ביום ראשון אישרה הממשלה החלטת ממשלה בנושא קידום חדשנות טכנולוגית באקלים-טק בתקציב של כ- 20 מיליון ₪. מטרת החלטת הממשלה היא לסייע ביצירת אקו-סיסטם של חדשנות בטכנולוגיות אקלים בישראל, שתהווה מנוע צמיחה נוסף לתעשיית ההייטק המקומית ולכלכלה הישראלית כולה, ובד בבד תסייע לישראל לעמוד ביעדי האקלים השאפתניים שהעמידה במסגרת הסכם פריז.

לשם כך מוצע לפעול במגוון דרכים כדי להכפיל את מספר המחקרים היישומיים, מספר הפטנטים הנרשמים ומספר המחקרים שיבשילו ויהפכו לחברות הזנק עד שנת 2026.

את ההחלטה גיבשו המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ומשרד המדע והטכנולוגיה והיא מבוססת על דוח מפורט שהכינו משרדי הממשלה (קישור בתחתית הידיעה).

אישור החלטת ממשלה בשבוע בו הממשלה צפויה להתפזר מציבה סימן שאלה סביב היישום שלה בידי הממשלות הבאות. משרד המדע שהוביל את החלטת הממשלה התייחס לנושא והדברים מובאים בגוף הכתבה.

נושא נוסף שכדאי לשים לב אליו, הוא התגאות לא מוצדקת של משרדי הממשלה הרלוונטיים לאישור תקציב של 3 מיליארד ש"ח לטובת החלטת הממשלה לעידוד אקלים-טק. בדיקה מעמיקה מגלה שמדובר בתקציב קיים שכבר הובטח להשתתפות ישראלית במנגנון התמיכות האירופאי הורייזן HORIZON. פירוט נוסף בגוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. סבב תמיכה נוסף בטכנולוגיות קלינטק, 06.06.2022
2. משרד רה"מ קורא לחברות אקלים-טק להצביע על חסמים, 06.12.2021
3. 9% מחברות ההזנק רלוונטיות למשבר האקלים, 09.11.2021
4. תוכנית לאומית בתחום האקלים-טק, 17.01.2022
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

היעדים: מחקרים, סטארטאפים, פיילוטים, קרנות הון סיכון

להלן היעדים שכלולים בהחלטת הממשלה שאושרה לקידום תחום האקלים-טק:

• הכפלת מספר המחקרים היישומיים, מספר הפטנטים הנרשמים ומספר המחקרים שהבשילו עד שנת 2026 (בהשוואה ל-2021)
• הכפלת מספר חברות ההזנק החדשות הקמות בכל שנה מ-55 בשנת 2021 ל-110 בשנת 2026
• הכפלת מספר הפיילוטים המבוצעים על גבי תשתיות מדינה בשנה (בתמיכה רגולטורית או מימונית) מ-35 בשנת 2021 ל-70 בשנת 2026
• מספר ההטמעות של טכנולוגיות שנערכו פיילוטים לגביהן בתמיכת המדינה יעמוד על 35 עד שנת 2026
• הגדלת מספר הגיוסים המשמעותיים בשנה מ-20 בשנת 2021 ל-50 בשנת 2026
• ביסוס 10 קרנות הון סיכון הישראליות המתמחות בטכנולוגיות אקלים עד שנת 2026 (לעומת 1 כיום)
• הכפלת מספר קרנות ההון סיכון הזרות הפעילות בישראל המתמחות בטכנולוגיות אקלים מ-20 בשנת 2021 ל-40 בשנת 2026
• הכפלת מספר הקרנות התאגידיות הפעילות מ-25 בשנת 2021 ל-50 בשנת 2026
• הגדלת שיעור האישורים בתחומי טכנולוגיות אקלים בתכנית המו"פ הורייזן אירופה מ-10% בשנת 2021 ל-30% בשנת 2026

ההמלצות: להשקיע באקלים טק משלב המחקר ועד להטמעה

כאמור, החלטת הממשלה מבוססת על דוח, פרי עבודה של משרדי הסביבה והאנרגיה ורשות החדשנות. בדוח מופיעות המלצות שונות הנוגעות לכל שלבי פיתוח החדשנות מתחום האקלים: משלב המחקר ועד הטמעת הטכנולוגיה בתעשייה.

כך, מחברי הדוח המליצו בין היתר על יצירת ידע וקידום מחקר אקדמי, כולל מתן מענקים לחוקרים ויצירת חיבורים בין אקדמיה ותעשייה וזיהוי ידע רלוונטי הקיים באקדמיה מחוץ לישראל והבאתו למימוש בתעשייה המקומית.

בהתאם להמלצה זו, החלטת הממשלה מטילה על משרדי הסביבה, החקלאות האנרגיה והחדשנות לעודד מחקר יישומי בתחום האקלים באמצעות קולות קוראים למענקי מחקר ולמרכזי ידע. לשם כך המשרדים יקצו 13.5 מיליון ₪: משרד האנרגיה ישקיע 8 מיליון ₪, משרדי החדשנות והחקלאות – 2 מיליון ₪ כל אחד, והמשרד להגנת הסביבה – 1.5 מיליון ₪.

בנוסף לכך, החלטת הממשלה מטילה על משרדים אלה לגבש תוכנית עבודה שתציע איך למקסם את ההסכמים המדעיים הבינלאומיים ואת שותפות ישראל בארגונים בינלאומיים לצורך חשיפה של המחקר בישראל ולטובת העצמת שיתופי פעולה בתחום.

עוד סעיף בהחלטת הממשלה הנוגע למחקר ופיתוח מטיל על משרדי הסביבה, החקלאות והחדשנות להקים בתוך 180 יום קהילה רב-מגזרית של חוקרים בתחומי קיימות וסביבה שתעסוק בשינויי אקלים וביעדים הלאומיים בנושא. לשם כך שלושת המשרדים הללו יקצו 400 אלף ₪.

תקציב נוסף של 6 מיליון ₪ יקצה משרד החדשנות בשנים 2025-2023 לעידוד שימוש בלוויינים ובמידע המופק מהם לטובת מאבק בשינויי האקלים, לרבות מאבק בשריפות, זיהומי מאגרי מים ופליטת מזהמים ועוד.

פירוט התקציב לאקלים - טק

להגדלה לחצו כאן

התגאות בתקציב של 3 מיליארד ש"ח ללא הצדקה

משרדי הממשלה הרלוונטיים (המדע, הגנ"ס, אנרגיה) מתגאים כי החלטת הממשלה מקדישה תקציב של 3 מיליארד ש"ח לטובת הנושא. אך בדיקה מעמיקה מגלה שמדובר בתקציב קיים שכבר משויך לטובת השתתפות של ישראל במנגנון התמיכות האירופאי הורייזן – HORIZON עד שנת 2027, והחלטת הממשלה רק מבקשת לציין כי יעשו מאמצים כי יותר גופים מהאקדמיה ומהתעשייה הישראלית ישתתפו בתוכנית זו תחת הנושא של שינוי אקלים.

כיצד לממן חברות הזנק?

בדוח שעליו התבססה החלטת הממשלה הומלץ לעודד הנבטה של חברות הזנק חדשות וכן מיזמי פיתוח בחברות קיימות של פתרונות אקלים-טק. בהקשר זה נכתב בהחלטת הממשלה כי ב-2022 תופעל חממה טכנולוגית חדשה במימון משרד החדשנות שתקדם מיזמי טכנולוגיות אקלים.

כמו כן הומלץ בדוח לקדם השקת אירועי אתגר לאומיים בחסות ראש הממשלה, שבהם התעשייה, האקדמיה וקהילת היזמים יציעו פתרונות לאתגרי האקלים המובילים של ממשלת ישראל.

בנושא המימון של מחקרים ופיתוח הומלץ בדוח לבחון את כשלי השוק הפרטי, האופנים לעידוד הנוכחות של גופי השקעה המתמחים בטכנולוגיות אקלים בישראל והנגישות של מנגנוני מימון מבוססי אקוויטי ו/או חוב למימון מיזמים בחברות אקלים-טק ישראליות. עוד הומלץ בדוח להגדיל את התמיכה הממשלתית בחברות אקלים-טק.

בהתאם לכך, החלטת הממשלה קובעת כי רשות החדשנות תבחן בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים את דרכי המימון של חברות הזנק בתחומי האקלים, את הנגישות למנגנוני מימון מבוססי חוב, ומימון פרויקטי אקלים בתוכנית האירופית InvestEU.

המלצות אחרות היו קשורות לקידום שיתופי פעולה בינלאומיים, רגולציה מקלה ומאפשרת, ייעוץ וליווי טכנולוגי, הגברת המודעות בתעשייה לנושא האקלים, הגדלת הביקוש בתעשייה המקומית לטכנולוגיות דלות פחמן ועוד. החלטת הממשלה קבעה שמשרדי ממשלה יפעלו להנגיש תשתיות רלוונטיות שנמצאות תחת אחריותם לצורך קיום פיילוט בהן. כמו כן, משרדי הממשלה יתנו הקלות רגולטוריות מוגדרות ומוגבלות בזמן כדי לבחון כדאיות כלכליות והיתכנות תפעולית של טכנולוגיות אקלים חדשות.

עוד בהחלטת הממשלה מוצע בין היתר להטיל על משרדי החדשנות והמודיעין לזהות טכנולוגיות שיודעות לטפל בגזי חממה באטמוספירה ולהפיץ את המידע עליהן בין משרדי הממשלה ולציבור. כמו כן, ההחלטה מטילה על מינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר להטמיע ולקדם רכש חדשנות בתחום האקלים.

עבודת הממשלה להשגת היעדים של החלטת הממשלה תתפרסם לציבור אחת לשנה.

האם החלטת הממשלה תקפה על רקע פירוק הממשלה?

מה התוקף של החלטת הממשלה על רקע פירוק הממשלה בימים אלה? החלטת ממשלה מאושרת היא בעצם תוכנית ממשלתית שאושרה על ידי הממשלה, אך ההחלטות לא מחייבות אפילו את הממשלה שאישרה אותן ואין דרך לאכוף או להבטיח את יישומן.

מן הסתם, יש סיכוי גבוה יותר ליישום החלטות ממשלה על ידי אותה הממשלה שאישרה אותן. אך רבות מהחלטות הממשלה הן ארוכות טווח ולכן יישומן תלוי בהמשכיות הביצוע על ידי הממשלות הבאות, כמו במקרה שלפנינו.

משרד התרבות שהוביל את החלטת הממשלה הזו, נדרש לסוגיה והסביר כי החלטת הממשלה הזו מתבססת על עבודה ממושכת של משרדי ממשלה שהבשילה כעת ואשר מהווה המשך להחלטות קודמות בתחום האקלים, ומאחר שלא מדובר בתחום השנוי במחלוקת פוליטית – אין מניעה לאשרו כעת.

התייחסויות

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: ״הדרך להתמודד עם אתגרי האקלים ולעמוד ביעדים שהציבה הממשלה היא באמצעות שימוש בטכנולוגיה וברתימת החדשנות וההייטק הישראלי. המיקוד של ההייטק הישראלי כיום הוא בתחומים כמו שירותי תקשורת, פינטק, וסייבר ופחות בתחומי אקלים, אגרוטק ואנרגיה

החלטת הממשלה תחזק תחומים אלו. היעדים שחתרתי אליהם ושנציב ביום ראשון בהחלטת הממשלה הם שאפתניים וכוללים למשל : להכפיל תוך 5 שנים את מספר חברות ההזנק הפועלות בתחום האקלים בישראל של 10 קרנות הון סיכון ישראליות שמתמחות בתחום האקלים, עד שנת 2026 (לעומת אחת בלבד שפועלת כיום) והכפלה של מספר קרנות ההון סיכון הזרות שמתמחות באקלים מ-20 כיום ל40 עד שנת 2026. מודה לראש הממשלה, לשרות, זנדברג ואלהרר על השותפות".

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "משבר האקלים הוא הסיכון המשמעותי ביותר הניצב בפני האנושות. לצד זאת, הוא גם מהווה הזדמנות אדירה לדור הנוכחי לייצר את הפתרונות להתמודד עימו, גם למען הדורות הבאים. כפי שמתחיל להיות ברור לכולם, מעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה הזדמנות להצמחת טכנולוגיה חדשנית ישראלית. ישראל, כאומת הסטארט-אפ והחדשנות, יכולה להוות עוגן מרכזי לעמידה הגלובלית באתגרי האקלים, והחלטת הממשלה והפעולות שאנו מקדמים בתחום הם נדבך משמעותי בדרך ליצירת תעשיית טכנולוגיות משגשגת, כחול-לבן".

שרת האנרגיה קארין אלהרר: "אנחנו במשרד האנרגיה, יחד עם השותפים שלנו בממשלה, מבינים שהדרך לעמידה ביעדים המאתגרים של משק האנרגיה היא באמצעות טכנולוגיה חדשנית. בעוד שלפי ההערכות, כ-45% מהטכנולוגיות שיישומו ב-2050 עוד לא הומצאו או שנמצאות כעת בשלב הפיתוח האקדמי, ברור לנו שהטכנולוגיה לעמידה ביעדים ב-2030 כבר כאן ורק על ידי שיתוף פעולה בין משרדי של הרגולטורים המגוונים ויצירת פלטפורמות המאפשרות אימוץ חדשנות, נעמוד ביעד.

משרד האנרגיה, באמצעות יחידת המדען הראשי, הגדיל את ההשקעות בחדשנות בשנים האחרונות באופן עקבי ובשנת 2021 תמך בפרויקטים, חברות ומחקרים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון ₪, בין היתר בקידום מתקני אגירת אנרגיה, מימן ירוק, ייצור אנרגיה בדו שימוש והפחתת ההשפעה הסביבתית של תשתיות האנרגיה. אנו מצפים להמשך תמיכה מסיבית ומשולבת של כלל משרד הממשלה ורשות החדשנות, על מנת להפוך את ישראל למעצמה טכנולוגית בתחומי האנרגיה והאקלים".

---

מסמכים רלוונטיים: