שוק הטיפול בפסולת והמחזור בקוריאה עמד בשנת 2020 על כ-23 מיליארד $. לפי נתוני משרד הסביבה המקומי, כ-30% מתוכם הם פסולת בניה, וכ-70% מייצגים פסולת תעשייתית וביתית מגוונת. הטיפול בפסולת נעשה בדרכים שונות: 7% טיפול תרמי (שריפה), 5% הטמנה, והיתר 88% בתהליכי מחזור שונים.

קוריאה הדרומית, הכלכלה העשירית בגודלה בעולם (לפי נתוני הבנק העולמי), היא בית לכמה מהחברות האלקטרוניקה, הרכב והכימיקלים הגדולות בעולם. זו מדינה תעשייתית מאוד, שלצד רמת הפיתוח הגבוהה שממנה נהנתה בעשורים האחרונים, היא סובלת גם מעליה ניכרת בזיהום האוויר, זיהומים תעשייתיים שונים כולל זיהום קרקע וכן רמות גבוהות של פסולת תעשייתית וביתית.

האתגר: פסולת פלסטיק

הרמות הגבוהות מאוד של השימוש בפלסטיק בקוריאה לצרכי אריזה – שאף הוגברו בעקבות הקורונה – מוסיפים אתגר משמעותי בכל הקשור לשמירה על הסביבה והפחתת פליטות פחמן שאליה התחייבה קוריאה בוועידת קופנהגן האחרונה (בין היתר 'ניטרליות פליטות' עד ל-2050).

משרד הסביבה הקוריאני הכריז לאחרונה כי החל מ-2026 שקיות פלסטיק לא ייטמנו יותר ב"מזבלות" גם עקב מצוקת מקום וכי בכוונת ממשלת קוריאה לקדם ביתר שאת אמצעים ושיטות מתחום "הכלכלה המעגלית".

לקראת סגירה - שטחי מטמנות בדרום קוריאה

מקור: משרד הסביבה הקוריאני

מדיניות זו היא חלק מהגרין דיל הקוריאני שעלותה נאמדת ב-61 מיליארד דולר. משרד הסביבה הקוריאני אף הצהיר כי בכוונתו להרחיב את השימוש שנעשה בתהליכי פירוק תרמי (thermal decomposition) מ-10,000 טונות (0.1%) בשנת 2021 ל-900,000 טונות (10%) בשנת 2030, וזאת לצורך מחזור אפקטיבי וסביבתי יותר של מוצרי פלסטיק. תוצרי התהליך הכימי הזה משמשים לייצור פלסטיק, ממיסים (solvents) ושמנים, וכן לייצור מימן (שנחוץ בתעשיות שונות, לרבות הנעה אלטרנטיבית וירוקה לרכבים).

גם הסקטור העסקי נערך לקידום מחזור כימי בדרום קוריאה. חברת Lotte Chemical – שהיא אחת מחברות הבת הגדולות והחשובות בדרום קוריאה – תשתמש בתהליך דומה על מנת להגיע לכושר מחזור 340,000 טונות פלסטיק בשנת 2030. בדומה, חברות כמו Doosan ו SK Ecoplant מתכוונות גם לייצר מימן ופולימרים ממוחזרים מפלסטיק.

בעקבות האיסור שהוציאה ממשלת קוריאה על ייבוא פסולת פלסטיק ממדינות אחרות שהיה נהוג (למרבה האירוניה, רק 70% מפסולת הפלסטיק בקוריאה נאספת ולא מוטמנת וזה לא מספיק לצרכי התעשייה), מחיר פסולת הפלסטיק לשימושים תעשייתיים עלה דרמטית במהלך שנת 2020. על כן, חברות קוריאניות שלהן תהליכי מחזור, החלו ברכישה מאסיבית של חברות שריפת פלסטיק, על מנת להגביר את הרווח מתהליכי הפירוק התרמי ותוצריו.

טיפול תרמי בפסולת וייצור קיטור

שיטה נוספת למחזור בקוריאה מתמקדת בייצור דלקים אלטרנטיביים (לדלק פוסילי) באמצעות שריפת פסולת וייצור קיטור, ולאור השימוש בפסולת הרווחיות של תהליכים אלה היא רבה מאוד, בעיקר למגזר התעשייתי.

החברות התעשייתיות שעושות שימוש בתוצרי הקיטור של תהליך זה הצליחו לחסוך, לפי הדיווחים, 40 מיליון $ ב-2020 כתוצאה מחיסכון בדלק פוסילי והפחיתה משמעותית את פליטות הפחמן במפעליה.

מיחזור בתעשיית הרכב

מהלך חשוב נוסף הוא המחזור של חלקי רכב. תעשיית הרכב בדרום קוריאה היא בין הגדולות בעולם. לאור הגידול בשוק המכוניות יד שניה בקוריאה, צפוי גם גידול במכוניות ההולכות לגריטה בשנים הקרובות. על פי ההערכות, לשימוש מחדש בפסולת הרכב לצורך ייצור פלדה ומתכות שונות יש חשיבות רבה בהפחתה של פי 4-5 של פליטות הפחמן הנפלטות בתהליכי ייצור הפלדה המסורתיים.

תחום נוסף הוא מחזור ושימוש מחדש של בטריות לרכב, שצפוי להפוך רווחי במיוחד לאור החדירה המאסיבית של הרכבים החשמליים המיוצרים בקוריאה (ומאות אלפי בטריות משומשות הצפויות לצאת משימוש בשנים הקרובות).

המגזר העסקי בקוריאה משקיע בטכנולוגיות ירוקות

בקרב המגזר העסקי הפך התחום רלוונטי ובפרט לצד המושג ESG (בדגש על אלמנט ה Environmental) שהפך למטבע לשון הכרחי בדוחות של חברות ציבוריות קוריאניות, גופי השקעות ודירקטוריונים של תאגידי ענק.

לצד חלק מהתופעה שמייצג 'גרינוושינג' של תהליכים מזהמים, חלק מהחברות הקוריאניות משקיעות אמצעים לשיפור תהליכי הייצור שלהן בהתאם למגמה העולמית, וכן משקיעות ברכישת טכנולוגיות ירוקות ובכלל זה בתחום המחזור.

SK Ecoplant, חברת הבת של אחד מחמשת התאגידים הגדולים בקוריאה – היא דוגמה בולטת. ב-2021 עמד סך עסקאות הרכישה של חברות מקומיות בתחום המחזור על ידי תאגידי הענק הקוריאנים בסך של כ-900 מיליון $, וזאת בתחומים כגון שריפת ציוד ופסולת רפואית, טיפול בפסולת מים וביוב, טיפול ומחזור בפסולת סוללות.

הזדמנות לחברות ישראליות

חברות ישראליות בעלות טכנולוגיות שיכולות לסייע לתהליכים ותחומים הנזכרים לעיל צפויות לקבל תשומת לב רבה בקוריאה. אנו מזמינים כל חברה בעלת פתרונות רלוונטיים לשוק הקוריאני ליצור עמנו קשר ולקבל ליווי מקצועי וסיוע בפתיחת דלתות לשוק הקוריאני העשיר בהזדמנויות עסקיות.

הכותב הוא ראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בדרום קוריאה (על בסיס מחקר שערך James Kang, עובד הנספחות הכלכלית בדרום קוריאה).

המאמר מפורסם כחלק מתוכנית של מינהל סחר חוץ ומינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה לתמיכה בחברות ישראליות להגיע אל שווקים בינלאומיים בתחום הכלכלה המעגלית.

בשבועות הקרובים מתקיימת סדרת וובינרים בשם "סוגרים את המעגל", לחשיפת הפתרונות הישראליים בתחום המחזור והכלכלה המעגלית בפני חברות ונציגים ממדינות שונות, כאשר כל וובינר מתמקד במדינה אחרת. 2 הוובינרים הראשונים שכבר התקיימו היו עם מקסיקו ודרום קוריאה.

הוובינר הבא שיתקיים הוא על הזדמנויות כלכלה מעגלית במדינת וייאטנם ב- 22 למרץ. ובהמשך מתכוננים וובינרים שיעסקו במדינות סין, פולין והודו – קישור לפרטים נוספים.

מסמכים וקישורים רלוונטיים:

1. סדרת וובינרים "סוגרים את המעגל", משרד הכלכלה
2. סקירת כלכלה מעגלית בדרום קוריאה, נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בדרום קוריאה
3. פעילות הנספחות של משרד הכלכלה בדרום קוריאה, משרד הכלכלה

חברות לפינוי וטיפול בפסולת