האיחוד האירופי ממשיך לקדם הקלות בחקיקה ופרסם לאחרונה הצעה לעדכוני חקיקה במגוון של תחומים סביבתיים, בהם: פליטות תעשייתיות, אחריות היצרן המורחבת, הכנת תסקירי השפעה על הסביבה, מידע על חומרים מסוכנים במוצרים ונתונים גיאו-מרחביים. מדובר בחלק מחבילת עדכוני חקיקה סביבתית ((Environment Omnibus שמטרתה לצמצם את הביורוקרטיה, להגביר את התחרותיות ולשמור במקביל היעדים שנקבעו בתחום ההגנה על הסביבה ועל בריאות האדם.

אלה עיקרי השינויים:

• הקלות בתקנות בנושא פליטות תעשייתיות, כולל גמישות בהטמעת מערכות ניהול סביבתי (EMS), ביטול הדרישה להצגת תוכנית טרנספורמציה, הקלות בדיווחים עבור ענף החקלאות וגידולי בע"ח, החקלאות הימית והחוות האורגניות.
• הקלות בהכנת תסקירי השפעה על הסביבה.
• מידע דיגיטלי על חומרים מסוכנים במוצרים: ביטול מסד הנתונים SCIP והחלפתו בכלים יעילים יותר כמו דרכון מוצר דיגיטלי ומנגנון “חומר אחד – הערכה אחת”.
• פישוט אחריות יצרן מורחבת (EPR): ביטול זמני של החובה למנות נציג מוסמך ליישום חוק אחריות יצרן מורחבת בכל מדינה שבהן חברות אירופיות מוכרות את מוצריהן.
• התאמת התקנות בתחום המידע הגיאו-מרחבי לחקיקה בנושא המידע לציבור.

לפי האיחוד האירופי, עדכוני החקיקה יאיצו ויפשטו תהליכי רישוי, בייחוד בתחומים אסטרטגיים כמו פרויקטים דיגיטליים, פרויקטים בתחום חומרי הגלם החיוניים ודיור בר-השגה, ובכך יקדמו מעבר לכלכלה נקייה ודיגיטלית יותר באיחוד האירופי. באיחוד האירופי מדגישים כי פישוט הרגולציה וצמצום הנטל הביורוקרטי חיוניים להשגת מטרות סביבתיות אלה ולחיזוק התחרותיות. ההצעה, אם אכן תאושר, צפויה לחסוך לעסקים ברחבי היבשת כ-1 מיליארד € מדי שנה.

היוזמה היא חלק ממהלך רחב שנועד לצמצם את הביורוקרטיה ולחזק את התחרותיות באיחוד ובמקביל להבטיח מעבר לכלכלה ירוקה יותר. עם זאת, בשלב זה מדובר בהצעה בלבד שצריכה לעבור תהליך של חקיקה. יש לזכור שתהליכי החקיקה באיחוד האירופי בדרך כלל ממושכים, ולא ברור אם ומתי העדכון יאושר, ואילו שינויים הוא יעבור בדרך.

יש לציין כי ההצעה הנוכחית לאשר הקלות בחקיקה הסביבתית, לצד הקלות שכבר אושרו, הן צעד חריג במגמות החקיקה של האיחוד האירופי בשני העשורים האחרונים, והיא באה על רקע צמצום הרגולציה הסביבתית בארצות הברית שמקדם בימים אלה ממשל טראמפ. כזכור, עוד בתחילת הקדנציה השנייה שלו הכריז טראמפ כי בכוונתו לצמצם את הרגולציה הסביבתית מימי הנשיאים ג'ו ביידן וברק אובמה. הכרזותיו של טראמפ הובילו לקריאות באירופה לפעול גם כן לצמצום הרגולציה כדי שלא לפגוע בתחרות בין חברות אירופיות לחברות אמריקאיות.

קישור לנוסח המלא של הצעת עדכון החקיקה מובאת בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. אירופה: הקלות חקיקה באחריות התאגידית ודיווח הסביבתי, 8.2.2025
2. האיחוד האירופי מרכך ומצמצם את החקיקה הסביבתית, 29.5.2025
3. שיטת דיווח חדשה ומחייבת לדוחות קיימות תאגידית, 05.11.2023
4. אירופה מרחיבה את חובת הדיווח גם לחברות זרות, 24.10.2022
5. אירופה: דרישה לדיווח על טביעת רגל פחמנית של מוצרי יבוא, 28.12.2022
6. החלה היערכות התעשייה הישראלית למס הפחמן האירופי, 19.02.2022

הקלות בתסקירי השפעה על הסביבה, בתקני פליטות תעשייתיות, בחוקי אחריות יצרן, ועוד

ההצעה שהציג האיחוד האירופי כוללת עדכונים ב-5 תחומים עיקריים:

1. הקלות בהכנת תסקירי השפעה על הסביבה: הצעה לפשט ולייעל את תהליך הכנת תסקירי השפעה על הסביבה הנדרשים למיזמי בנייה, כולל דיגיטציה של תהליכים וקביעת

גורם אחד שירכז את התהליך מול היזמים. ההצעה כוללת גם צעדים שנועדו לייעל ולהאיץ תהליכים עבור מגזרים ופרויקטים בעלי חשיבות אסטרטגית התורמים להפחתת פליטות מזהמים או לייעול השימוש במשאבים, כולל דיור בר-השגה.

1. הקלה בתקני פליטות תעשייתיות עבור התעשייה והחקלאות:

• גמישות רבה יותר בהטמעת מערכות ניהול סביבתי (EMS) במסגרת דירקטיבת הפליטות התעשייתיות (IED): יינתן למפעלים זמן נוסף להטמיע מערכות ניהול סביבתי (EMS) והם לא יחויבו לבצע ביקורות חיצוניות לאותן מערכות.
• תוסר הדרישה ממתקנים תעשייתיים להציג תוכנית אסטרטגית המתארת כיצד המתקן יעבור לתפעול נקי יותר, יעיל יותר במשאבים, ובעל פליטות נמוכות לפי ליעדים שקבע האיחוד האירופי (תוכנית טרנספורמציה).
• חקלאים ומתקנים בתחום החקלאות הימית (Aquaculture) יהיו פטורים מחלק מחובות הדיווח.
• צמצום היקף הפעילות החקלאית הנכללת בדירקטיבה וצמצום הכפילות בדיווח עבור חוות אורגניות.

1. פתרונות דיגיטליים יעילים יותר בתחום החומרים המסוכנים במוצרים: ביטול מסד הנתונים SCIP בנושא חומרים מסוכנים במוצרים והחלפתו בפתרונות דיגיטליים יעילים יותר, כמו דרכון מוצר דיגיטלי (Digital Product Passport) ויישום מנגנון "חומר אחד – הערכה אחת" (OSOA: One Substance - One Assessment).
2. פישוט אחריות יצרן מורחבת (EPR): כיום החקיקה בתחום הסוללות, אריזות, ציוד אלקטרוני, מוצרי פלסטיק חד-פעמיים ופסולת מחייבת חברות אירופיות למנות נציג מוסמך בכל מדינה שבהן הן מוכרות מוצרים, כדי לעמוד בדרישות אחריות היצרן המורחבת. חובה זו תושעה עבור יצרנים אירופיים עד שחוק הכלכלה המעגלית יפושט עוד. הצעד צפוי להפחית את עלויות הפעילות העסקית באיחוד.
3. שיפור הנגישות למידע גיאו-מרחבי: הדרישות הטכניות הנוכחיות עבור נתונים גיאו-מרחביים במסגרת דירקטיבת INSPIRE יותאמו במלואן לחקיקה המסדירה נתוני מפתח במגזר הציבורי. פישוט זה יפחית עלויות עמידה בתקנים עבור רשויות ציבוריות ויקל על הגישה למאגרי נתונים גיאו-מרחביים.

החסכון השנתי צפוי מיישום ההקלות: 1 מיליארד €

באיחוד האירופי מציינים כי ההקלות המוצעות צפויות לחסוך לחברות אירופיות כ-1 מיליארד € מדי שנה המתווספים לחסכון שנתי של 10 מיליארד € המיוחסים לחבילות החקיקה ויוזמות הפישוט שהאיחוד כבר הציג. נתונים אלה מקרבים את האיחוד ליעד שהציבה הנציבות של חסכון שנתי בגובה 37.5 מיליארד € עד סוף הקדנציה שלה בסוף שנת 2029.

בקרוב: עוד צעדים לפישוט החקיקה

האיחוד האירופי מדגיש כי גם בשנים הקרובות ימשיך תהליך פישוט וייעול הרגולציה הסביבתית, בין השאר בנושאים אלה:

• כדי להבטיח הטמעה מיטבית של התקנות בתחום האריזות ופסולת האריזות, צפויים להתפרסם בקרוב הנחיות שיבטיחו בהירות ויישום אחיד של התקנות.
• במהלך שנת 2026 תעודכן דירקטיבת המסגרת בנושא מים (Water Framework Directive).
• התאמה של דירקטיבת אסטרטגיית הסביבה הימית (Marine Strategy Framework Directive) למערכת החוקים בנושא מקורות מים מתוקים.
• חוק הכלכלה המעגלית (Circular Economy Act) המתוכנן לשנת 2026, יכלול כללים פשוטים ואחידים יותר ויפחית את העלויות של פעילות כלכלה מעגלית חוצה גבולות.

אושרו הקלות חקיקה בתחום האחריות התאגידית והדיווח הסביבתי

כפי שדיווחנו לפני כחודש, לאחרונה אישר האיחוד האירופי עדכונים והקלות בדירקטיבות העוסקות בדיווחי קיימות (CSRD) ובבדיקת נאותות סביבתית (CSDDD) של חברות. מטרת העדכון היא לצמצם את הנטל הרגולטורי עם דגש על חברות בינוניות וקטנות, שרבות מהן מקבלות כעת פטור מהחקיקה. נוסף על כך העדכון מנסה לפשט את הדיווחים באמצעות צמצום הדרישות.

כזכור, לפני כשנה פרסם האיחוד האירופי הצעה לעדכוני חקיקה נרחבים (Omnibus) המציעה לפטור חברות בינוניות וקטנות מעמידה ברגולציות שונות, לדחות את מועדי היישום של הרגולציות, לפשט את הרגולציה, להקל בביורוקרטיה (עם דגש על עסקים בינוניים וקטנים), לחזק את התחרותיות, ולעודד השקעות. הרגולציה חלה לא רק על חברות אירופיות, אלא גם על חברות זרות הפעילות באיחוד האירופי, בהן גם חברות ישראליות.

---

מסמכים רלוונטיים: