הרכב מורחב של 7 שופטי בית משפט העליון קבע כי לפני קידום בנייה במתחם אפולוניה בהרצליה – בעבר משכנו של מפעל תע"ש נוף-ים - יש לסיים סקר סיכונים לזיהום הקרקע. ההחלטה התקבלה ברוב של שישה שופטים והסתמכה גם על שינוי בעמדת המדינה, שהודתה בעצמה כי התשתית העובדתית עם נתוני זיהום הקרקע שעליה ביססו את החלטה לקדם את תוכנית הבנייה למגורים טרם השלמת סקר הסיכונים – הייתה חסרה.

בתוך כך, הכרעת בית המשפט העליון צפויה להשפיע במידה רבה על תנאי האישור של תוכניות בנייה עתידיות, ובפרט על העתירות המתנהלות נגד תוכניות הבנייה בתל השומר ובתע"ש השרון שצפויים להידרש כעת להשלמת סקר היסטורי וסקר קרקע לבחינת זיהום הקרקע באתרים המיועדים לבנייה.

קיימים כיום בארץ מאות אתרים מזוהמים שחלקם מיועדים לבנייה למגורים, ויש להניח שלמרות המחסור בדיור בר השגה – להבא לא ימהרו לרתום את העגלה לפני הסוסים.

סרטון: סקר קרקע מזוהמת באפולוניה

כתבות רלוונטיות:

1. תוכנית הבנייה באפולוניה חוזרת לבית המשפט, 22.6.2020
2. בית המשפט מעכב את תוכניות הבנייה על קרקע מזוהמת , 01/3/2020
3. בג"ץ אישר את הבנייה באפולוניה טרם השלמת סקר סיכונים , 03/7/2019
4. ביהמ"ש המחוזי ביטל את תוכנית הבנייה באפולוניה, 19/10/2017
5. מידע נוסף על זיהום קרקע | מערכת Infospot

השתלשלות פרשת אפולוניה: 3 סבבים בבית המשפט

נזכיר כי העתירה הראשונה שהוגשה בעניין אפולוניה הייתה לאחר שהוועדה הארצית לתכנון אישרה הקמת אלפי יחידות דיור במתחם, עוד בטרם הושלמו סקר סיכונים או סקר קרקע. בעקבות כך, בשנת 2017,  בית המשפט המחוזי קיבל את טענת ארגון אדם טבע ודין, ביטל את התוכנית וקבע כי ניתן יהיה לדון בה שוב לאחר השלמת סקר הסיכונים.

בתגובה לכך ערערה המדינה לבית המשפט העליון שבשנת 2019 קיבל את ערעור המדינה ושינה את החלטת בית המשפט המחוזי ואישר לקדם את התכנון ללא צורך להשלים סקר סיכונים כתנאי להתקדמות, אלא רק בשלב מתקדם יותר לקראת הביצוע.

ואז לפני כשנה, ארגון אט"ד שוב הגיש עתירה, הפעם לבית המשפט העליון בבקשה לקיים דיון בהרכב מורחב של שופטים, בטענות כי התשתית העובדתית שעמדה לנגד עיני הוועדה הייתה חסרה וכי לא ניתן להתיר את ביצוע התוכנית והוצאת ההיתרים לפני השלמת הסקר, לטובת ההגנה על בריאות הציבור. הארגון הדגיש את השפעת ההכרעה על תוכניות בנייה עתידיות, ובייחוד אלה המתוכננות בתל השומר ובתע"ש השרון.

במהלך התנהלות הערעור, לפני כחודש בלבד, המדינה הודיעה לבית המשפט שלאחר שבחנה שוב את הסוגיה היא מצאה שהתשתית העובדתית שהוצגה לוועדת התכנון, שעל בסיסה התקבלה החלטתה, הייתה חסרה ולכן היא נכונה להחזיר את הדיון לוועדת התכנון. כלומר המדינה שינתה את עמדתה ביחס לנושא.

בהמשך לשינוי עמדת המדינה, בית המשפט העליון פרסם בשבוע שעבר את פסק הדין בנושא ובו הוא מקבל את הערעור של אדם טבע ודין, ומשלים את ההכרעה. 6 מתוך 7 שופטים היו בעד ביטול חלקי התוכנית המושפעים מזיהום קרקע ומי תהום אפשריים והשבתם לדיון בוועדת התכנון הארצית, עד לאישורם בכפוף לממצאי הסקרים הנדרשים.

בפסיקתו ביקר בית המשפט את המדינה שלא מילאה את התחייבותה לבצע סקרי קרקע במשך שנים  וגררה את הצדדים לדיונים מיותרים בבתי המשפט במשך 3 וחצי שנים.

השופט היחיד שהתנגד לביטול התוכנית והחזרתה לדיון טען כי התוכניות הנוכחית מפורטת דיה ולא מעלה חשש לפגיעה בשיתוף הציבור בהליכי התכנון.

ההכרעה צפויה להשפיע על כ-700 אתרים מזוהמים בארץ

לפי ארגון אדם טבע ודין, קיימים כיום בארץ מעל 700 אתרים מזוהמים מוכחים ובהם מעל ל-23 אלף מוקדים עם פוטנציאל של זיהום קרקע (הנתונים מעודכנים לשנת 2011). בשל הצפיפות הגוברת בישראל רוב האתרים האלה צפויים להיות מנוצלים לשימושים שונים לאחר ניקויים, ובחלקם כבר החלה הבנייה.

ההכרעה הנוכחית של בית המשפט, המחייבת להשלים סקר קרקע ועל סמך נתוניו לאשר או לדחות תוכניות בנייה – ולא להיפך, צפויה להשפיע על כל אותן תוכניות עתידיות ולהוות מקרה לדוגמה שיקבע את ההתנהלות שלהן.

אתרים מזהמים בולטים הם שטחי התעשייה במפרץ חיפה, לרבות מתחם בז"ן, וכן מפעלי תעש השונים, שבשטח של רובם כבר מקדמים תוכניות בנייה למגורים במרכז הארץ.

התייחסויות

עו"ד עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין: "אנחנו שמחים על החלטת בית המשפט העליון ששמה בראש סדר העדיפויות את בריאות אזרחי המדינה ומשמעותה היא שמדינה פעלה באופן נפשע במשך שנים כאשר זיהמה את הקרקע, פגעה בבריאות התושבים והתנערה מעיקרון המזהם משלם המחייב אותה להגן על בריאות הציבור. החלטת בית המשפט היום היא ניצחון לחברה, לכלכלה ולסביבה בעידן של משבר אקלים והינה משמעותית ביותר לתכניות בניה נוספות המתוכננות על קרקעות מזוהמות".

---

מסמכים רלוונטיים: