בית המשפט העליון נתן פסק דין ובו חייב את המדינה לבצע סקר קרקע מזוהמת ותסקיר השפעה על הסביבה שיבחן את השפעת מתקני טיהור הקרקעות ומי התהום המזוהמים בתע"ש השרון, המתוכננים לקום באתר.

בכך שינה העליון את החלטת ביהמ"ש המחוזי. אולם בית המשפט דחה את יתר הטענות של המערערים. לפי אחת הטענות, תוכנית המתאר הראשונית למתחם תע"ש השרון לא הייתה צריכה להיות מאושרת מלכתחילה ללא סקר קרקע ותסקיר השפעה על הסביבה עבור כל המתחם. המדינה טענה שאלה יוגשו בשלב התכנון המפורט, וביהמ"ש קיבל זאת.

מתחם תע"ש השרון מתפרס על כ-6,000 דונם באזור ביקוש גבוה למגורים. אולם לפני שניתן יהיה לבנות בשטח, יש צורך לטהר את הקרקע ואת מי התהום עקב פעילות של התעשייה הצבאית שהתקיימה באזור בעבר וגרמה לזיהום חמור.

בשנת 2017, עיריית רמת השרון, עיריית הרצליה, עמותת אדם טבע ודין וגורמים נוספים עתרו לביהמ"ש המחוזי עם דרישות להתחשב בשיקולים סביבתיים שונים, טרם אישור תוכנית המתאר לתע"ש השרון. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, והעותרים הגישו ערעור לבית המשפט העליון, שנתן את פסק הדין לפני כשבועיים.

פסק הדין מצורף בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. עצירת עבודות בתע"ש רמת השרון, 8.8.2023
2. המשרד להגנת הסביבה דורש לתחקר מחדש את מתחם נוף ים, 26.6.2023
3. העליון: קידום תוכניות בנייה רק לאחר סקר קרקע מזוהמת, 10.05.2021
4. כמה עולה לשקם דונם קרקע מזוהמת? 04.04.2022
5. זוכה במכרז להקמת מתקן טיפול בזיהום הגדול בישראל, 24.1.2024
6. מידע נוסף על זיהום קרקע | מערכת Infospot

העתירה: התוכנית אושרה עם תנאים סביבתיים חלקיים

פניית העותרות לבית המשפט בעניין מתחם תע"ש השרון החלה בשנת 2017, אז עתרו בטענה שהתוכנית אושרה מבלי שבוצע תסקיר השפעה על הסביבה וסקר קרקע, שלא בוצע תהליך שיתוף ציבור כנדרש, שהמדינה צריכה לממן את שיקום הקרקעות ומי התהום המזוהמים בלי תלות בפיתוח המתחם למגורים והרווחים שהמדינה תפיק ממכירת הקרקעות, ושתוכנית המתאר לא שומרת באופן מספק על ערכי הטבע והשטחים הפתוחים.

העתירה נדחית: בוצע תהליך תכנון יסודי ומקיף

בשנת 2022 נתן בית המשפט המחוזי פסק דין ובו דחה את הטענות של העותרות. הוא קבע כי תוכנית המתאר של תע"ש השרון הייתה עשירה ומפורטת וכי מוסדות התכנון ביצעו עבודת הכנה יסודית ושיתפו את הציבור בכך.

לגבי דרישת העותרות לביצוע סקר קרקע לפני אישור תוכנית המתאר, השיב אז ביהמ"ש כי סקר הקרקע ההיסטורי המקדים שבוצע, וסקר הקרקע החלקי שנעשה באזור הכי מזוהם ושתוצאותיו תאמו את הסקר ההיסטורי המקדים, מספקים לשלב התכנון המתארי. גם את הדרישה לביצוע תסקיר השפעה על הסביבה לפני אישור תוכנית המתאר – דחה בית המשפט.

בית המשפט המחוזי התייחס להבדלים מפסק הדין שניתן באותו נושא לפני 3 שנים, על אתר אפולוניה, אז ביהמ"ש העליון קבע שיש לבצע סקר קרקע לפני אישור תוכנית הבנייה. בית המשפט הסביר כי בעוד התוכנית באפולוניה הייתה במסלול מזורז (ולכן לא עשו בדיקות מספקות) שמכוחה ניתן להוציא היתרי בנייה, התוכנית בתע"ש השרון נעשתה במסלול רגיל (ולכן נעשתה עבודה יסודית ומקיפה) והיא לא מאפשרת להוציא היתרי בנייה, אלא רק לאחר מכן בשלב התכנון המפורט, ורק לאחר שבוצעו סקר הקרקע ותסקיר ההשפעה על הסביבה.

ערעור לבית המשפט העליון

עוד באותה שנה שניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי שדחה את העתירה (2022), הגישו העותרות ערעור לבית המשפט העליון. הערעור התמקד בנושאים הבאים:

• על המדינה לממן את טיהור הקרקעות ומי התהום המזוהמים בלי תלות בקצב פיתוח המתחם והרווחים שיפוקו ממכירת הקרקעות: בתוכנית  המתאר הוחלט על חלוקת מתחם תע"ש השרון ל-8 מתחמי משנה כדי שכל חלק שיפותח ויימכר לבנייה יממן את הליך טיהור הקרקע בשטחים הבאים. לפי העותרים זה יעכב מאוד את טיהור המתחם בכללותו, ומציב שיקולים כלכליים לפני שיקולים סביבתיים.
• תוכנית המתאר לא התחשבה מספיק בנוגע לערכי הטבע והנוף באזור, ולא מקפידה על הצורך לשמור על רציפות של שטחים פתוחים.
• ביצוע סקר קרקע ותסקיר השפעה על הסביבה לפני אישור תוכנית המתאר.

העליון דוחה את מרבית הטענות

כאמור, לפני שבועיים בית המשפט העליון פרסם פסק דין ובו דחה את מרבית הטענות של העותרים, והשאיר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי על כנו, למעט בנושא אחד שתכף נפרט לגביו.

נתחיל עם הטיעונים שנדחו. באשר לטענה כי מנגנון טיהור הקרקעות המזוהמות באופן מדורג לצורך מימון השלבים הבאים יעכב את טיהור המתחם בכללותו, וכי על המדינה לממן באופן ישיר את עלות הטיהור ללא תלות בפיתוח ומכירת הקרקעות – בית המשפט קבע כי בהתחשב במורכבות הזיהום ומשימת הטיהור, והעלויות הגבוהות הכרוכות בכך, מדובר במנגנון סביר, והזכיר כי המדינה הקצתה 600 מיליון ₪ לניקוי מי התהום המזוהמים בלי תלות במימון משיווק קרקעות, וגם הקצתה מימון ביניים לביצוע סקרי הקרקע וטיהור מתחמי המשנה.

באשר לטענה על השטחים הפתוחים, השופט השיב כי בתוכנית יש התייחסות לשטחים פתוחים, ומלבד זאת, לא קיימת חובה לשמור על רציפותם אלא יש לנסות לעשות זאת ככל האפשר.

גם את הדרישה לבצע סקר קרקע ותסקיר השפעה על הסביבה עבור כל שטחי המתחם, לפני אישור תוכנית המתאר, בית המשפט דחה והשאיר את החלטת המחוזי על כנה.

חובת סקר קרקע ותסקיר סביבתי עבור מתקני הטיהור

הנושא היחידי בו בית המשפט העליון קיבל את טענות המערערים, היה באשר לצורך להגיש סקר קרקע ותסקיר השפעה על הסביבה עבור מתקני הטיהור של הקרקעות ומי התהום המזוהמים, שצפוים לקום במתחם, וכן לשתף את הציבור בנושא. נדגיש, לא מדובר בסקר קרקע ותסקיר סביבתי עבור כל המתחם, לגביהם בית המשפט קיבל את עמדת המדינה שאפשר לבצעם בשלב הבא, לפני הגשת תוכנית מפורטת.

לדברי בית המשפט, מאחר שמדובר במתקני טיהור גדולים שיכולים להגיע לגובה של 10 מטר ולהתפרס על חצי דונם, יש להכין תסקיר השפעה על הסביבה כדי להבין מרש מה תהיה ההשפעה של מתקנים נרחבים אלה, וכן לאפשר לציבור להגיש התנגדויות. בנוסף, עבודות הטיהור צריכות להתבצע לאחר שיהיה מידע לגבי סוגי הזיהום והיקפם בקרקע, ולכן יש לבצע גם סקר קרקע עדכני לפני הקמת המתקנים.

ארגון אדם טבע ודין, שהיה אחד המערערים בירך על ההחלטה. לדבריו: "לעובדה שבית המשפט קיבל את עמדתינו שלא ניתן להקים את מתקני הטיפול בזיהום הכבד השורר בשטח תע"ש השרון ללא תסקיר ושמיעת עמדות הציבור, יש חשיבות גם במקרה הקונקרטי וגם מבחינה תקדימית, ויש לברך על כך".

מתחם תעש רמת השרון: זיהום חמור במי התהום

כ-6,000 הדונם במתחם תעש הרמת השרון חולשים על אחד מאזורי הביקוש לדיור הגבוהים במדינה, ובשטח זה מתכננים לבנות עשרות אלפי דירות לאחר הטיפול בקרקעות המזוהמות ובמי התהום.

סקר מקיף שבוצע גילה כי הפעילות במתחם תעש רמת השרון במשך למעלה מ-60 שנה גרמה לזיהום חמור של מי התהום במגוון ייחודי של מזהמים, כולל פרכלורט, כלורט, חומרי נפץ, כרום, ניטראט וחומרים אורגניים נדיפים וחצי נדיפים.

נפח מי התהום המזוהמים באזור הוערך בשנת 2017 בכ-630 מיליון מ"ק ואחד מכתמי הזיהום של מי התהום התפשט לשטח של כ-24 קמ"ר וגרם לסגירה של לפחות 18 קידוחי (בארות) מי שתייה באזור. המשך התפשטות כתם הזיהום מסכן קידוחי מי שתייה נוספים באזור הרצליה ותל אביב, ועל כן קידום ניקוי מי התהום חשוב במיוחד.

לפני חצי שנה דיווחנו על חתימת הסכם של חברת בלוג'ן עם המדינה, להקמה ותפעול של מתקן טיפול בזיהום מי תהום בתע"ש רמת השרון, מדובר במתקן שיקום מי התהום הגדול, היקר והמורכב שהוקם בישראל.

עם עלות הקמה מוערך של כ- 150 מיליון ₪, המתקן צפוי לטפל בלמעלה מ-5.5 מיליון קוב מים מזוהמים בשנה, על פני 25 שנה, שיישאבו מ-6 בארות בסמוך למוקדי הזיהום, יטופלו במתקן ייעודי שיוקם בשטח, עד לרמת מים מעולה ואז יוזרמו כמים נקיים לנחל הירקון הסמוך.

התייחסויות

אדם טבע ודין: "חשיבותו של פסק הדין בכך שדחה, ולא בפעם הראשונה, את ניסיונה של המדינה לאפשר הוצאת היתרי בניה לפעילות משמעותית ורבת השפעה על הסביבה בלי תסקיר ושיתוף ציבור.

לעובדה שבית המשפט קיבל את עמדתנו שלא ניתן להקים את מתקני הטיפול בזיהום הכבד השורר בשטח תע"ש השרון ללא תסקיר ושמיעת עמדות הציבור, יש חשיבות גם במקרה הקונקרטי וגם מבחינה תקדימית, ויש לברך על כך.

עם זאת, אנו מצטערים שבית המשפט לא קיבל את עמדתנו שנדרש סקר זיהום כולל וסקר ערכי טבע כולל, כתנאי להמשך התכנון. איסוף מידע זה יכול היה לאפשר תכנון נכון ויעיל יותר של השטח, לאפשר שמירה טובה יותר ובאופן רציף יותר של ערכי הטבע והיער המצויים בו,  וכן לשחרר לטובת הציבור כבר בעתיד הקרוב שטחים ערכיים שאין בהם זיהום, בעוד שלפי מצב הדברים הנוכחי סביר שהשטח יישאר סגור עוד שנים רבות. לשם השגת מטרות אלו נמשיך לפעול בהתמדה גם בעתיד".

---

מסמכים רלוונטיים: