כזכור, עם תחילת הקדנציה השנייה שלו בבית הלבן, חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על שורה של צווים נשיאותיים שמבטלים חוקים ורגולציות שקידם הנשיא הקודם ג'ו ביידן בתחום שינוי האקלים, האנרגיה, ואיכות הסביבה. מטרתם המוצהרת של הצווים הנשיאותיים החדשים היא להוריד את מחירי האנרגיה כדי להוזיל את עלויות התחבורה, להגביר את התחרותיות של התעשייה ולהוביל לשגשוג כלכלי.
מאז עברה קצת יותר משנה והדברים אכן מיושמים: במהלך השנה האחרונה הודיעה הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית EPA שהיא מקדמת שורה ארוכה של שינויי רגולציה בהם ביטול חובת דיווח ומגבלות על פליטות גזי חממה, הקלת הרגולציה על תחנות כוח פוסיליות, עידוד דלקים מתחדשים על חשבון רכבים חשמליים, הקלות בנושא אפר פחם משאריות בעירה, הקלות והארכות במועדים בדיווחים החלים על מפעלים, ועוד.
השינויים במדיניות של ארה"ב משפיעים על העולם וגם על ישראל. למשל, מאז שטראמפ נכנס לקדנציה השנייה, האיחוד האירופי, לראשונה מזה עשור או שניים, מקדם הקלות ברגולציה של דיווחים סביבתיים ואחריות תאגידית. גם בישראל, רק לאחרונה דיווחנו שהשרה להגנ"ס, עידית סילמן, הנחתה את צוות משרדה לבחון פרישה מארגון האקלים של האו"ם UNFCCC, בעקבות הודעתה של ארה"ב שהיא מתכוונת לפרוש מהארגון.
לצד אלה ממשל טראמפ מקדם בחלק מהנושאים גם מדיניות שממשיכה את קודמו, למשל הקצאת תקציבים לבניית תשתיות מים (בהן מט"שים, מתקני התפלה, מערכות להובלת נגר עילי) הפחתת עופרת במי השתייה, בחינת הגבלות על חשיפה ושימוש בחומרים מסוכנים, ועוד.
תמצית הפרטים בכתבה שלפניכם.

כתבות רלוונטיות:
לפני כחודש ממשל טראמפ הודיע כי ארה"ב מתכוונת לפרוש מארגון האקלים של האו"ם UNFCCCעוד הצעה של הסוכנות להגנת הסביבה מבקשת לבטל את חובת הדיווח השנתי על פליטות גזי חממה (GHGRP) החלה על כ-8,000 מפעלים ועסקים בארה"ב. לפי ההצעה, ביטול חובת הדיווח תחסוך לעסקים אלה כ-2.5 מיליארד $ בשנה.
בסוכנות להגנת הסביבה טוענים שבשונה מרגולציות אחרות, לחובת הדיווח על פליטות גזי חממה אין השפעה מהותית על שיפור איכות הסביבה ובריאות הציבור ולכן אפשר להסתפק בדיווח במסגרת חוק אוויר נקי שאינו כולל דיווח על פליטות גזי חממה.
אם ההצעה תאושר, רוב המפעלים הגדולים ואתרי הזרקת פחמן דו-חמצני, יהיו פטורים מלדווח על פליטות גזי החממה שלהם.
אחד הצעדים של ממשל טראמפ הוא הצעה של הסוכנות להגנת הסביבה לבטל את תקני פליטת גזי החממה לתחנות כוח פוסיליות (פחם, נפט וגז) שנקבעו לפני כעשור בתקופת ממשל אובמה, ובשנת 2024 בתקופת ממשל ביידן.
לפי הסוכנות להגנת הסביבה, פליטות אלה הן בעלות השפעה גלובלית ולא מקומיות, ולכן אי-אפשר לייחס להן נזק ישיר לבריאות הציבור בארה"ב, ולכן אין להם הצדקה.
הסוכנות מעריכה כי המהלך עשוי לחסוך כ־19 מיליארד דו$לר לענף ייצור החשמל לאורך 20 שנה, כלומר כ־1.2 מיליארד דולר לשנה.
נוסף על אלה, מציעה הסוכנות להגנת הסביבה לבטל את עדכון תקני הכספית והרעלים באוויר (MATS) הנפלטים מתחנות כוח קיטוריות המופעלות בפחם ובנפט. ההצעה תחזיר את התקן לגרסתו מ-2012. בסוכנות להגנת הסביבה טוענים שהתקן המקורי מ־2012 הוביל להפחתה דרמטית בזיהום האוויר ולכן אין צורך בתקנים המחמירים יותר.
במקביל, הסוכנות להגנת הסביבה מציעה לעודד דלקים מתחדשים בארה"ב (ביו-דלק תאית, דיזל מבוסס ביומסה, ביו-דקל), ולהסיר את המנוע החשמלי מרשימת הדלקים המתחדשים, כדי לקדם את המדיניות של הממשל שרוצה לצמצם את המעבר לרכבים חשמליים.
לשם כך, הסוכנות מציעה לקבוע יעדים חדשים לדלקים המתחדשים לשנים 2026 ו-2027 במסגרת תוכנית תקן הדלקים המתחדשים (Renewable Fuel Standard – RFS), שתעודד את יתר הדלקים המתחדשים, על חשבון רכבים חשמליים.
לאחרונה פרסמה הסוכנות להגנת הסביבה גם תקנה סופית והצעה נלווית המאריכות את מועדי העמידה בתנאים עבור יחידות ניהול שאריות בעירה של פחם (CCRMU). בתוך כך הודיעה הסוכנות כי היא מאריכה עד 2029 גם את הדרישות בנושא ניטור מי תהום עבור יחידות ניהול שאריות בעירה של פחם. בסוכנות להגנת הסביבה ציינו כי השינויים הם חלק ממאמציה לקדם טיפול מהיר באפר פחם.
נוסף על אלה אישרה הסוכנות לדחות את המועד הסופי שבו מתקני הפקת נפט וגז טבעי חדשים יידרשו לעמוד בשורה של דרישות של חוק אוויר נקי. לפי הסוכנות, דחיית מועד היישום של הדרישות תחסוך למשק כ-750 מיליון $ בשנים הקרובות.
השינויים שאושרו כוללים דחייה של 18 חודשים שניתנה למדינות להגשת תוכניות להפחתת מתאן ודחייה של 18 חודשים ביישום תוכנית "פולטי-על" (super emitters) המחייבת צדדים שלישיים המשתמשים בטכנולוגיה חישה מרחוק לספק לסוכנות מידע על דליפות פוטנציאליות גדולות. נוסף על כך אושרה דחייה של 18 חודשים לעמידה בדרישות מסוימות הקשורות למכשירי בקרה, דליפות מציוד, מתקני אחסון, בקרי תהליך ומערכות אוורור מכוסות או סגורות.
כמו כן דחתה הסוכנות בעוד 180 ימים את המועד לעמידה בדרישות הניטור הרציף של ערך החימום הנקי או דיגום חלופי עבור מבערים ומכשירי בעירה סגורים. המועד המקורי לעמידה בדרישות היה סוף בנובמבר 2025.
הסוכנות להגנת הסביבה עדכנה את ההנחיות בנושא ערכי הסף של עופרת בקרקע באזורי מגורים. בסוכנות טוענים שההנחיות שנקבעו בתקופת ממשל ביידן פגעו במאמצי הניקוי של הקרקעות כיוון שיצרו חוסר ודאות בקרב מקבלי ההחלטות והציבור.
ההנחיות החדשות קובעות:
נוסף על קביעת ערכי הסף, הסוכנות להגנת הסביבה תפעל לצמצום החשיפה לעופרת של התושבים באמצעות פעולות ניקוי מואצות באתרים מזוהמים ברחבי ארה"ב לצד חינוך והסברה למניעת חשיפה לעופרת.
לפני כ-3 חודשים הודיעה הסוכנות להגנת הסביבה כי היא תקצה כ-7 מיליארד $ למימון בניית תשתיות מים במסגרת תוכנית המימון של WIFIA ((Water Infrastructure Finance and Innovation Act המספקת אשראי והלוואות בריבית נמוכה למלווים ציבוריים ופרטיים המבקשים להקים תשתיות מים מקומיות או לאומיות.
סוגי המיזמים שעבורם אפשר לבקש מימון כוללים בין השאר מט"שים, מתקני טיפול במי שתייה, מערכות הובלה של מי שתייה, מי נגר ושפכים, ניהול נגר עילי, התפלה, התייעלות אנרגטית במתקני מים ושפכים, ועוד.
נוסף על כך הכריזה הסוכנות כי היא תקצה למדינות ארה"ב כ-3 מיליארד $ לצמצום זיהום העופרת במי שתייה. התקציב מיועד בעיקר להסרת צינורות הובלת מים המכילים עופרת, האחראיים העיקריים לזיהום עופרת במי שתייה.
הסוכנות להגנת הסביבה הודיעה כי בכוונתה לקבוע רגולציה שמטרתה להגן על עובדים שבאים במגע עם החומר בוטאדיאן 1,3, גז המשמש בתעשייה ומוגדר כחומר מסרטן. לדברי הסוכנות, בוצע מחקר מקיף שבחן את השפעות בוטאדיאן 1,3 ונמצא שחשיפה לחומר עלולה לסכן עובדים ב-11 תחומי תעשייה, אך לא נמצא שהוא מסכן את הסביבה, את הצרכנים ואת הציבור הכללי, כולל את מי שמתגוררים בקרבת מפעלים העושים שימוש בחומר.
בוטאדיאן הוא גז המשמש לייצור מגוון של מוצרים בהם צמיגי רכב, דבקים וחומרי איטום, צבעים וציפויים ומוצרי תחזוקת רכב. מוצרי צריכה מכילים כמויות זעירות ובטוחות של החומר (פחות מ‑0.001%), אך עובדי המפעלים שבהם נעשה שימוש בבוטאדיאן עלולים להיחשף לרמות גבוהות בהרבה הכורכות בסיכונים בריאותיים כמו משקל לידה נמוך, אנמיה, לוקמיה וסרטן שלפוחית השתן.
בנוסף לכך, הודיעה הסוכנות להגנת הסביבה כי בכוונתה להסדיר את השימושים ב-5 פתאלאטים (Phthalate Chemicals) נפוצים כדי להגן על עובדים ועל הסביבה.
הרגולציה תחול על בוטיל בנזיל פתאלאט (BBP), דיבוטיל פתאלאט (DBP), דיציקלוהקסיל פתאלאט (DCHP), די־אתילהקסיל פתאלאט (DEHP) ודי־איזובוטיל פתאלאט (DIBP), המשמשים בתעשייה לייצור פלסטיק, חומרי בנייה, וחומרים תעשייתיים נוספים.
כזכור, כבר בימים הראשונים של הקדנציה השנייה שלו, חתם הנשיא טראמפ על שורה של צווים נשיאותיים בתחום הסביבה, האקלים והאנרגיה המבטלים חוקים, רגולציות ומדיניות מתוקפת ממשל ביידן ועסקו בין השאר ב:
זמן קצר לאחר מכן פרסמה הסוכנות להגנת הסביבה את תוכנית "31 הצעדים לדה-רגולציה" בתחום הסביבה. מטרת התוכנית, כך לפי הסוכנות להגנת הסביבה, היא למצות את הפוטנציאל האנרגטי של ארה"ב, להוזיל את יוקר המחייה, להחיות את תעשיית הרכב, להשיב את שלטון החוק ולהחזיר למדינות את הסמכות לקבל החלטות בעצמן.