המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטה של מדיניות יבוא פסולת מסוכנת לטיפול בישראל. במדיניות מופיעים השיקולים השונים שינחו את המשרד בבואו לאשר או לדחות בקשה ליבוא פסולת מסוכנת, ביניהם: ארץ מוצא הפסולת, סוג הטיפול המיועד לה בארץ וההשפעה הסביבתית הצפויה שלו.

ניתן להגיש הערות לטיוטת מדיניות יבוא פסולת מסוכנת עד לתאריך 5.7.2021. באמצעות אתר החקיקה הממשלתי.

כתבות רלוונטיות:

1. פיקוח המחירים ומדיניות הייצוא עודכנו, 11.4.2021
2. עדכון מדיניות יצוא פסולת מסוכנת, 09.1.2020
3. סטגנציה בענף הפסולת המסוכנת, 07.11.2019
4. מופלים לעומת המתחרים, 14.7.2020
5. מידע נוסף על פסולת מסוכנת | infospot

המשרד להגנ"ס מגדיר את תנאי היבוא

לאחר שהמשרד להגנ"ס סיים לעדכן את מדיניות ייצוא פסולת מסוכנת והפיקוח על מחירי הטיפול בפסולת מסוכנת בארץ, כעת הוא מפרסם טיוטת מדיניות המתמקדת בייבוא פסולת מסוכנת, במטרה להגביר את הוודאות לתעשייה, להביא לפיקוח אפקטיבי על תנועה בין גבולית של פסולת חומרים מסוכנים ולמנוע הגעתה למדינות מתפתחות, וכן להטמיע את עקרונות אמנת באזל, עליה חתומה ישראל.

לפי טיוטת המדיניות, מפעל לטיפול בפסולת מסוכנת שיהיה מעוניינת לייבא פסולת לטיפול מחו"ל, יגיש בקשת ייבוא למשרד להגנ"ס. בטופס הבקשה יפורט מלוא המידע אודות סוג פסולת החומרים המסוכנים, הרכבה ואופן הטיפול בה.

המשרד להגנ"ס ישקול את הבקשה, ויתחשב בפרמטרים הבאים:

• המפעל המבקש לייבא מחזיק בכלל האישורים הנדרשים לטיפול בפסולת חומרים מסוכנים, ובכלל זה: היתר רעלים לפי חוק החומרים המסוכנים והיתר פליטה לאוויר לפי חוק אויר נקי.
• היבוא נעשה ממדינה שהיא צד לאמנת באזל
• פסולת החומרים המסוכנים מיועדת להשבה
• יבוא פסולת החומרים המסוכנים לישראל, העברתה, אחסונה, אחזקתה, השימוש והטיפול בה, אינו מסכן את בריאות הציבור או הסביבה, והפעולות הללו לא ייעשו באופן שיסכן את אלה.
• כמות פסולת החומרים המסוכנים שתיוותר לאחר פעולת ההשבה ותועבר להטמנה - לא תעלה על 25% מהכמות המבוקשת ליבוא.

ניתן להגיש הערות ציבור לטיוטת מדיניות היבוא עד לתאריך 5.7.2021.

מדיניות ייצוא פסולת מסוכנת

באשר לייצוא פסולת מסוכנת, עד לאחרונה הייתה נהוגה מדיניות ביניים שנכנסה לתוקף בשנת 2014. לפני כחודשיים פורסמה מדיניות היצוא המעודכנת, שתיכנס לתוקף לאחר פרסום צו עדכני לפיקוח על המחירים. החידוש המשמעותי במדיניות שעודכנה לאחרונה הוא הסרת ההגבלה על ייצוא פסולת מסוכנת אורגנית.

לפי מדיניות היצוא המעודכנת, מלבד ההיתר לייצא פסולת מסוכנת אורגנית ללא הגבלה, להלן השיקולים שעל פיהם רשאי הממונה לתת היתר ייצוא לפסולת מסוכנת (למדינות מפותחות בלבד):

1.  כאשר לא ניתן לטפל בפסולת המסוכנת בארץ:

• אין מתקני טיפול בארץ או שמדובר בזרמי פסולת שהטיפול בהם אינו מתאפשר במתקנים הקיימים בארץ;
• אין יכולת טיפול במתקני טיפול בארץ בשל מגבלת כמות או מגבלת אחסון;
• אין אפשרות לטיפול במתקני הטיפול הקיימים בארץ בשל תקלה לתקופת זמן מוגבלת. במקרה זה יותר היצוא מתחילת התקלה ועד לסופה.
• במקרה בו ישנה עלייה פתאומית בכמות הפסולת הנדרשת בטיפול, והטיפול בה ואחסונה אינם מתאפשרים בארץ. במקרה זה יותר היצוא מפתיחת תקופת העלייה הפתאומית ועד לסיומה.

2.  כאשר בארץ קיים רק טיפול של סילוק או השבה פסולת מסוכנת, והיצוא מתבקש לצורך השבה או מיחזור.

3. כאשר קיים בארץ מתקן למיחזור פסולת מסוכנת המשרד יעדיף את הטיפול בו לעומת יצוא לטיפול בחו"ל. במקרים אלה, המשרד ישקול אישור יצוא בכפוף לשיקולים רחבים שמטרתם הבטחת טיפול סביבתי בפסולת מסוכנת ומחיר תחרותי לשוק.

---

מסמכים רלוונטיים:

1. טיוטת מדיניות יבוא פסולת חומרים מסוכנים, משרד המשפטים, 06.2021
2. החלטת ועדת המחירים למחירי הטיפול בפסולת מסוכנת, המשרד להגנ"ס, 03.2021
3. מדיניות ייצוא פסולת מסוכנת, המשרד להגנ"ס, 04.2021

חברות לטיפול בפסולת מסוכנת: