדם טבע ודין. על שולחן הוועדה הונחו סקרי קרקע היסטוריים ומפורטים שהוכנו בהתאם להנחיות המשרד להגנ"ס.

הסקרים התבססו על מקורות שונים כגון ראיונות וסיורים בשטח, ניתוח תצלומי אוויר ורשימות חומרים מסוכנים, וכוללים בין היתר ניתוח ומיפוי הפעילות בבסיסים ושימושי הקרקע, סוגי הזיהום וכן ניתוח מיקום המוקדים בהם יש פוטנציאל לזיהום, כך לפי המדינה.

המדינה הוסיפה כי מלבד סקרי הקרקע שיכלו לסייע לוותמ"ל בהחלטתה, גם היועץ הסביבתי של הוותמ"ל חווה דעתו על הסקרים ועמד על כך שזיהום הקרקע נקודתי. בהתאם לכך הוא המליץ בין היתר על כך שטיפול/פינוי המזהמים יהיה תנאי למתן היתרי הבניה ועל עריכת תכנית דיגום בהתאם לשלבי פינוי המחנה.

כלומר, המדינה טענה בפני בית משפט העליון כי נושא זיהום הקרקע והמים, השלכותיו והפתרונות הניתנים במסגרת התכנית נדונו בהרחבה ועמדו לנגד עיני הוועדה לאורך כל שלבי התכנון.

טענה נוספת של המדינה כתמיכה באישור התוכנית על ידי הוותמ"ל לפני ביצוע כלל הבדיקות הסביבתיות היא שגורמי מקצוע קבעו כי יש קושי ממשי בביצוע קידוחים ודיגומים נוספים במהלך הליך התכנון מפני שמחנות הצבא עדיין פועלים במקום.

עם זאת, לדברי המדינה התכנית מאפשרת גמישות מלאה במיקום המתקנים לטיפול בזיהום מים וקרקע כשימוש זמני, לשם טיפול יעיל וממוקד במוקדים הנדרשים, וכן הורחבו השטחים בהם ניתן להציב מתקנים קבועים לדיגום ולטיפול בזיהום קרקע ומים.

כמו כן, המדינה טענה כי הוועדה הורתה לכלול הוראות משמעותיות בתכנית "במטרה לתת מענה מירבי ומיטבי לנושא הטיפול בזיהום המים והקרקע".

המדינה: מקרה אפולוניה שונה ממקרה תל השומר

טענה מרכזית נוספת של המדינה בתשובתה לערעור אדם טבע ודין הייתה שאין להשוות בין מקרה אפולוניה למקרה תל השומר. נזכיר שבחודש מאי האחרון בית משפט העליון החליט לעצור את תוכנית אפולוניה עד לביצוע בדיקות סביבתיות מקיפות לקרקע ולמי התהום.

בארגון אדם טבע ודין טענו בערעורם כי יש להתייחס למקרה תל השומר כמקרה אפולוניה ולחייב את המדינה לערוך את הבדיקות הסביבתיות לפני אישור התוכנית ולא אחריו. בתגובה, המדינה טענה כי מדובר בשני מקרים שונים עם מאפיינים שונים: מוקדי זיהום שונים, היקף מידע סביבתי שונה, סקרים ממועד שונה ועוד.

כך, באפולוניה השטח שימש לפעילות תעשייה ביטחונית כולל ייצור חומרי נפץ, בעוד בתל השומר מדובר על מחנות צבאיים עם פעילות פחות מזהמת. כלומר החומרים המזהמים בתל השומר, שעלה חשד לקיומם בנקודות מסוימות, הם חומרים "מוכרים" מסוג שמנים, דלקים, מתכות וממסים מוכלרים אשר השיטות לאיתורם ולטיפול בהם פשוטות יותר מאשר באפולוניה, לפי המדינה. כמו כן, המדינה טוענת כי באפולוניה היה פחות מידע סביבתי עדכני בנוגע למוקדי הזיהום.

עוד המדינה טענה כי גם הקושי לבצע את כל הסקרים הסביבתיים מראש קל יותר באפולוניה אשר כבר לא מאוכלסת בפעילות צבאית לעומת בתל השומר המאוכלס.

המדינה הוסיפה שהושקעו כספים ומשאבים רבים וכי התוכניות של תל השומר משליכות גם על תוכניות מאושרות אחרות בעלות חשיבות רבה ביותר להתפתחות מרחב בקעת אונו והיישובים הסמוכים, והן חלק ממהלך לאומי להעתקת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ בהתאם להחלטות הממשלה, אשר ביטולן יביא לנזק כבד ביותר לאינטרסים ציבוריים חשובים אלו.

לבסוף, המדינה השיבה גם לטענת אדם טבע ודין לפיה תוכנית תל השומר לא מתאימה לקידום בוותמ"ל. לדבריה, מדובר בתכנית מועדפת לדיור העומדת בדרישת החוק מבחינת מספר יחידות הדיור בהן. קידומן של התכנית והתוכניות הקשורות בה במסלול הוותמ"ל מבוססת על שיקולים תכנוניים-מקצועיים ומדיניות תכנונית, ולפי המדינה דווקא בשל מורכבות התכניות ושלביות הביצוע הכרוכה בפינוי בסיסי צה"ל יש יתרונות רבים לקידומן בוותמ"ל שהיא כאמור מוסד תכנון בעל יכולת לתכלל עבודה מורכבת בין גורמים שונים והסרת חסמים.

כאמור, בית המשפט העליון קיבל את הטענות של אדם טבע ודין. כעת, בית המשפט המחוזי ידון מחדש בבקשה של אדם טבע ודין תוך יישום ההלכה בדבר ביצוע סקר קרקע בסוגיית הזיהום טרם אישור תוכניות.

ההכרעה תשפיע על אתרים מזוהמים נוספים

כפי שציינו בכתבה בנושא הקפאת תוכנית אפולוניה, ההחלטה על הקפאת תוכנית אפולוניה משפיעה  על תוכניות בנייה נוספות, שייתכן כי הבנייה לא תאושר בהן לפני הכנת סקר קרקע: כעת מדובר בשטח תל השומר אך למעשה קיימים כיום בארץ מאות אתרים מזוהמים מוכחים, שהטיפול בחלקם יושפע מההחלטה.

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: