משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה מסרו כי אמש התקבל בישראל דיווח על פריצת צינור דלק בנמל עקבה שבירדן. בתקרית דלפו, על-פי הערכות שפורסמו בתקשורת הירדנית, 200 טון של נפט גולמי. הירדנים מטפלים באירוע.

תגובת ישראל לדליפת הנפט בירדן

בהנחיית השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, ומנכ"ל  משרד החוץ, ד"ר דורי גולד, המשרדים עומדים בקשר עם הירדנים וערוכים להגיש סיוע בציוד ובכוח אדם, ככל שיתבקשו. כמו-כן, מפקחי המשרד להגנת הסביבה עוקבים מקרוב אחר השפעה אפשרית על חופי אילת.

במשרד להגנת הסביבה עדכנו כי בסיור בוקר אווירי שנערך היום במפרץ אילת ולאורך הגבול, לא נצפו סימני דלק בים או לכיוון המים הטריטוריאליים של ישראל.

קצא"א מציעה עזרה לירדנים

יו"ר קצא"א, ארז כלפון, פנה לשלטונות ירדן באמצעות השר להגנת הסביבה ומנכ"ל משרד החוץ והציע להם סיוע מעובדי ומהנדסי חברת קצא"א בטיפול בדליפת הנפט. בפנייתו ציין כלפון כי יש לשלב כוחות על מנת למנוע כל פגיעה במפרץ אילת ועקבה, וכי לעובדי קצא"א יש את הידע, המומחיות, הכישורים הנדרשים וכן ציוד ייעודי לטיפול באירוע מסוג זה.

דלפת מזהמים לים | בעיות סביבתיות

באירוע דליפת דלק, בדומה למה שהתרחש בנמל אילת, מגולמות מספר בעיות סביבתיות:

1. חומרים מסוכנים: דלקים, ביניהם נפט מוגדרים כחומר מסוכן ע"פ חוק חומ"ס. לפיכך חלות עליהם כל הוראות האחסנה והטיפול המפורטות בהיתר הרעלים של האתר.
2. זיהום אוויר: נפט ותוצריו הינם חומרים נדיפים. על כן, במידה וחומר כזה דולף ונותר חשוף לאוויר לזמן ממושך, הוא יכול לגרום לזיהום אוויר מקומי ולסכן את בריאות השוהים באזור.
3. פגיעה בבעלי חיים ימיים: דלקים מכילים חומרים רעילים הפוגעים בחי ובצומח הימיים. בנוסף, זיהום בקירבת החוף עלול לגרום לזיהום קרקע שעלול להתפתח לזיהום מי תהום המיועדים לשתייה.

-------------

קישורים רלוונטיים

1. דליפת נפט נוספת במפרץ חיפה, 18.07.2016
2. דליפת נפט במפרץ חיפה, 05.07.2016
3. ההשפעות הסביבתיות של חיפושי נפט וגז טבעי לחופי ישראל, 4.07.2016
4. 10,000 ליטר שמן שנאים נשפכו לים בנמל חיפה, 16.06.2016
5. מעל 10 טון מזוט דלף לים בנמל חיפה, 01.09.2015
6. שנה אחרי דליפת הנפט בעברונה – דו"ח מצב, 09.12.2016
7. דליפת נפט ליד אילת, 07.12.2014
8. זיהום ים | infospot

------------

חברות לטיפול בפסולת מסוכנת: