במסגרת יום עיון בנושא קרקעות מזוהמות ומי תהום מזוהמים, שנערך לאחרונה ביוזמת המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה והתאחדות התעשיינים, הציגו נציגי המשרד להגנת הסביבה והחברה לשירותי איכות הסביבה את סטטוס המגה-פרויקט של שיקום קרקעות המדינה. כמה כסף נוצל עד כה ולאיזה שימושים? כמה קרקעות מזוהמות צפויות לעבור טיפול? באיזה אתרים? ובאמצעות איזה טכנולוגיות?

תקציב פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות

אבי חיים, ראש אגף שפכי תעשייה, קרקעות מזוהמות ודלקים במשרד להגנ"ס עדכן שעד כה נוצלו כ-13 מיליון ₪ מהתקציב שיועד לפרויקט שיקום הקרקעות. רוב התקציב, כ-10.7 מיליון ₪, שימש לשיקום רכס עתלית – האתר הראשון בו הסתיים חקר הקרקע, התקבלה החלטה על חלופת טיפול מועדפת והחלו עבודות השיקום שנמצאות כעת לקראת סיום. שאר התקציב הוצא על עריכת סקרי קרקע וסקרים היסטוריים במספר אתרים ביניהם: אפולוניה, בית הכרם וכפר יונה. לדברי חיים חל עיכוב מסוים בלוחות הזמנים בגלל שבאתרים רבים מחכים לפינוי האתר.

ניצול תקציבי - פרויקט שיקום קרקעות המדינה

מקור: המשרד להגנ"ס

כיצד יטופלו הקרקעות המזוהמות? ומה הערכת הכמות?

אבי חיים הציג הערכה של כמות הקרקע המזוהמות שתטופל במסגרת הפרויקט ב- 12 אתרים שונים בשלוש השנים הקרובות ואת הפילוח לפי שיטת הטיפול הצפויה. הוא סייג את דבריו כשציין כי ההערכה של כמות הקרקע המזוהמת מבוססת ברובה על הסקר ההיסטורי שבוצע בכל אתר – מה שמספק תמונה חלקית בלבד וכי ההערכה של שיטת הטיפול מבוססת על סוגי המזהמים ודו"ח החלופות של חלק מהפרויקטים. ככל שחקר הקרקע של האתרים יתקדם, כך ההערכה תשתפר.

לפי ההערכה שהוצגה, שליש מהקרקעות המזוהמות יטופלו במתקני שטיפה ושליש נוסף במתקנים תרמיים. השליש הנותר צפוי להתחלק באופן שווה פחות או יותר בין טיפול ביולוגי, הטמנה כקרקע לכיסוי במטמנות וטיפול כפסולת מסוכנת (ייצוב מיצוק) .

שיקום קרקעות  - תוכנית עבודה 2017-19

מקור: המשרד להגנ"ס

העברה לאתר מרכזי HUB או טיפול במקום

ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל החברה לשירותי איכות סביבה, נתן סקירה מקיפה על שיטות הטיפול שנבחנו לצורך טיפול בקרקעות המזוהמות של המדינה. לדבריו יש מדינות בחו"ל עם ניסיון רב בנושא והחברה לשירותי איכות סביבה משתדלת להתבסס על הידע הקיים אצלן.

ד"ר גולוב ציין כי אחת המגמות שהם הכירו בחו"ל היא השימוש באתר מרכזי לטיפול בקרקעות מזוהמות - HUB. לדבריו, יש 2 מודלים עיקריים טיפול בקרקעות מזוהמות:

• שיקום הקרקע באתר עצמו שיכול להתבצע עם או בלי חפירה של הקרקע (on-site או In-situ). החיסרון העיקרי של השיטה הזאת היא עיכובים סטטוטוריים של קבלת רישיונות והיתרים לשם הקמת מתקני הטיפול ועלות גבוהה. כמו כן, במידה והטיפול מתבצע באתר ללא חפירה הוא נמשך זמן ממושך ומבוצע בד"כ בטיפול תרמי או ביולוגי.
• הקמת אתר מרכזי HUB אליו מביאים קרקעות מזוהמות לצורך טיפול הולכת ונעשית נפוצה בחו"ל. האתר יכול לרכז מספר שיטות טיפול. כך, במקום להקים מספר מתקני טיפול באתרים שונים ולעבור את המכשולים הסטטוטוריים עבור כל אתר, עושים זאת פעם אחת במרוכז עבור ה HUB. ד"ר גולוב ציין כי הם מעריכים כי הקמת HUB  תוזיל את הפרויקט של שיקום קרקעות המדינה בכ-300 מיליון ₪  בחישוב רב שנתי.

בהתאם, החברה לשרותי איכות סביבה עסוקה בימים אלה באיתור והקמה של אתר HUB  אחד או שניים לטובת הפרויקט של שיקום קרקעות המדינה.

בחירת שיטות הטיפול לקרקעות המדינה המזוהמות

לדברי ד"ר גולוב, לאחר לימוד של הנושא בעזרת חברת ייעוץ חיצונית, נראה כי 4 סוגי טיפול עיקריים הנפוצים ומוכחים בעולם ישמשו בפרויקט. ואלה הם:

1. טיפול בקרקע מזוהמות באמצעות שטיפה

שיטת השטיפה של קרקע מזוהמות מבצעת הפרדה פיזיקלית של מרכיבי הקרקע השונים על בסיס גודל (סלעים, חצץ, חול, חרסית) ושטיפת הזיהום בעזרת מים. היעילות של הטכנולוגיה תלויה בחוזק הקשרים בין המזהמים לחלקיקי הקרקע. לדברי גולוב שיטה זו היא בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לטיפול בקרקעות המזוהמות בפרויקט.

התהליך מתחיל בהפרדת הסלעים ולאחר מכן החצץ מהקרקע המזוהמת כך שהם יוצאים נקיים מזיהום וניתן להשתמש בהם לשימושים שונים. לאחר מכן, תהליך שטיפה נוסף מפריד את החול מהקרקע המזוהמות כך שגם הוא נותר נקי מזיהום ובר שימוש. בסיום התהליך מרבית הזיהום נותר מרוכז בחלק החרסיתי של הקרקע המזוהמת, ובריכוז גבוה בהרבה מאשר היה במקור.

טיפול בזיהום באותו חלק חרסיתי בקרקע הוא החלק היקר ביותר בתהליך, ולכן השיטה הזאת רלוונטית לקרקעות חוליות ולא חרסיתיות, עד 30-40% תכולת חרסית.

כיום אין בישראל מתקני שטיפה ויש צורך לייבא טכנולוגיה זאת מחו"ל.

2. טיפול בקרקע מזוהמת באמצעים תרמיים

הטיפול התרמי בקרקעות מזוהמות מבוסס על פירוק ואידוי של המזהמים בטמפרטורות גבוהות תוך איסוף של הגזים המזהמים הנפלטים וטיפול נפרד בהם. הטיפול התרמי בקרקעות נחלק ל-3 שיטות משנה:

1. Insitu: טיפול במערום קרקע המתבצע בטמפרטורה של 300-350° ובסיומה מתקבלת קרקע מעוקרת אך ברת שימוש ובפרק זמן קצר יחסית של כחודש.
2. Thermal Desorption Indirect: מעין תנור המחמם את הקרקע המזוהמת המוכנסת אליו לטמפרטורה של כ- 300°. מדובר בתהליך קצר של חצי שעה-שעה שהות בתא החימום. בסיומה מתקבלת קרקע מעוקרת אך ברת שימוש ובפרק זמן קצר יחסית של כחודש.
3. Direct Thermal Desorption: מקור אנרגיה פנימי שבא במגע עם הקרקע המזוהמת ושורף את הקרקע. תהליך מהיר, עתיר אנרגיה ומגיע לטמפ' 800-900 מעלות. מאפשר לטפל בפחמנינים בשרשראות גדולות, PCB ועוד חומרים אורגניים אחרים, חומרי הדברה, חומרי נפץ שלא מתפרקים בטמפרטורות נמוכות יותר. החיסרון של שיטה זו היא עלות יקרה בשל צריכת האנרגיה הגבוהה והפגיעה בתכונות הקרקע.

השיטות התרמיות פחות מתאימות לקרקעות רטובות/לחות הדורשות שלב ייבוש מקדים או זמן חימום ממושך ויקר יותר.  

גם הטכנולוגיה התרמית טרם יושמה בישראל, למעט פרויקט אחד של טיפול תרמי בקרקעות מזוהמות העתיד להתחיל בקרוב ועליו דיווחנו לאחרונה, ולכן צריך לייבא אותה לישראל.

3. טיפול ביולוגי (חיידקים) בקרקע מזוהמת

הטכנולוגיה הביולוגית לטיפול בקרקעות מזוהמות היא הכי שכיחה בישראל כיום ומבוססת על עידוד אוכלוסיית החיידקים (בקטריות) שבקרקע לשגשג ולהתרבות בקצב מהיר היות והם מפרקים את המזהמים. לרוב, אוכלוסיית החיידקים זקוקה לחמצן המוחדר לקרקע באמצעות איוורור.

החיסרון העיקרי של הטיפול הביולוגי בקרקע מזוהמות הוא משך הטיפול הממושך, כ-3-6 חודשים. כמו כן, השיטה הביולוגית אינה מטפלת בטווח של ריכוז נמוך של מזהמים ולא במתכות או חומרים לא פריקים ביולוגית.

4. טיפול בקרקע מזוהמת באמצעות ייצוב מיצוק

שיטת הייצוב מיצוק משמשת בישראל לצורך טיפול בפסולת מסוכנת באתר של החברה לשירותי איכות סביבה בנאות חובב. שיטה זו היא הכי פחות סביבתית היות ולא ניתן להשתמש בקרקע לאחר התהליך ולכן היא מיועדת להטמנה במטמנת הפסולת המסוכנת בנאות חובב. בגלל העדיפות הסביבתיות הנמוכה שלה ועלותה היא אחרונה בסדר עדיפויות של פרויקט שיקום קרקעות המדינה ותשמש רק לזיהום קשים או טיפול בתוצרי הקצה של השיטות האחרות.

שיטת הייצוב מיצוק משתמשת במלט או חומרים תחליפיים לכליאת המזהמים בקרקע המזוהמת.  

------------------

קישורים רלוונטיים:

1. מתי פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות ימריא?, 19.09.2017 
2. עודכנו ערכי הסף למזהמים בקרקע, 03.09.2017
3. לוחות הזמנים והיעדים של פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות, 08.05.2017
4. מי יממן את שיקום הקרקעות המזוהמות בפריפריה?28.02.2017
5. מי מוכן לקנות קרקע מזוהמת של משרד הביטחון? 18.09.2016
6. האם שיקום קרקעות מזוהמות יקפיץ את ערך הנדל"ן בסמוך? 16.05.2016
7. מי ישקם את הקרקעות המזוהמות של צה"ל והתעשיה הביטחונית? 09.11.2015
8. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: