במסגרת ועידת קלינטק שנערכה לאחרונה, צחי עין גל, מנכ"ל תאגיד המיחזור אקומיוניטי, סיכם 3 שנים לחוק הפסולת האלקטרונית. נזכיר כי אקומיוניטי היא אחד משני גופי יישום מוכרים יחידים בישראל שקיבלו את אישור המשרד להגנת הסביבה לקיים עבור יבואני ויצרני הציוד החשמלי והאלקטרוני את חובותיהם בהתאם לחוק.

העדר הסדרה, פיקוח ואכיפה בפסולת אלקטרונית

לדברי עין גל, הבעיה המרכזית של חוק פסולת אלקטרונית, היא שהוא פועל עם 2 גופי יישום מוכרים מיומו הראשון. זאת בניגוד לחוק הפיקדון (מיחזור מכלי משקה) וחוק האריזות שפעלו בשנים הראשונות עם גוף מוכר אחד. עין גל, טוען כי שיטת ריבוי הגופים בפסולת אלקטרונית לא הצליחה, היות והיא מתנהלת ללא הסדרה, פיקוח ואכיפה.

לדבריו, בהעדר מנגנון הסדרה כפי שמקובל במדינות אירופה, בהן פועלים מספר גופים מוכרים, נוצרת תחרות פרועה וחוקי הג'ונגל מנהלים את הענף. לדברי עין גל, המשרד להגנ"ס טוען שאין לו את המשאבים הנחוצים ליישם את החוק.

בנוסף, מורגשים חסרונם של פיקוח ואכיפה, שכן רק חלק מהיבואנים של ציוד אלקטרוני התקשרו עם גוף יישום מוכר, בעוד רבים אחרים לא מיישמים את החוק.

הנזקים הסביבתיים-בריאותיים

אבל הבעיה החמורה יותר, עליה מצביע עין גל, היא שרשרת הנזקים הסביבתיים-בריאותיים הקשים הנגרמת בשל איסוף פיראטי של פסולת אלקטרונית. עין גל מזכיר כי יש קבלנים פיראטיים שאוספים את הפסולת האלקטרונית ללא היתר ושורפים אותה בשדות חקלאיים, כדי להפריד את המתכת מהפלסטיק, וכך מזהמים את מי התהום והאוויר. גם פסולת שעומדת בגשם גורמת לחלחול רעלים למי התהום ולזיהומם.

אחד משני בעלי המניות של אקומיוניטי הוא תאגיד אירופאי (ERP) המתמחה בניהול פסולת. עין גל מסביר כי הנציג שלהם מגיע לישראל פעמיים בשנה לביקור ונדהם בכל פעם מהפער שבין הקדמה והטכנולוגיה בישראל לבין התנהלותה בכל הנוגע לפסולת. אין סטנדרטים, אין תקנים, אין אכיפה ואין בקרה, כמו במדינות עולם שלישי. לדברי נציג ERP הוא לא נתקל בהתנהלות כזאת ב-17 המדינות בהם התאגיד פועל.

הפתרון: המכס

עין גל גם מציע פתרון פשוט לאכיפה על יבואנים באופן שלא ידרוש מהמשרד להגנ"ס הרבה משאבים: "במקום שאצטרך לפנות לכל יבואן שמביא מכולה ולשכנע אותו לחתום איתי, כגוף יישום מוכר, יש פתרון הרבה יותר פשוט: המכס. הרי כל הסחורה שנכנסת לארץ עוברת דרך המכס, ולכן הרבה יותר פשוט לקבל החלטה לא לשחרר מוצרים אלקטרוניים בלי הצגת אישור התקשרות עם גוף יישום מוכר למיחזור פסולת אלקטרונית."  עין גל טוען כי העלה את הרעיון בפני הגורמים הרלוונטיים והוא ממתין זה זמן רב להתייחסותם.

עמדת המשרד להגנת הסביבה

גיא סמט, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס ומי שאמון בין השאר על יישום חוק פסולת אלקטרונית, התייחס לנושא בדברים שאמר בועידת קלינטק. לדבריו, התחרות הפרועה בין 2 הגופים המוכרים אכן הובילה לירידת מחירים שגרמה לקיצוץ בתמורה שהציבור מקבל מחוק פסולת אלקטרונית. "מישהו ראה את אקומיוניטי או מ.א.י אוספים את הפסולת האלקטרונית בישוב שלו? כנראה שלא. מדוע? בגלל התחרות." אמר סמט, והסביר שדמי הטיפול היום נמוכים ב- 50% ממה שהיו לפני 3 שנים כשהתחילו ליישם את החוק, ובמחירים כאלה, לגופים המוכרים קשה לתת שירות יעיל של איסוף פסולת אלקטרונית מהרשויות המקומיות ועוד.

סמט לא התייחס לצעדים שהמשרד להגנת הסביבה מתכוון לנקוט על מנת לטפל בבעיות אלה.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי במהלך השנה הקרובה מתכוון המשרד להגנת הסביבה לדרוש מתאגידי המחזור להגביר את איסוף הפסולת האלקטרונית ברשויות המקומיות כחלק מתנאי ההכרה בתאגידים. דרישה זו נעשית על-ידי המשרד כחלק מתפקידו כרגולטור.

----------

הדברים נאמרו במסגרת ועידת קלינטק 2017

--------

קישורים רלוונטיים:

1. פסולת אלקטרונית: מה קורה כשהרגולטור לא מתערב? 27.09.2016
2. ראיון עם סמנכ"ל בכיר במשרד להגנת הסביבה, 25.07.2016
3. הפוטנציאל של שילוב בעלי מוגבלויות במיחזור פסולת אלקטרונית, 22.06.2016
4. המשרד להגנת הסביבה ננזף בחומרה בכנסת והוזהר לבל ימשיך לא לקיים את חוק פסולת אלקטרונית, 16.06.2016
5. מידע נוסף על פסולת אלקטרונית infospot 

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אלקטרונית: