המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור עדכון לנוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה, לפיו, במצב שבו תוצאת דיגום הארובה הראשונה שנלקחה נמצאת בגדר טווח השגיאה של הדיגום, יידרש בעל מקור הפליטה (המפעל) לבצע דיגום חוזר בשלוש חזרות. השינוי צפוי לייקר את הוצאות המפעלים על דיגום ארובות ב-30%.
הסיבה לעדכון הנוהל היא שתוצאות כ-10% מסך הדיגומים שנערכים במפעלים נמצאות בטווח השגיאה של המדידה. במצב כזה המשרד להגנ"ס לא יכול להפעיל אכיפה, גם אם ייתכן שיש פליטות חריגות של המפעל, ובריאות הציבור עומדת בסכנה.
ניתן להגיש הערות ציבור לעדכון הנוהל עד לתאריך 29.8.2021.
כתבות רלוונטיות:
במרבית דיגומי הארובות שנעשים בישראל כיום, הדרישה היא לבצע בדיקת מזהמי אוויר בארובה פעם אחת בלבד, למעט במקרים נקודתיים שבהם המשרד דורש ממפעל מסוים לבצע שתיים או שלוש חזרות.
מספר המדידות בכל בדיקה משפיע על רמת המובהקות והוודאות של התוצאות המתקבלות. ככל שמספר החזרות רב יותר, כך רמת הוודאות של התוצאה המתקבלת גדולה יותר, אמינות התוצאה עולה והמשרד להגנ"ס יכול לבצע אכיפה במקרה של חריגה. אך במצב כיום, כשאין חובה לבצע יותר מחזרה אחת, ב-10% מהמקרים התוצאות המתקבלות אינן ודאיות ונמצאות בטווח השגיאה.
לפי דוח של המשרד, במדינות שונות בעולם קיימת דרישה לבצע 3 מדידות לפחות בכל בדיקת מזהם בארובה. גם בחלק ניכר מהשיטות לבדיקות ארובה של ה-EPA נדרשות מספר חזרות בכל סדרה של בדיקה כדי לצמצם את הסבירות לשגיאה בבדיקה.
כיום מבצעים המפעלים בישראל כ-1,500 דיגומים תקופתיים בשנה הכוללים בדיקות בכ-1,250 ארובות בכ-250 מפעלים ובתי עסק. בבדיקות אלה נדגמים כ- 6,500 מזהמים בשנה (נתוני שנת 2019).
כבר לפני כשנתיים וחצי המשרד להגנ"ס הצהיר כי ברצונו לעדכן את הנוהל בהתאם לנעשה במדינות האיחוד האירופי (הטלת חובה לבצע 3 מדידות לפחות בכל בדיקת מזהם בארובה) אך עד כה העדכון לא יצא אל הפועל.
כעת המשרד מפרסם להערות הציבור את העדכון כשהוא מאוזן לדבריו, לפיו רק במצב שבו תוצאת דיגום הארובה הראשונה שנלקחה נמצאת בגדר טווח השגיאה יידרש בעל מקור הפליטה לבצע דיגום חוזר בשלוש חזרות, ולא בכל דיגום. כך מצד אחד על המפעלים לא יושתו עלויות גבוהות של הנחיה רוחבית לביצוע 3 חזרות ומצד שני ישראל תעמוד בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים.
כאמור, המשרד להגנ"ס לא יכול להשתמש לצרכי אכיפה בנתוני מדידות המעידים על חריגה שנמצאת בטווח הטעות של המדידה הבודדת. כלומר, בשיעור מסוים של המקרים שבהם יתכן שיש חריגה מערכי הפליטה המותרים לא ניתן לערוך אכיפה, והמצב הזה מאפשר בפועל פליטת מזהמי אוויר מעבר לערכים שנקבעו בהיתר הפליטה של המפעל ומביא לסיכון הציבור.
מבדיקה של היקף הדיגומים שתוצאתם בטווח השגיאה נמצא שהוא עומד על כ-10% מסך הדיגומים. המשמעות היא עלות חיצונית עודפת למשק בטווח של 3-2 מיליון ₪ בשנה כתוצאה מחריגות בפליטות, המבטאת את הפגיעה בבריאות הציבור.
וכמה צפויים המפעלים לשלם על עדכון הנוהל שידרוש דיגומים חוזרים כאמור? לפי המשרד להגנ"ס, במצב הקיים סה"כ העלות השנתית (ללא מע"מ) לבדיקות מזהמים בארובה הנערכות על ידי המפעלים מוערכת בעלות של 5.7 מיליון ₪ עבור 3,878 בדיקות.
לפי הדוח ביצוע 3 דגימות באותם מקרים בהם תוצאות הדיגום נמצאת בטווח הטעות של הבדיקה, תגרור תוספת עלות שנתית של 1.7 מלש"ח בשנה, אותם ישלמו המפעלים השונים. עלות זו (1.7 מלש"ח) תתחלק בין אותם 250 מפעלים ועסקים, הנדרשים בדיגומי ארובה תקופתיים, לפי תוצאות הדיגום.
---
מסמכים רלוונטיים: