לאחרונה התקיים יום עיון בנושא חוק האריזות בלשכת המסחר תל אביב והמרכז, בו הוצגו סוגיות, דגשים וטיפים שיכולים לסייע ליבואנים, יצרנים ובעלי עסקים לעמוד בדרישות החוק. לפניכם תמצית הדברים.

דיווח רטרואקטיבי

אחד הנושאים שצפים ועולים בכל דיון על חוק האריזות הוא הנושא של דיווח ותשלום רטרואקטיבי בגין התקשרות מאוחרת עם הגוף המוכר (תמיר). חברות שהתקשרו עם תמיר לאחר שנת 2012, נדרשות לדווח ולשלם את חלקן היחסי, רטרואקטיבית, משנת 2012 ועד ליום ההצטרפות. במהלך הדיון, אחד מנציגי היצרנים ציין את הקשיים בנושא של דיווח רטרואקטיבי, בין השאר באיסוף נתונים של אריזות מוצרים מיובאים מספקים בחו"ל שאזלו מהמדף או שבינתיים הפסיקו לעבוד איתם.

ערן בושארי, מייסד ומנכ"ל חברת ערנות לסביבה בע"מ המתמחה בליווי חברות ביישום דרישות חוק האריזות, הסביר כי ישנן 2 שיטות לדיווח רטרואקטיבי (בתעריפי דמי הטיפול הרלוונטיים לכל שנה ושנה):

1. לדווח לפי פעילות השנה האחרונה ולהכפיל את הדיווח במספר השנים הרלוונטי
2. לדווח באופן מבוקר על כל שנה בנפרד, לפי כמות האריזות בפועל באותה שנה

לדבריו, לאור הניסיון שהצטבר אצלם בליווי עשרות חברות, הדיווח הרטרואקטיבי הוא משמעותי וצריך להיבחן בשיקול כלכלי גרידא המשקלל גם את ההפרשים בדמי הטיפול וגם את העלויות הנסתרות של המשאבים הפנימיים כולל הביקורת, הכרוכים ביישום 2 השיטות.

בושארי טוען כי הפער בין 2 השיטות יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים. לדבריו, בהנחה שהחברה צומחת, יש גידול במכירות משנה לשנה ואיתה גדלה גם כמות הפסולת. לכן דיווח המבוסס על הכפלת נתוני שנת הפעילות האחרונה, תעלה לחברה יותר. בנוסף, יש שינויים בתעריפי הטיפול השנתיים שגם צריכים להילקח בחשבון.

להצטרף לגוף המוכר או להמתין לעיצום כספי?

כיום, כ- 1,000 יצרנים ויבואנים התקשרו עם הגוף המוכר (תמיר) ולכן מדווחים ומשלמים את חלקם היחסי בדמי הטיפול. אך לפי הערכה של המשרד להגנ"ס, הם מהווים רק חלק קטן מהיבואנים והיצרנים החייבים ביישום חוק האריזות. 

המשרד להגנ"ס דיווח לאחרונה כי במהלך שנת 2014 הוא פתח בהליכי אכיפה כנגד 80 יצרנים ויבואנים שלא התקשרו עם תמיר. בהינתן קצב האכיפה הזה, ייקח כ- 30 שנה למשרד להשלים את גיוס היבואנים והיצרנים החסרים.

ההערכה היא כי יצרנים ויבואנים רבים, במיוחד הבינוניים והקטנים שבהם, נרתעים מהיישום המסורבל של החוק ואחרים פשוט בוחרים שלא להתקשר עד לקבלת הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי, מבלי שהם מבינים את ההשלכות הכרוכות בכך. נושא זה בא לידי ביטוי במהלך הדיון, כאשר אחד מנציגי היבואנים אמר כי הוא מעדיף לשלם עיצום כספי ובלבד שלא יצטרך לדווח והעלה שאלה – מה יקרה אם גם לאחר תשלום העיצום הכספי הוא ימשיך לא לדווח? הוא נענה כי במקרה כזה סביר להניח שהמשרד להגנ"ס יעבור להליך אכיפה פלילי, שטרם יושם עד היום במסגרת חוק האריזות.

היבואן המתוסכל הוסיף שהוא מעדיף לשלם קנס של מיליון שקל בכל שנה במקום דמי טיפול של מיליון שקל בגלל הדיווח המסובך והיבטים נוספים של החוק. לדבריו, הוא מעדיף לקחת על עצמו גם את הסיכון הפלילי.

ערן בושארי הוסיף כי העיצומים הכספיים שהמשרד נוקט בהם אינם באים במקום הדיווח או תשלום דמי הטיפול, אלא בנוסף להם. כמו כן, עם קבלת המכתב על העיצום הכספי יש לשלמו ולאחר מכן להראות תוך 60 יום עמידה בחוק וגם להגיש דיווח מבוקר ולשלם רטרואקטיבית כפי שציינו לעיל.

Green Dot - הנקודה הירוקה | סימן מוכר למיחזור אריזות

בושארי, הזכיר ליבואנים וליצרנים עליהם חל חוק האריזות, כי כחלק מההתקשרות עם הגוף המוכר (תמיר) יש להם זכות להוסיף לאריזות שלהם את סימן המסחר Green Dot, שהינו סימן בינלאומי אשר מצביע על כך שהיצרן/יבואן של המוצר המסומן, קשור בהסכם עם תאגיד מחזור לטיפול באריזות המוצרים הנמכרים על ידו. לסימון זה ערך שיווקי. יצרנים ויבואנים רבים, גם כאלה שממלאים את החוק, לא מודעים לנושא.

פסולת אריזות או פסולת חומרים מסוכנים?

סוגיה נוספת שעלתה היא מה עושים עם אריזות שהכילו חומרים מסוכנים ונחשבות לפסולת מסוכנת? מסתבר כי אריזות אלה (המיועדות לזרם המסחרי בלבד) ונחשבות לפסולת מסוכנת שייכות לחוק חומרים מסוכנים ולא אמורים להיות מדווחים במסגרת חוק האריזות.

מיחזור אריזות ברשות הפלסטינית

אחת השאלות שעלתה במסגרת הדיון הייתה לגבי התחשבות במוצרים ארוזים ואריזות הנמכרים בשטחי הרשות הפלסטינית. לדברי ערן בושארי, מכירות של מוצרים ארוזים או אריזות לרשות הפלסטינית כמו גם מוצרים ואריזות המיוצאים מישראל, לא נכללות בחישוב האריזות לחוק האריזות וביעדי המיחזור. על אריזות אלו לא משלמים ולא מדווחים במסגרת חוק האריזות והתאגיד המוכר (תמיר) לא אוסף אותן ולא ממחזר אותן.

לכן, חברה שכן הכלילה את המכירות שלה בשטחי הרשות בדיווח של חוק האריזות, מגדילה לעצמה את דמי הטיפול השנתיים שהיא משלמת לגוף המוכר ובנוסף תורמת ליצירת פער בין מה שמדווח, למה שנאסף. פער זה צפוי להקשות על הגוף המוכר לאסוף מספיק פסולת על מנת עמוד ביעדי המיחזור, לייקר את עלויות האיסוף ולכן גם את תעריף דמי הטיפול (לטון פסולת) דבר שיהיה יותר משמעותי במידה והמשרד להגנ"ס יעלה את יעדי המיחזור, כפי שדיווחנו לאחרונה.

-------------

קישורים רלוונטיים

1. סיכום שנה בחוק האריזות | 2014, 27.06.2016
2. הכנסת תחרות לענף פסולת האריזות? המשרד להגנ"ס מתקשה לממש את הצהרותיו, 19.06.2016
3. תביעה ייצוגית של 50,000,000 ₪ נגד עיריית ירושלים בגין אי יישום חוק האריזות, 21.06.2016
4. טיפים ליישום חוק האריזות, 23.02.2016
5. חובת הדיווח בחוק האריזות: "אני מוכן לשלם פי 10, רק לא לדווח", 05.07.2015
6. פסולת אריזות: האם יבואנים ויצרנים שהתקשרו עם תמיר הם "פראיירים"? 28.06.2015
7. פסולת אריזות | infospot​

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות:

​