לפני 3 חודשים דיווחנו לכם על מינויי של גיא סמט לסמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס. סמט נכנס לתפקיד בתקופה מאתגרת: הסדרה של חוק פסולת אלקטרונית, קבלת החלטות מכרעת בתחומים של חוק האריזות וחוק הפיקדון, יישום ראשון של חוק השקיות, מחלוקות עם השלטון המקומי על היטל ההטמנה, שינוי מדיניות הפרדה במקור של פסולת אורגנית ועוד. סוגיות רבות מונחות על שולחנו וכל זאת בשעה שאין שר מכהן במשרד להגנ"ס לאחר התפטרותו של גבאי.
לאור התפקיד החדש והמשימות המאתגרות, קיימנו ראיון עם סמט, על מנת להבין את השקפתו ואת עמדת המשרד להגנת הסביבה בנושאים אלה. היה מעניין.
גיא, התחלת את דרכך במשרד להגנת הסביבה לפני יותר מ- 15 שנים, איך הכל התחיל?
עם סיום הלימודים שלי בהנדסת סביבה בטכניון, בשנת 2000, חיפשתי עבודה בתחום ופניתי לפרופסורים שלימדו אותי ושאלתי לעצתם. אחד מהפרופסורים, יעקב ממן, אמר שמחפשים עובד במשרד להגנת הסביבה בתחום איכות אוויר במחוז מרכז. במקביל הייתה לי עוד הצעה ממשרד תכנון אבל החלטתי ללכת לעבוד במשרד הממשלתי.
מה המסלול שעברת במשרד להגנת הסביבה?
התפקיד הראשון שלי היה ראש ענף איכות אוויר במחוז מרכז. לאחר כשנתיים מוניתי לעוזר מנכ"ל המשרד להגנ"ס, שמואל הרשקוביץ, בתקופה בה צחי הנגבי כיהן כשר להגנ"ס. לאחר מכן המשכתי בתפקיד זה תחת מנכ"לית המשרד ד"ר מיקי הרן, וגם תחת המנכ"ל שי אביטל.
בשנת 2008 מוניתי לסמנכ"ל מינהל שאחראי בין השאר על נושאי תקציב, כוח אדם ומנהלה במשרד. 3 שנים לאחר מכן מוניתי למנהל מחוז דרום בו כיהנתי עד שמוניתי לפני חודשים ספורים לסמנכ"ל שלטון מקומי.
לפני חודש וחצי, הופעת יחד עם ישראל דנציגר, בוועדת הכלכלה של הכנסת. בדבריו, הצביע דנציגר על היעדר האכיפה כנגד יבואנים ויצרנים שלא התקשרו עם הגופים המוכרים ככשל מרכזי הדורש טיפול דחוף. מה אתם עושים בעניין?
בהתייחס לחוקי הפסולת – אלקטרונית, אריזות ושקיות, לצערי, מחוקקים את החוקים, מאשרים אותם בכנסת, אבל לא מקצים את המשאבים על מנת ליישם אותם. בגלל תחלופת השרים הגבוהה, השר שהעביר את החוק הוא לא זה שיפדה ויממש אותו וכוח האדם הנדרש לא מתוקצב. אי אפשר לנהל את חוק האריזות, הפסולת האלקטרונית וחוק השקיות עם 2 עובדים וזה לא קשור כמה טוב תהיה כמנהל. זה המצב כיום. בנוסף, תהליכי הגיוס בשרות המדינה הם ממושכים.
בהתאם, פעלנו בחודשים האחרונים לגיוס אנשים נוספים. קיבלנו עוד 2 תקנים, ואני יכול לבשר שגייסנו אותם והם ייכנסו לעבודה בספטמבר. במקביל אנחנו קולטים עוד 3 סטודנטים שיעבדו באגף הרלוונטי.
האם אתה יכול לומר שכבר בשנת 2016 נראה אכיפה בתחום פסולת אלקטרונית?
כן. נושא האכיפה לא מורכב. אנחנו יודעים מי היבואנים שלא התקשרו עם גוף מוכר, יש לנו רשימה ונפעל על מנת לוודא שהיבואנים יכבדו את החוק, ישלמו את חלקם וגם את חובות העבר.
בהעדר אכיפה של המשרד להגנ"ס, נתקלנו בשנה האחרונה בתופעה חדשה של אכיפה אזרחית סביבתית עם יותר מ- 10 תביעות ייצוגיות כנגד יבואנים, יצרנים ומשווקים של מוצרים אלקטרוניים שלא מקיימים את חוק פסולת אלקטרונית. האם מדובר בניצול ציני של החוק, המכביד שלא לצורך על יבואנים ומשווקים? או שמדובר בכלי אפקטיבי התורם ליישום החוק ויש לעודדו?
לצערי, זה נכון שלעתים יש ניצול ציני של החוק וניסיון לפעול כנגד בעלי עסקים שיודעים שיש סיכוי להוציא מהם תגמול. יחד עם זה, הדבר הנכון מצד בעלי העסקים הוא לכבד את החוק. בחלק מהנושאים זה ממש לא מסובך ולא כרוך בעלויות. בעל עסק שמוכר סוללות צריך להתקשר בצורה פשוטה עם אחד הגופים המוכרים. אין קושי לבצע את החוק. זה עניין של מודעות ותשומת לב. אלה כללי המשחק.
בתחום הפסולת האלקטרונית יש מעט מפעלי מחזור מסודרים שעובדים בצורה סביבתית, בטיחותית ומקצועית. מנגד, יש המון מגרשי גרוטאות ואתרים פיראטיים שלא עומדים באף תקן איכות מקצועי. נדמה שהמשרד לא מבדיל בין 2 הקבוצות ובכך מעודד התנהלות סמי-עבריינית ומוביל ל"ייבוש" מפעלי המחזור המוסדרים.
לפני כחודש, הוצאנו הנחיה לגופים המוכרים שלא נכיר ב"פסולת ניטרלית" לצורך חישוב יעדי המיחזור. כלומר נכיר רק בפסולת אלקטרונית שנאספה מרשות מקומית, משווק ציוד אלקטרוני או ארגון המחזיק בפסולת אלקטרונית, שהתקשר כחוק עם הגוף המוכר. צעד זה צפוי לצמצם את העבודה עם גורמים לא מורשים.
בנוסף, אנחנו יודעים שחוק פסולת אלקטרונית לא נועד רק לאסוף פסולת, אלא גם לדאוג לטפל בה באופן איכותי. זה נכון שעד כה, לא שמנו על זה דגש ביישום החוק, אבל לראייתי, השלב הראשון שצריך להתמקד בו זה שלב האכיפה כנגד יבואנים ורק לאחר מכן לטפל בבקרת האיכות.
מה אתה אומר לאותו בעל מפעל חדשני למיחזור פסולת אלקטרונית שאמר לנו לאחרונה שתעשיית המחזור גוססת?
בעלי חזון שמקדימים את השוק, צופים את העתיד ורוצים להיות בחזית, הם לפעמים אלה שסובלים הכי הרבה בתחילת הדרך, אבל אחר כך נהנים מהפירות. ברור לי שזה משהו שנצטרך לטפל בו, אבל לא נגיע לזה בשנת 2016.
הנושא של אי הסדרת התחרות בין גופי היישום המוכרים לטיפול בפסולת אלקטרונית משפיע על יישום לקוי של החוק בהיבטים רבים. כיצד אתה חושב שזה ייפתר?
זה נושא חשוב. חשוב שהתחרות לא תהיה רק על הרווח, אלא גם על איכות היישום. אבל גם כאן, הנושא הזה אינו ראשון בסדר העדיפויות, קודם נטפל בהכנסת היבואנים ואח"כ נטפל במשימות הבאות.
קישור לחלק השני של הריאיון עם גיא סמט, העוסק בתחרות בתחום פסולת האריזות, חידוש תנאי ההכרה של תמיר, מנגנון הדיווח המסורבל של חוק האריזות, אופן ניצול כספי היטל ההטמנה, הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת, הזמנה של גיא סמט לחברות להיכנס לתחום עסקי חדש ועוד הרבה...
----------
קישורים רלוונטיים:
חברות לפינוי וטיפול בפסולת
חברה | איש קשר | טלפון | דוא"ל |
---|---|---|---|
ורידיס | ורידיס | 072-3360696 | Veridis@infospot.co.il |
נגב אקולוגיה | מאיה כהן | 072-3712247 | Negev@infospot.co.il |
ק.מ.מ מחזור | מאיר | 072-3942967 | Kmm@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים>> |