קצא"א: הסיכוי לדליפת נפט חמורה, אחת ל- 366,00 שנה
קצא"א מסרה את תגובתה לבית המשפט בעניין עתירת הארגונים הירוקים נגד ההסכם בינה לבין חברת MED-RED מאיחוד האמירויות
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 21/7/2021

חברת קצא"א הגישה את תגובתה לבג"ץ בעניין העתירה שהגישו ארגונים ירוקים נגד ההסכם שלה עם חברת RED-MED מאיחוד האמירויות, לשינוע נפט בצנרת של קצא"א מנמל אילת לאשקלון.

קצא"א טענה בתגובתה כי העתירה מלאה בטיעונים מופרכים אשר לא מבוססים על עובדות, וכי הסיכון הצפוי מפעילותה הוא אפסי, כפי שעולה מסקר סיכונים שערכה. עם זאת, היא מתכוונת לנקוט באמצעי זהירות מחמירים.

עוד חשפה החברה כי עוד לפני שנחתם ההסכם הסופי עם MED-RED היא ניהלה דיאלוג מקצועי לגביו עם אנשי המשרד להגנ"ס ולא הסתירה ממנו את הפרטים, כפי שטענה השרה להגנ"ס לשעבר.

כפי שדיווחנו, הארגונים הסביבתיים עתרו לבג"ץ לפני כחודשיים בטענה שאם תהיה דליפת נפט מהצינור המתוכנן בין מפרץ אילת לחופי הים התיכון של ישראל, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך בשווי מיליארדי ₪, הן למערכת האקולוגית במפרץ אילת והן לתיירות ולכלכלת העיר. בנוסף לכך, נטען בעתירה שהחברה הסתירה את ההסכם מהמשרד להגנ"ס.


כתבות רלוונטיות:

  1. עתירה נגד קצא"א בגין ההסכם להובלת נפט, 05.5.2021
  2. גמליאל: "התוכנית של קצא"א נוגדת את שלנו, 03.5.2021
  3. קריאות לשקול שנית את הרחבת פעילות קצא"א, 02.3.2021
  4. ייצוגית נגד קצא"א: פגיעה בתושבי אשקלון, 11.2.2021
  5. בכירי קצא"א יעמדו לדין בגין דליפת הנפט בשמורת עברונה, 28.10.2020
  6. למידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

קצא"א: הסיכוי שתתרחש דליפה קשה הוא פעם ב-366,300 שנים

קצא"א ציינה בתגובתה לבג"ץ כי היא הזמינה סקר סיכונים מחברה שהמשרד להגנ"ס אישר לביצוע הסקר. לפי תוצאותיו, הסיכוי שתתרחש דליפה קשה בים הוא פעם ב-366,300 שנים, ודליפה לא משמעותית – פעם ב-24 שנים. למרות הסבירות הנמוכה, לדברי החברה היא ערוכה לאגור את הדלף כך שלא תיגרם פגיעה סביבתית לים. גם הסיכוי לדלף בצנרת המובילה דלק לאוניה הוא בהסתברות של פעם 1,111 שנה, אך במקרה זה הומלץ בסקר הסיכונים לעבות את ההגנה.

עוד בקשר לצנרת, קצא"א טענה בתגובה כי אין שחר לטענות הארגונים הירוקים לפיהן הצנרת "ישנה ומתאכלת". לדברי החברה, הצנרת מתוחזקת באופן שוטף עומדת בתקנים בינלאומיים מחמירים ונתונה תחת פיקוח הדוק של המשרד להגנת הסביבה. כמו כן, ברשות החברה כל האישורים מהמשרד להגנת הסביבה, הקובעים באופן חד משמעי שהצנרת תקינה לחלוטין.

קצא"א טוענת שלא הסתירה את ההסכם מהמשרד להגנ"ס

עוד עולה מתגובה החברה כי בניגוד לטענת הארגונים הירוקים ובייחוד השרה להגנ"ס לשעבר, גילה גמליאל, היא לא הסתירה מהמשרד להגנ"ס את כוונתה להרחיב את הפעילות במפרץ אילת ופנתה אליו מיד אחרי חתימה על מזכר הבנות עם החברה מהאמירויות ועוד בטרם החתימה הסופית על הסכם עמה.

במסגרת הפנייה למשרד, קצא"א דיווחה כי החל ממחצית שנת 2021 צפוי גידול מינורי והדרגתי במספר המכליות שיפקדו את נמל אילת וביקשה למנות צוות ייעודי משותף לשם גיבוש תוכנית מעודכנת המותאמת לפעילות הצפויה.

צוות כזה הוקם מיד ומאז אוקטובר 2020 מתקיים דיאלוג מתמשך בין החברה לבין הדרג המקצועי במשרד להגנ"ס, כך לפי קצא"א, על מנת להבטיח את המשך פעילותה של החברה תוך שמירה קפדנית על ערכי הגנת הים והסביבה.

אך באותו עניין טענה קצא"א כי הדרישה להביא את ההסכם שלה עם החברה מהאמירויות לאישור הממשלה פוגעת בעצמאותה, כחברה ממשלתית. לדבריה, היא איננה מחויבת בדיווח או בקבלת אישורם של משרדי הממשלה השונים בנוגע להסכמים שהיא עורכת, בדומה לכמאה חברות ממשלתיות אחרות שלא מחכות לאישור הממשלה.

קצא"א: ירידה מתמדת במספר אירועי זיהום ים

ארגוני הסביבה התייחסו בעתירתם גם לאירועי דליפות הנפט החמורות שנגרמו ממתקני קצא"א בעבר. הם ציינו כי בשנות ה-70 שונית האלמוגים של אילת כמעט נכחדה בעקבות פעילותו האינטנסיבית של מסוף קצא"א דאז, ובשנים האחרונות אירעו כמה דליפות נוספות לאורך צינור הנפט של קצא"א בין אילת ואשקלון. עוד הזכירו העותרים את הדליפה הגדולה של קצא"א בעברונה.

קצא"א התייחסה בתגובתה לעתירה לדוגמאות הללו וטענה כי הטענות שמעלים הארגונים בנוגע לאירועי זיהום ים מתבססות על מידע ישן ולא רלוונטי. לדברי החברה, כבר למעלה מ-40 שנה שיש ירידה מתמדת במספר אירועי זיהום ים מנפט בעולם ובישראל ובחומרתם, זאת למרות מגמת גידול מתמיד בהובלת נפט בעולם.

הסיבות לכך, לדברי קצא"א הן התפתחות הטכנולוגיה הימית, הרגולציה, הנהלים והתקנים המחייבים ואמנות בינלאומיות שנחתמו והסדירו את התחום.

החברה הוסיפה כי בנמל עקבה הסמוך לאילת לא התרחשו אירועי זיהום שפגעו בסביבה למרות שבעשור האחרון בלבד פקדו אותו יותר מ- 2,150 מכליות.

בהמשך לכך, קצא"א מציינת את פעולות ההיערכות שנקטה בהן באילת, ביניהן הצבת חוסם ימי קבוע הנפרס סביב כל מכלית, רכישת מערכת מישוב אדים (VCU) בעלות של כ-5 מיליון $ לטיפול באדים הנפלטים מאניה בעת טעינה, שדרוג מערכת הצנרת בעלות כוללת של למעלה מ- 10 מיליון $ במתקן, שיסתיימו במהלך שנת 2021, סריקה נוספת של מולוך חכם (רובוט הנע בתוך הצנרת וסורק את מצבה) במהלך 2021 וזאת מעבר לנדרש עפ"י תקנות ה- API ותגבור כוח האדם של החברה באילת.

הפרת ההסכם עלולה לפגוע במדינה

טענה מרכזית נוספת של קצא"א במסגרת התגובה שהגישה לבג"ץ נוגעת להשפעת ההסכם או הפרתו על המדינה.

לדברי החברה, נמל אילת הוא נמל אסטרטגי וחיוני למדינת ישראל ויש לשמר ולפתח אותו, לטובת הביטחון האנרגטי של תושבי המדינה. אלו תלויים בפעילותה התקינה והרציפה של קצא"א, בשני נמלי הנפט שבאשקלון ובאילת. עוד הוסיפה החברה כי המציאות הביטחונית המתוחה גם כן מחייבת שמירה על פעילות שני הנמלים. זאת באופן דומה לחשיבות האסטרטגית לנמל התעופה רמון כתחליף לנמל התעופה בן גוריון.

בנוסף לכך טענה קצא"א כי הזרמת כמויות נוספות של נפט גולמי דרך ישראל מגדילה את ההיצע של נפט גולמי בישראל ומשק האנרגיה נתמך מקיומו של מלאי חירום נוסף, קרוב וזמין למשק הישראלי.

לסיום, החברה ציינה כי ההסכם שלה עם MED-RED תורם למעמדה של ישראל כגורם גיאו-פוליטי מוביל ומקדמת את יחסיה עם מדינות אסיה ומדינות ערב, וביטולו עלול לגרום לפגיעה משמעותית ביחסי החוץ של מדינת ישראל, לרבות ביחסים הנרקמים בין ישראל למדינות המפרץ.

הארגונים הירוקים מתנגדים לבקשת המדינה לקבל ארכה למסירת תגובה

גם המדינה הייתה אמורה למסור את תגובתה לבית המשפט השבוע בעניין העתירה, אך ביקשה ארכה של 3.5 חודשים כדי לבחון לעומק את הנושאים שעלו בעתירה.

בתגובה לכך, הארגונים הסביבתיים – אט"ד, החברה להגנת הטבע וצלול – מסרו כי הם מתנגדים לבקשת המדינה לקבלת ארכה, מעבר לארכה בת החודש שכבר ניתנה, בשעה שהסיכון הסביבתי מקצא"א שריר וקיים, לדבריהם.

הארגונים בירכו את המדינה על רצונה לערוך בירור מעמיק, שנראה שהיא "מקבלת בבקשתה את הטענה שעומדת בבסיס העתירה, על פיה מדובר בסוגיה הדורשת בחינה ממשלתית".

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. סקר סיכונים