במסגרת כנס סביבה 2050 שהתקיים לאחרונה, התנהל דיון מעניין שעסק ביישום המדיניות החדשה בענף הפסולת המסוכנת. נציגי מתקני הטיפול, תחנות המעבר, היצואנים והמשרד להגנת הסביבה הציגו את עמדתם, הביעו ביקורת והדגישו את מה שנראה חשוב בעיניהם. האם אישורי המנהל הרוחביים עשו שינוי? מדוע התעכב המתווה החדש של הפיקוח על המחירים? מדוע השוק עדיין לא נפתח ליצוא? הנה הדברים.

נתחיל עם תזכורת קצרה. לפני למעלה משנה וחצי, המשרד להגנת הסביבה פרסם מדיניות חדשה לניהול הפסולת המסוכנת בישראל שכללה 5 עוגנים:

1. פיצול החברה לשירותי איכות סביבה בין פעילות התשתית הלאומית לבין פעילות הטיפול בפסולת שתופרט.
2. פיקוח מחירים דינאמי על בסיס עלות נורמטיבית
3. האחדת תנאים ופיקוח לכלל המטפלים בענף
4. חשיפת השוק לתחרות ליצוא בטיפולי מיחזור והשבה
5. הטלת היטל על יצור פסולת ומתן פטור למיחזור והשבה.

לוח הזמנים המקורי דיבר על כך שעד סיום 2016 יושלם היישום של מרבית חלקי המדיניות החדשה. אלא שרק שלביה הראשונים יצאו בינתיים לפועל – אישורי המנהל הרוחביים והאחדת תנאים ופיקוח לכלל המטפלים.

החברה לשירותי איכות הסביבה | אנחנו בעד תחרות. אבל בתנאים שווים

עינב סמואילוף, מהנדסת כימיה, חברת הנהלה בחברה לשירותי איכות סביבה, הסבירה כי המדיניות החדשה מיושמת עד כה באופן חלקי בלבד שפוגע בחברה. לדבריה, החובות הייחודיות שחלות על החברה לשירותי איכות הסביבה וחובת קליטת כל פסולת מסוכנת במחירים מפוקחים, נותרו בעינם, יחד עם הפיקוח הרגולטורי המחמיר הנלווה, בעוד המתחרים בשוק קיבלו הקלות עם חלוקת אישורי המנהל הרוחביים וזאת מבלי להחיל ולאכוף על המתחרים דרישות רגולטוריות דומות, מחירון מפוקח וכיו"ב.

סמואילוף הדגישה כי החברה לשירותי איכות סביבה בעד המדיניות החדשה המקדמת תחרות בשוק. לדבריה: "אנחנו בעד הרפורמה ומתכוננים ליישומה. החברה לשירותי איכות סביבה בעד תחרות, כל עוד היא נעשית בתנאים שווים בין המתחרים ומשחררת מהחברת את מתן המוצר הציבורי בחינם ללא קבלת תשלום עבורו".

ד"ר איתן זילביגר, מנכ"ל אקוסול מקבוצת ורידיס (לשעבר ואוליה), התייחס לדברים ואמר כי אקוסול מברכת על יישום מדיניות של תחרות חופשית. הוא הוסיף כי אקוסול השקיעה בשלוש השנים האחרונות למעלה מ- 30 מליון ₪ להתאים את מתקניה לדרישות הרגולציה, לצרכי השוק ולמוכנות לתחרות חופשית, במסגרת זו אף קיבלה את ההכרה של R1 כמפעל השבה המנצל פסולת לאנרגיה. לדבריו, כדי שתחרות בתחום רגיש זה תתקיים, חייבים להקפיד על שלושה תנאים: שימוש בטכנולוגיות מוכחות, אכיפה רוחבית וקביעת תנאים שיוויוניים לשחקנים בתחום.

יצואנים ותחנות המעבר | יצוא הוא התחליף היחידי לפיקוח מחירים

את עמדת יצואני הפסולת המסוכנת ותחנות המעבר הציג אייל טביב, מנכ"ל משותף בחברת טביב - החברה הארצית לטיפול ופינוי פסולת רעילה, הפועלת כבר 25 שנה ומזוהה עם ענף הפסולת המסוכנת בזכות המגוון והיקף הפעילות הרחב שלה. טביב ציין כי כבר עתה מורגשת ההשפעה של אישור המנהל הרוחבי שטביב קיבלה שחסכה הרבה בירוקרטיה מצד אחד, אך גרמה להחלת דרישות חדשות ומחמירות שגררו הוצאות נוספות וגיוס כוח אדם.

טביב התייחס גם לתחרות בשוק. לדבריו, גודל השוק המצומצם והמגבלה של 'כלכלת אי' לא מאפשרים התפתחות של תחרות אמיתית בענף הפסולת המסוכנת בישראל. לכן, אומר טביב, חובה ליישם את שלב המדיניות העוסק בחשיפת השוק לתחרות של יצוא פסולת מסוכנת, בלעדיו מחירי הטיפול שמשלמים יצרני הפסולת (מפעלים, מרכזים רפואיים ומעבדות) יישארו גבוהים.

טביב הסביר כי אם היצוא יותר זול למרות השינוע היקר לחו"ל, זה מצביע על כשל שוק. לדבריו, כמות היצוא המרבית מוגבלת לכ- 8,000 טון בשנה בגלל אמנת באזל ועלויות השינוע. כמות זו, מסביר טביב, לא אמורה להפוך את מתקן השריפה 'אקוסול' ללא כלכלי. טביב סיכם: "יצוא פסולת מסוכנת היא התחליף היחידי לפיקוח על מחירים, ויש לה 'באפר' מובנה של 30% לטובת טיפול בישראל, הנובע מעלויות השינוע לחו"ל".

עמדת המשרד להגנת הסביבה

רומי אבן דנן, מנהלת אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה הציגה בדיון את עמדת המשרד להגנת הסביבה. אבן דנן הזכירה כי עדכון המדיניות בא בעקבות משבר בענף. לדבריה, בגלל גודל השוק הקטן, כל שינוי אצל יצרן פסולת גורם לעודף או חוסר בפסולת מסוכנת ומשפיע באופן מהותי על מתקני הטיפול. לכן היה צורך בעדכון מדיניות שתיתן פתרון דינאמי לשינויים בשוק.

אבן דנן הסבירה כי המשרד להגנ"ס התחיל את יישום המדיניות עם הצעדים שהיו בתחום אחריותו הבלעדית - מתן אישורי מנהל רוחביים והאחדת הדרישות ממתקני הטיפול ותחנות המעבר. צעד זה חסך הגשה ובדיקה של כ- 1,200 אישורים למשלוח פסולת מסוכנת מדי שנה. במקום לבדוק כל משלוח – המשרד להגנ"ס בודק את מתקני הטיפול, שהאחריות עברה אליהם, תחת פיקוח מחמיר יותר של המשרד.

הצעד הבא היה אמור להיות עדכון הפיקוח על המחירים שהיה אמור לקרות ב 2016 ויישומו נדחה. פיקוח המחירים היה אמור לטפל בין השאר בסבסוד הצולב של השריפה של הפסולת האורגנית במתקן השריפה 'אקוסול' שנושא בעלויות שלא קשורות אליו, אלא לפעילויות אחרות של החברה לשירותי איכות סביבה. במקביל, עלויות התשתית הלאומית צריכות להתחלק בין כל יצרני הפסולת, גם אלה שלא משתמשים בשירותי החברה לשירותי איכות סביבה באופן ישיר.

אלא, מסבירה אבן דנן, משהוצג מתווה המחירים החדש בשימוע ציבורי עלו טענות צודקות ונדרש תיקון נוסף. צעד זה גם עיכב את פתיחת היצוא המתוכננת, התלויה בפיקוח על המחירים להגבלת הפסולות המיועדות ליצוא. למרות העיכוב, מתווה המחירים המתוקן ומדיניות היצוא החדשה עתידים להיות מאושרים עוד במהלך הרבעון הקרוב (עד סוף מרץ), כך לדברי אבן דנן.

במקביל המשרד להגנ"ס פועל ליישם את שאר החלקים של המדיניות החדשה.

הדברים נאמרו במסגרת מושב 'פסולת מסוכנת' בהנחיית ליאור שמואלי מחברת אקופייננס, בכנס 'סביבה 2050'

----------

מסמכים רלוונטיים:

1. מדיניות ניהול פסולת מסוכנת, 06.2015, המשרד להגנ"ס [pdf]
2. דו"ח טיפול בפסולת מסוכנת בישראל בשנת 2015, המשרד להגנ"ס [pdf]

ידיעות רלוונטיות:

1. פיקוח המחירים המוצע לפסולת מסוכנת, 02.11.16
2. המגמות בענף הפסולת המסוכנת נחשפות, 01.05.2016
3. הרפורמה בפסולת מסוכנת, 25.05.2015
4. מידע נוסף על פסולת מסוכנת | infospot

חברות לטיפול בפסולת מסוכנת: