זהירות, רעל: חומרי הדברה וקרקעות מזוהמות
אילו שיטות הדברה נפוצות בחקלאות ומי מהן מסוכנת לסביבה? באילו מקרים יהיה צורך לבדוק אם הקרקע זוהמה בחומרי הדברה ומה הנזקים הבריאותיים מהם?
  • מאת: מנחם דדון, חברת איזיטופ
  • פורסם בתאריך: 21/11/2021

מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאוגוסט 2019 עולה תמונה עגומה הנוגעת לזיהומי קרקע בישראל, ובפרט זיהומי קרקע בחומרי הדברה.

רייצ'ל קרסון ניסחה זאת היטב כבר בשנת 1962 עם צאת ספרה "האביב הדומם": "אין אני טוענת, שאסור להשתמש לעולם בקוטלי חרקים. אולם אני טוענת שהפקדנו בלא הגבלה חומרים כימיים רבי עוצמה בידי אנשים הלוקים בבורות, רבה או מעטה, לגבי עוצמת הנזק האצורה בהם. בלא הסכמתם, ותדיר אף בלא ידיעתם, כפינו על אנשים רבים מאוד מגע עם רעלים אלה".

הבעיה איננה בעצם השימוש בחומרי הדברה, שכן זה מחויב המציאות. הבעיה היא בהעדר אכיפה מספקת על שימוש מופרז או בסמיכות לקטיף.

השיטות הנפוצות להדברה חקלאית

בכל מקום כמעט אנו חשופים לחומרי הדברה. בשטחים החקלאיים משתמשים בכימיקלים מזיקים מדי יום בריסוס עלוותי ובהגמעה. הסיכון לבריאות האדם והסביבה בשיטה של ריסוס עלוותי ברורה ומוחשית. אזורי מגורים גובלים פעמים רבות בפרדסים ובמטעים שבהם הריסוס מתבצע בהתזה בלחץ גבוה כדי לכסות את כל עלוות העץ, וכך חלקיקי חומרי ההדברה נישאים למרחקים עצומים ומשפיעים על בתי התושבים בפאתי היישובים הסמוכים, על חיות הבר שמסביב ועל המערכת האקולוגית בכלל.

השיטה השנייה, אשר הפכה לנפוצה מאוד בעשור האחרון, היא הגמעת חומרי ההדברה אל תוך הקרקע. כך קוטלים מחלות ומזיקים שוכני קרקע דוגמת נמטודות ופטריות, אך גם מגינים על הגידול החקלאי מפני מחלות ומזיקים מעל פני הקרקע בכך שהשורשים קולטים אותם ומעבירים אותם לחלקי הצמח העיליים ע"י מערכת ההובלה.

שיטה זו קלה ליישום שכן הזרמת חומר ההדברה נעשה דרך מערכת ההשקיה תוך חיסכון משמעותי בכח אדם. עם זאת, טמונה בכך סכנה גדולה לסביבה. בפועל, חלק נכבד מחומר ההדברה שמוזרם לקרקע לא מנוצל על ידי הצמח ונשאר באדמה לתקופה ארוכה מאוד. בניגוד לחומרים הנישאים באוויר או על גבי הצמח, המתפרקים במהירות יחסית עקב החשיפה לשמש, החומרים המוחדרים אל הקרקע יכולים להימצא שם חודשים ושנים לאחר ההגמעה ולפגוע קשות בסביבה ובמי התהום.

חברת איזיטופ אקולוגיה המתמחה בטיפול במגוון זיהומי קרקע, מטפלת גם במקרים שבהם נעשה שימוש עודף בחומרי הדברה.  

האם אכילת פירות וירקות מסוכנת?

השאלה הגדולה היא האם אכילת תוצרת חקלאית עלולה להיות מסוכנת, בשל השימוש בחומרי הדברה בעת גידולם.

מבדיקה שערך משרד החקלאות ופיתוח הכפר עולה שהסבירות לכך נמוכה. קרוב ל-90% (88.4%) מדגימות הפירות והירקות שנבדקו עמדו בתקן. להלן גרף התפלגות הדוגמאות לפי סוג הגידול (מקור: משרד החקלאות).

בשורה משמחת עבור כלל ציבור צרכני המזון בישראל היא שמצב הניקיון של פירות וירקות מחומרי הדברה טוב מהמצופה, כך לפי הסקר. בנוסף לכך יש לזכור שהיתרון הבריאותי באכילת פירות וירקות משמעותי מאוד: הם מספקים לנו סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים החיוניים לבריאות, וכידוע, שאריות חומרי ההדברה מתפרקים עם הזמן, ולא מן הנמנע שרבות מהדגימות שבהן נמצאו ערכים חריגים בעתת המדידה יימצאו תקינות בעת צריכת התוצרת החקלאית בהמשך.

באילו מקרים צריך לבדוק זיהום של הקרקע?

חשיבות המידע היא בעיקר לתכנון והיא מיועדת למגזר החקלאי. יש להעלות את המודעות לקיום שטחי קרקע נרחבים ששימשו בעבר לגידולים חקלאים ועשו שימוש בחומרי הדברה. כאשר מרחיבים שכונות, מקימים ערים או מסבים קרקעות חקלאיות לשימושים אחרים (תעשיה ומגורים לדוג'), יש לבדוק את רמות זיהום הקרקע בשאריות חומרי הדברה כדי לשמור על בריאות הציבור. במקרים של חריגות בחומרים מסוכנים ניתן לבצע פעולות הן בשטח (in-situ) והן לאחר פינוי הקרקע והחלפתה בקרקע נקיה (ex-situ) לטובת ניקוי השטח ומניעת סיכונים בריאותיים.


מנחם דדון, כותב המאמר הוא אגרונום ויועץ סביבה בחברת איזיטופ אקולוגיה בע"מ