בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שבדק היבטים שונים בחוק השקיות שנכנס לתוקף לפני כשנה. המחקר התבסס על סקר שנערך בחודש ינואר 2018 בקרב 1,200 אנשים, ממנו הסיקו החוקרים כי אמנם הופחתה באופן דרמטי (כ-80%) צריכת שקיות הנשיאה ברשתות השיווק הכלולות בחוק, אלא שככל הנראה חל גידול בצריכת שקיות מסוגים שאינם כלולים בחוק ושקיות נשיאה שהחוק אוסר את מכירתן רק ב-21 רשתות השיווק הגדולות.

בהתאם, ממליצים החוקרים לבחון את הרחבת חוק השקיות על רשתות נוספות ובנוסף מסיקים שניתן להניע את הציבור לפעולה בתחומים סביבתיים באמצעות שילוב של הסברה וגביית תשלום סמלי.

סרטון: חוקרי בנק ישראל מנתחים את חוק השקיות [3:32]

כיצד תשלום של 10 אג' עבור שקית הביא לשינוי גדול?

החוקרים, ד"ר קובי ברוידא וד"ר יוסי מרגונינסקי, מציינים שהיו מופתעים מכך שתשלום קטן של 10 אג' הביא לשינוי גדול - ירידה של 80% במספר השקיות שהקונים לקחו ברשתות הגדולות, על פי הנתונים של המשרד להגנ"ס. מהסקר התברר להם שהקטנת השימוש בשקיות נבעה משתי סיבות עיקריות: המעבר מחלוקה חינמית לחלוקה בתשלום ורצון להימנע מפגיעה בסביבה.

יחד עם זאת מציינים החוקרים, כי ההישג הוא חלקי. לדבריהם מאחר והציבור הגדיל את השימוש בשקיות שעדיין מחולקות בחינם ומכיוון שהחוק חל רק על רשתות השיווק הגדולות עולה כי סך הצמצום בשימוש בשקיות בעקבות החוק קטן מ-80%.

תוצאות סקר צרכנים: הסיבות להפחתה בשימוש בשקיות

מקור: דו"ח בנק ישראל

 תמריץ כלכלי?

על פי תוצאות הסקר, שיעור הצרכנים שלקחו 5 שקיות או יותר מדי שבוע ירד מ-58% ל-30% ושיעור אלה שאינם לוקחים שקיות כלל עלה מ-7% ל-24%. יחד עם זאת מהסקר עולה שהירידה בצריכת השקיות אינה נובעת מהפגיעה בכיס: רק 9% מהמשיבים ציינו כי הם הפחיתו את צריכתן משום שהתשלום הטיל עליהם הוצאה כספית גדולה מדי, בעוד ששני שלישים ציינו כי עצם התשלום הוא שגרם להם להפחית את הצריכה.

הירידה בשיעור הצרכנים שלקחו שקיות רבות 5 ויותר או מעל 10 דומה בכל קבוצות ההכנסה. אילו היה הנטל הכספי משמעותי, ציינו החוקרים "היינו מצפים לראות ירידה חדה יותר בקרב בעלי הכנסה נמוכה". שני שלישים מהמשיבים דיווחו כי כשהשקיות ניתנו בחינם הם לקחו עד 10 שקיות בשבוע – מכאן שהעלות המרבית שהחוק עשוי להטיל עליהם היא שקל בשבוע.

הגורמים לשינוי ההתנהגותי

לדברי החוקרים, המעבר מחלוקה בחינם של שקיות לגביית תשלום מזערי – שאינו משנה במידה מהותית את התמריץ הכלכלי – מילא תפקיד מרכזי בשינוי התנהגות הצרכנים. הסקר מצביע על גורמים נוספים, מלבד התשלום, שתרמו לירידה בצריכת השקיות:

• הזדהות עם מטרת החוק: 50% מהנשאלים ציינו כי שיקול סביבתי גרם להם להפחית את מספר השקיות.
• לחץ חברתי: 25% ציינו כי לקחו פחות שקיות "משום שכבר לא נעים לקחת" או "משום שכולם לוקחים פחות". מכאן שהצלחת החוק עשויה להשפיע גם על צרכנים שאינם מגיבים ישירות לגביית התשלום.
• חלופה אפקטיבית: רבים מאוד אימצו את התחליף שהוצע – השקיות הרב-פעמיות שחולקו בחינם עם כניסת החוק לתוקף. לפי הסקר, שיעור המשתמשים בהן גדל מ-28% ל-70%.

חלק מהמשיבים דיווחו שהתשלום גרם להם לקחת יותר שקיות ללא ידיות, שנותרו חינמיות, או לקחת יותר שקיות נשיאה בחנויות שעדיין מחלקות אותן חינם.

מסקנות המחקר על חוק השקיות

החוקרים מציינים, כי הצלחת חוק השקיות מעלה את האפשרות שגם בתחומים סביבתיים נוספים ניתן להביא לשינויים התנהגותיים באמצעות שילוב של הסברה וגביית תשלום מזערי.

באשר לשקיות הנשיאה עצמן, החוקרים מציינים כי ההיטל חל כיום רק על הרשתות הקמעונאיות הגדולות, אולם חנויות שאינן שייכות לרשתות אלה היו אחראיות לשיעור ניכר מהשקיות שחולקו חינם עוד לפני החלת החוק. לכן כותבים החוקרים כי ראוי לשקול את הרחבת תחולת החוק לרשתות נוספות שמחלקות אותן חינם, גם אם הדבר כרוך בקשיי יישום.

--------

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. האם אפקט חוק השקיות דועך או שמדובר בהצלחה מסחררת?, 15.02.2018
2. עלייה של 20% במכירת שקיות חד פעמיות ברבעון השני, 1.10.2017
3. הצלחה לחוק השקיות. אבל לאן הולך הכסף?, 28.05.2017
4. עוד נקודה לגבאי, חוק השקיות אושר בכנסת, 04.04.2016
5. פסולת | infospot

-------

מסמכים רלוונטיים:

1. דו"ח בנק ישראל: חוק השקיות [pdf]