לא כל יום מתאפשר לנו לבקר באחת החברות הסודיות בישראל. אך נראה כי החשאיות שאפפה את פעילות חברת קצא"א [קו צינור נפט אילת אשקלון] במשך 50 השנים האחרונות הולכת ומתפוגגת  כחלק משינוי מבנה החברה ובהתאם למגמת הגברת השקיפות בחברות ממשלתיות.

במהלך הביקור במתחם קצא"א באשקלון הציגו בפנינו את פעילות החברה, האתגרים איתה היא מתמודדת ושוחחנו עם יו"ר החברה, ארז כלפון, מ"מ המנכ"ל, איציק לוי, וההנהלה הבכירה.

קצא"א | כרטיס ביקור

קצא"א - שנוסדה בשנת 1968 - מחזיקה צנרת להובלת דלק גולמי מאילת לאשקלון, וצנרת נוספת מאשקלון לבתי הזיקוק באשדוד ובחיפה. במקביל החברה מחזיקה במיכלי אחסון לדלקים שונים ב-2 חוות מיכלים באשקלון ובאילת. קצא"א אינה סוחרת במוצרי נפט, אלא מספקת שרותי אחסון והובלה בלבד של מוצרי נפט שונים באמצעות הצנרת שלה.

חוק הזיכיון שניתן לקצא"א הסתיים בחודש מרץ השנה, אז עברה החברה שינוי מבני רשמי, אולם בשטח השינוי לא מורגש. באשקלון יש לקצא"א יכולת אחסון של כ-2.3 מיליון מ"ק ב-30 מיכלים. באילת יש לקצא"א יכולת אחסון של כ-1.4 מיליון מ"ק ב-23 מיכלים. המיכלים מאחסנים ברובם נפט גולמי וחלקם הקטן מוצרי דלק אחרים.

החברה משרתת בראש ובראשונה את 2 בתי הזיקוק בישראל, בחיפה ובאשדוד. היא מאחסנת ומובילה עבורם דלק גולמי. אך מסתבר כי קצא"א מוכרת את שירותי האחסון וההובלה שלה גם לגורמים נוספים בישראל ובעולם המעוניינים לאחסן ולהוביל מוצרי דלק שונים. קצא"א מעסיקה 350 עובדים, מהם כ-150 באשקלון.

איכות סביבה בקצא"א

בהיבטים של איכות אוויר כמו בהיבטים נוספים, קצא"א כפופה לדרישות המשרד להגנ"ס ובהתאם מיישמת את הטכנולוגיה המיטבית הזמינה [BAT] הכוללת בין השאר התקנת גגות צפים בכל מיכלי הדלק של החברה למניעת הצטברות ופליטה של אדי דלק לאוויר, צביעת מיכלי הדלק בצבע לבן דוחה קרינה, הקמת תחנות ניטור אוויר בסביבת התחנה ועוד.

בכנות מפתיעה (ומבורכת) מסבירים בחברה, כי אחת לרבעון מבצעת החברה עבודות תחזוקה שבגינן עלול להתנדף ריח, אך מדגישים כי לא מדובר בחומר המהווה סכנה לבריאות הציבור, אלא גורם לאי נעימות בלבד. מדובר בתוסף הריח אתיל מרקפטן [Ethyl Mercaptan] אותו מחויבים קצא"א להוסיף לגפ"מ (גז בישול) על פי חוק, מכיוון שהגפ"מ חסר ריח ויש להוסיף לו חומר זיהוי ריחני לזיהוי דליפות גז בבית.

בקצא"א אומרים, כי הם מודיעים מראש לעיריית אשקלון ולאיגוד ערים נפת אשקלון על המועד של פעולת האחזקה המדוברת ומשתדלים, ככל הניתן, למזער את הפליטה של אותו חומר. באותה נשימה הצרה הנהלת קצא"א על העובדה שבכל פעם שיש ריח רע ברחבי אשקלון האצבע מופנית אליהם, על אף שבמרבית המקרים הם אינם מקור מפגע הריח. כזכור, באזור התעשייה של קצא"א מפעלים רבים, ביניהם מפעלי תש"ן וחברת החשמל וכן תחנות דלק רבות הפזורות ברחבי העיר, ולטענת קצא"א, מקור הריח עלול להיות בכל אחד מאלו.

הגדלת יכולת אחסון קצא"א אשקלון

בשנים האחרונות מקדמת קצא"א הקמה של 9 מיכלי דלק נוספים בחוות המיכלים באשקלון בקיבולת נוספת של 800,000 מ"ק, וזאת לאור הביקושים הגדלים שיש לשירותי החברה. בקצא"א מסבירים, כי למרות שהם היו פטורים מחלק מההליכים הסטטוטוריים, כחלק מהתנאים המיוחדים ההיסטוריים שלהם, הוחלט לקדם את הבנייה של מיכלי הדלק החדשים ב'דרך המלך' העוברת בוועדות התכנון הנדרשות.

בקצא"א מספרים, כי ההליך החל ב-2009 ורק לאחרונה הם קיבלו את אישור הוועדה המחוזית לבניית המיכלים הנוספים. כחלק מהדרישות החדשות של המשרד להגנ"ס, קצא"א התקינה 2 תחנות ניטור איכות אוויר במיקומים ומאפיינים שהוגדרו על ידי המשרד להגנ"ס. תחנה אחת החלה לפעול לפני כחודש והשנייה החלה לפעול השבוע. התחנות דוגמות את איכות האוויר כל 5 דק' ומשדרות את הנתונים לאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה (ובקרוב גם באתר קצא"א), ושם הם זמינות לציבור און-ליין.

בקצא"א מברכים על תחנות הניטור החדשות ומשוכנעים, כי התוצאות יוכיחו כי המתחם באשקלון אינו מקור למפגעי זיהום אוויר וריח, כפי שנהוג לחשוב. בנוסף, בקצא"א מזכירים כי יותר מ-50% מעובדי מתחם קצא"א באשקלון הם תושבי אשקלון והסביבה הקרוב, כך שאם הייתה סכנה כלשהיא להם או למשפחותיהם, הם היו מתריעים על כך.

דליפות נפט בצנרת קצא"א

לקצא"א יש היסטוריה לא נעימה בכל הנוגע לדליפות נפט מהצנרת שלה. כולנו זוכרים את דליפת הנפט בעברונה ליד אילת בשנת 2014 בה דלפו כ-5,000 מ"ק של נפט לשמורת הטבע עברונה וגרמו לזיהום קרקע. 2 דליפות דלק נוספות אירעו בשנת 2011 בנחל צין והיו דליפות נוספות בשנים עברו.

הצנרת של קצא"א טמונה בקרקע לכל אורכה מה שמגן עליה מפני פגיעות אפשריות. אך ההיסטוריה מלמדת שייתכנו דליפות בעת עבודות תחזוקה/הזזה של הצנרת עצמה או בשל פגיעה של עבודות חפירה ותשתית בקרקע שלא קשורות לצנרת קצא"א ומבוצעות על ידי גורמים שלא מודעים לתוואי הצנרת וחורגים מאישורי העבודה.

מה מתכוונים לעשות בקצא"א על מנת למנוע דליפות נפט נוספות? בחברה מצהירים, כי הפיקו לקחים מהאירועים שהיו ובעקבותיהם חודדו נהלי העבודה. כמו כן מדגישים, כי הטכנולוגיה בה משתמשים לבקרה ותיקון של הצינורות הינה מהמתקדמות בעולם, וכוללת רובוט הסורק את כל הקווים וכן סריקה ידנית באמצעות מכשור טכנולוגי מתקדם. בנוסף, המרחק בין המגופים קצר בכדי לבודד מקטעי צנרת בעת דליפה אפשרית.

סכנת פיצוץ או שריפה בחוות המיכלים

אחד הסיכונים המשמעותיים איתם מתמודדת כל חוות מכלי דלק בעולם, היא שריפה. אלא שבחוות מיכלי הדלק באשקלון נוסף סיכון ייחודי לישראל – פיצוץ או דלקה כתוצאה מירי טילים. בקצא"א מסבירים, כי הם לוקחים את האיום ברצינות ונוקטים בצעדים הנדרשים על מנת למנוע מאירוע כזה להתרחש.

בשנים האחרונות שדרגו משמעותית את מערך כיבוי האש בחברה ובעת הביקור נחשפו בפנינו יכולות אלה, כפי שניתן לראות בתמונות.

בכל אחד מחוות המכלים בקצא"א (אילת ואשקלון) ישנם כבאיות אש עצמאיות השייכות לקצא"א, וכל עובדי קצא"א מוכשרים לשמש ככבאים בעת שגרה וחירום, כולל הכשרות ייעודיות בארץ ובחו"ל. לחברה יש ציוד כיבוי אש ייחודי שאין בתחנות כיבוי סטנדרטיות, כגון תותחי קצף בעלי יכולת הזרמה של 52,000 ליטר בדקה.

-----------

קישורים רלוונטיים:

1. הוגדל מערך ניטור איכות האוויר סביב מתחם קצא"א באשקלון, 12.06.2017
2. דיון חריג בוועדה המחוזית על הרחבת מתחם קצאא באשקלון, 18.01.2017
3. הוגש כתב אישום נגד קצא"א בגין זיהום נחל צין, 19.01.2016
4. שנה אחרי דליפת הנפט בעברונה – דו"ח מצב, 09.12.2015

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: