עתירה לבג"ץ בדרישה לקבוע היטל על פליטה לאוויר
"צלול" הגישה עתירה בנושא לבג"ץ לאחר שהמשרד להגנ"ס לא נענה לבקשתה להתקין תקנות שעניינן השתת היטל פליטה, בהתאם לחוק אוויר נקי. המשרד להגנ"ס: אנו מקדמים מיסוי פליטות פחמן על כלל מקורות הפליטה בישראל
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 04/2/2021

עמותת "צלול" עתרה לאחרונה לבג"ץ בבקשה לחייב את השרה להגנ"ס, גילה גמליאל, להתקין תקנות שיחייבו מפעלים בעלי היתר פליטה לאוויר לשלם היטלי פליטה, בגין פליטות המזהמים שלהם לאוויר.

לפי העתירה, העמותה פנתה למשרד להגנ"ס מספר פעמים בעבר בבקשה להתקין את התקנות הנדונות אך לא קיבלה תשובה מספקת. לאחרונה פנתה שוב למשרד להגנ"ס והוא השיב כי הוא אינו מתכוון לקדם היטלי פליטה אלא להתמקד בקידום חקיקה רחבה יותר, על כלל מקורות הפליטה בישראל במסגרת מיסוי פליטות פחמן. בעקבות כך עתרה צלול לבג"ץ.

במשרד להגנ"ס הגיבו וציינו כי עמדת 'צלול' אינה ברורה לכם היות ומיסוי הפחמן הוא צעד נרחב יותר, שיחול על כלל מקורות הפליטה בישראל – ולא רק על קבוצה קטנה של 150 מפעלים בעלי היתרי פליטה. התגובה המלאה בהמשך.


כתבות רלוונטיות:

  1. ראיון עם שולי נזר, 10.1.2019
  2. המשרד להגנ"ס יבחן בעתיד היטל פליטות 18.1.2016
  3. על הפרק: חוק אקלים, 03.12.2020
  4. תמחור פחמן: להעלות את המס על הדלק, 22.06.2020
  5. למידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

עיכוב של עשור בקביעת היטל פליטה

חוק אוויר נקי אומר כי השר/ה להגנ"ס תתקין תקנות שבמסגרתן ייקבעו תנאים הכרחיים להפעלת היטל פליטה, כגון שיעורו, אופן ומועד תשלומו ודרכי גבייתו. בצלול טוענים כי מדובר בחובה, ולא רשות שנתונה לשיקול דעתו של השר. עם זאת, למרות שהחוק נכנס לתוקף כבר לפני עשור, ב-2011, טרם הותקנו התקנות.

לפי חוק אוויר נקי, היטל הפליטה נועד להיות מושת רק על בעלי היתר פליטה לאוויר, כלומר על כ-150 מפעלים בארץ. כיום מפעל עם היתר פליטה לאוויר משלם למדינה אגרת היתר פליטה בסכום של לפחות 204 אלף ₪, אחת לשבע שנים, אלא שסכום זה נועד לממן את חלק ממערך היתרי הפליטה לאוויר ואילו ההיטל נועד למימון שיקום נזקים שנגרמו מזיהום האוויר וכן הוא מהווה תמריץ לבעל ההיתר למציאת פתרונות לצמצום פליטת מזהמים לאוויר.

המשרד להגנ"ס נדרש לנושא מספר פעמים בעבר, ובדיון בכנסת בשנת 2016 אמר כי לאחר השלמת הסבב הראשון של מתן היתרי הפליטה לאוויר הוא יבחן קביעת היטלי פליטה. לאחר מכן, בשנת 2019 אמרה שולי נזר בראיון ל-infospot כי המשרד בוחן אפשרות לשנות את אופן חישוב אגרת היתר פליטה ולקבוע הטלת היטל פליטה וכי היא מקווה שתהליך הבחינה יסתיים בתוך שנה.

המחלוקת: קידום היטלי פליטה מול מיסוי פחמן

לטענת עמותת צלול, היא פנתה במהלך השנים שוב ושוב למשרד להגנ"ס בבקשה להתקין את התקנות להטלת היטל פליטה אך כאמור לא קיבלה תשובה מספקת.

בשנתיים האחרונות, בשל מערכות הבחירות התכופות והתפרצות הקורונה, הנושא נדחה, אך בספטמבר האחרון העמותה חידשה את פנייתה והפעם קיבלה מענה לפיו המשרד אינו מתכוון לקדם היטלי פליטה אלא להתמקד בקידום חקיקה רחבת היקף של מיסוי פליטות פחמן על כלל מקורות הפליטה בישראל.

לכך השיבה צלול כי החלטתה של השרה שלא להתקין תקנות היטל פליטה התקבלה בחוסר סמכות וכי עליה להתקינן לאלתר. היא הוסיפה כי שקילתו של מנגנון אחד אינה חלופית למנגנון אחר אלא מדובר במנגנונים משלימים.

בהקשר זה, יש לציין כי אף שייתכנו חפיפות באשר למזהמים מסוימים בין שני המנגנונים, תכליתם שונה במקור: מנגנון מיסוי פחמן נועד לצמצם פליטת גזי חממה אשר פוגעים באקלים בעוד שהמטרה במנגנון היטל פליטה הוא להביא לצמצום פליטות מזהמי אוויר אחרים, שיש להם השפעה על הבריאות.

לדברי עמותת צלול, מאחר שלא זכתה לתשובה היא עתרה לבג"ץ נגד המשרד להגנ"ס, משרד האוצר וכן נגד ועדת הפנים והסביבה בכנסת, בתור הגוף שאמור לפקח כי המשרד להגנ"ס יקיים את חובותיו על פי חוק.

האם מיסוי פחמן יקרה בקרוב?

לטענת צלול, היא תומכת בפה מלא בקידום מעבר לכלכלה דלת פחמן ומאמצי המשרד להגנ"ס לקדם חקיקה בנושא, אך לא מאמינה כי מיסוי פחמן ייכנס לתוקף בשנים הקרובות עקב התנגדויות רבות  מצד משרדי ממשלה מסוימים ומצד התעשייה.

עוד הוסיפה צלול כי המצב הנוכחי, שבו אין חיוב כלל בגין הפלטות, הוא הגרוע ביותר, ודווקא אם יוטל היטל פליטה יהיה פחות תמריץ להתנגד גם למיסוי פחמן. זאת לצד טענתה הנוספת כי המנגנונים לא חופפים לגמרי אלא משלימים אחד את השני.

בתוך כך, לטענת המשרד להגנ"ס כי לקידום היטלי פליטה אין כדאיות כלכלית השיבה צלול כי "אין מקומם של שיקולים בדבר יעילותן של תקנות לעניין היטל פליטה, עלותן, צרכים רגולטוריים ובחינת תקנות דומות מקבילות, כדי לשנות מחובתה של השרה להתקין תקנות אלו".

התייחסות

מהמשרד להגנת הסביבה מסר: "העמדה של צלול אינה ברורה לנו ואינה נשענת על תשתית מקצועית או סביבתית. לא רק שהמשרד מקדם היטלי פליטה, הוא מקדם צעד נרחב יותר, של מיסוי פליטות פחמן על כלל מקורות הפליטה בישראל – ולא רק על קבוצה קטנה יותר שנקבעה בחוק אוויר נקי, של 150 מפעלים בעלי היתרי פליטה.

 המשרד סבור, כי כמו במדינות ה-OECD האחרות, יש לקדם מס פחמן על כלל מקורות פליטת הפחמן במשק ואכן, בימים אלה המשרד מקדם הצעת מחליטים ברוח זו. החלטה זו נמצאת בדיונים עם משרדי הממשלה לצורך גיבוש הסכמות."

מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול: "אנו קוראים לבג"צ לעשות צדק סביבתי ולחייב את השרה לעמוד באחריותה ולהפעיל סמכותה בהתאם לחוק אוויר נקי, ולהתקין תקנות לעניין היטלי פליטה באופן דחוף.

לא יתכן שבמדינת ישראל יתקיים מחדל כזה, כי חוק שנחקק בשנת 2008 לא יגובה בתקנות ההיטל".

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. טיוטת כתב העתירה