קהילת 'דזרטק' ו-Start up national central פרסמו את הדוח הראשון המציג נתונים של חברות המתמודדות עם אתגרי המדבור, כמו גם כאלו שיש להן פוטנציאל לעשות זאת. הדוח סוקר את התחומים שבהם פעילות חברות אלו, הפתרונות שהן מציעות, ההשקעות שבוצעו בהן והמגמות הבולטות.

כיום יש 66 חברות פעילות שהמתמקדות בהתמודדות עם אתגרי המדבר כחלק מפעילות הליבה שלהן ועוד 237 סטארט אפים פוטנציאליים, רובם בתחום החקלאות. תתי-התחומים שבהם מתמקד הדוח הם חקלאות, אנרגיה, מים ותשתיות.

עוד לפי הנתונים, סך ההשקעות ב-22 חברות בתחום האקלים והסביבה הגיע ל-347 מיליון דולרים, גידול של 437% בגיוסים של חברות בתחום הדזרטק בישראל ב-5 השנים האחרונות.

כתבות רלוונטיות:

1. הממשלה תשקיע 15 מיליון ₪ בהקמת מרכז 'דזרטק', 18.11.2021
2.  20מיליון ₪ לקידום חדשנות באקלים, 28.6.2022
3. תחרות בינלאומית בתחום טכנולוגיות להתמודדות עם מדבור, 10.10.2021
4. מרכז חדשנות לשינוי אקלים בסביבה מדברית: דזרטק, 23.12.20
5. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

אקו-סיסטם של 303 חברות להתמודדות עם שינויי האקלים במדבר

לפי הדוח של קהילת דזרטק, כיום פועלות 66 חברות קיימות שתחום העיסוק העיקרי שלהן הוא התמודדות עם אתגרי המדבור. בנוסף להן מופו 237 חברות פוטנציאליות נוספות שהמוצר, השירות או הטכנולוגיה שהן מפתחות יכולים גם הם לענות על אתגרים אלו אף שכעת הם לא מיועדים לכך. כך שבסך הכול מדובר ב-303 חברות שיוצרות את האקו-סיסטם בתחום, 17% מתוכן פועלות מהנגב.

החברות שייכות ל-4 ענפים עיקריים: חקלאות, אנרגיה, מים ותשתיות. יותר ממחציתן קשורות לענף החקלאות. 20% משתייכות לתחום האנרגיה ו-20% נוספים לתחום המים, ולתשתיות יש 5%.

22 חברות גייסו 347 מיליון דולר

מתוך 66 החברות הקיימות שמתמקדות כבר היום באתגרי המדבור, 22 חברות השיגו מימון של 347 מיליון דולר ביחד. 77% מהסכום הזה הלך לתחומי החקלאות והתשתיות.

גם סטארט-אפים פוטנציאליים השיגו השקעות מ-290 משקיעים, מחציתם זרים. בין השנים 2022-2006 הם השיגו יותר מ-1.84 מיליארד דולר – 90% בתחומי האנרגיה והחקלאות. סטארט-אפים פוטנציאליים, בעיקר מתחום החקלאות, הצליחו להעלות את המימון בתקופה זו ב-150%.

ניתן לראות גידול בהשקעות המושגות. בין 2017 עד 2021, המימון הכללי שגויס גדל ב-437%. בהקשר זה יצוין כי מערכת הסטארט-אפ הפוטנציאלית גדלה מדי שנה לעומת ירידה מתמשכת במספר הסטארט אפים החדשים בכל תעשיית ההייטק הישראלית מאז 2016.

רוב הסטארט-אפים נמצאים בתחילת הדרך

עוד לפי הדוח, רוב הסטארט-אפים נמצאים בשלבים הראשונים שלהם. כ-70% מהסטארט-אפים בתחומי החקלאות והתשתיות נמצאים בשלב ראשוני – בתחום החקלאות 45% מתוכם קמו ב-5 שנים האחרונות - ו-50% מהחברות בתחומי האנרגיה והמים, שנחשבים לתחומים יציבים וותיקים יותר בארץ. לפיכך, צפוי ש'חברות עתידיות' יתמודדו בעיקר עם אתגרים בענפי החקלאות והתשתיות.

הפתרונות שמקודמים על ידי הסטארט-אפים הפוטנציאליים כוללים בין היתר הגנת גידולים ותזונה, טיפול והתפלה בשפכים, חקלאות מקורה, אתרי אנרגיה סולארית והתאמת יבול והשקיה חכמה.

ישנם עדיין תחומים חדשים ומבטיחים רבים כמו חיטוי מים וניהול ותחזוקה של מערכת חלוקת המים, שבהם 80% ו-77% מהחברות עדיין בשלבים הראשונים שלהן, בהתאמה.

התייחסויות

סיוון כהן שחרי, מנהלת הפעילות של קהילת דזרטק: "המגמות הבולטות בסקטור המתפתח מעידות על הפוטנציאל הטמון בהתאמת טכנולוגיות קיימות בעולמות החקלאות, מים, תשתיות ואנרגייה מתחדשת לצורכי העולם ההולך ומתחמם. קהילת דזרטק פועלת לעודד יזמים להשתלב בשוק הגלובלי ולהרחיב את שיתופי הפעולה שלהם גם למדינות ואזורים בעולם בהם נדרשת התערבות שתביא לצמצום השפעת המדבור ויצירת מרחב חיים מאפשר ובר קיימה. אנו שמחות להוביל את המהלך האסטרטגי בו ישראל בכלל והנגב בפרט ימוצבו כמרכז בין-לאומי להתאמת טכנולוגיות ומכאן תצא הבשורה של חיבור בין יזמים, משקיעים, תעשייה, חוקרים וקובעי מדיניות במטרה להתגבר על אתגרי המדבור".

גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה: "ההתמודדות עם משבר האקלים יכולה להוות הזדמנות כלכלית עצומה לישראל. זהו פוטנציאל שעדיין לא מומש, ואנו מאמינים שזהו אחד מהמקרים שבהם להתערבות הממשלה יכולה להיות השפעה חיובית משמעותית. דזרטק נועד להפגיש בין בעלי עניין באופן חוצה מגזרים, תחומים וגבולות, וליצור אקוסיסטם של חדשנות שיקדם פתרונות יעילים חיוניים וישימים ברמה המקומית והגלובלית. קהילת החדשנות דזרטק צפויה למלא תפקיד מפתח בהפיכת האקוסיסטם בתחום צומח זה למרכז עולמי של פתרונות בני-קיימה ותתרום לעתיד מלא בהזדמנויות לכולנו".

דורון מלר, סמנכ"ל, המכון הישראלי לחדשנות: "המדבר מציב בפנינו אתגרים, ולטובת ההתמודדות איתם אנחנו מסייעים בקידום של שפה חדשה ופעילות של יזמים וטכנולוגיה שישנו בעתיד את החיים במדבר. אין לנו ברירה. העולם הולך והופך למדברי יותר ויותר. גם בחלקים נרחבים באירופה שאיננה החשודה המיידית בהקשר זה. הפוטנציאל של תחומים טכנולוגיים שונים להתאמת הפעילות שלהם עבור אתגרי המדבר אדיר, וזה פותח שוק בלתי נגמר של פעילות עבור היזמים הישראלים והבין-לאומיים".

---

מסמכים רלוונטיים: